חוקרים צעירים של מרכז שוויץ

למרכז שוויץ לחקר סכסוכים מספר חוקרים צעירים (סטודנטים במסלול המחקרי, סטודנטים לתואר ד"ר ופוסט דוקטורטים)

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ח

 

מאור אלבז-סטרינסקי

המחקר שלי עוסק בקורבנות תחרותית. המאבק של קבוצה מסויימת על מידת ההכרה בקורבנותה ביחס לקורבנותה של הקבוצה היריבה, היא נושא המלווה חקר סכסוכים מזה שנים רבות. מחקרים רבים הראו ש-CV מהווה גורם המעצים ומתחזק קונפליקט ומקשה מאוד על פתרונו. תחרות על קורבנות יכולה להתפתח הן בין קורבנות לאותו מקרבן, והן בין קורבנות למקרבנים שונים, הן בין קבוצות יריבות ממדינות וחברות שונות, והן בין קבוצות ויחידים בתוך אותה חברה. היא יכולה להתפתח על רקע של סכסוך אלים, אפליה כלכלית או פוליטית ועלולה, בצוותא עם  חוסר הרצון והנכונות להכיר בסבל, של הצד האחר להיות בעלת השפעות הרסניות.
לדרך הדיווח או הסיקור החדשותי וההסברתי של סכסוך יש השפעה רבה על הסכסוך – על מהלכו, עצימותו וסיכויי פתרונו. סיקור המנסה להציג ולתאר קורבנות, פגיעות חולשה וסבל של הקבוצה איתה מזדהה הגוף המדווח, למעשה מניע דעת קהל לתמיכה בתגובת השלטונות, ונותן לגיטימציה, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, לתגובה קשה, צעדי מנע, ופעולות לא מוסריות ואלימות.

במחקרי אבחן מה הם התמות, הדימויים, הנושאים, האמצעים, והמוטיבים שעולים מסרטוני הסברה של משרד החוץ הישראלי בהקשר של ניסיון לגייס אהדה בין לאומית באמצעות הצגת הסבל והקורבנות הישראליים, כחלק מהמאבק על תודעת הקהילה הבינלאומית.

 

 

עידן ליאב

המחקר שלי עוסר בהשתלבותם החברתית והפוליטית של הומוסקסואלים במרחב הישראלי. בעבודת מחקר זו אשאל כיצד עמדותיהם של הומוסקסואלים ישראלים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מדגימות את מגמות השתלבותם החברתיות והפוליטיות במרחב הישראלי. שאלה זו עוסקת בקישור שבין לאומיות ומיניות, שהועלה לראשונה על ידי מוסה (סלוחובסקי 2008) והתפתח מאז, במקביל לעלייתן של זכויות להט״ב בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, לביקורת אקדמית על השימוש בזכויות להט״ב כמייצגות קדמה ומודרניות המאפשרות לאוכלוסיות מסוימות השתלבות חברתית בעוד שאחרות חוות הרחקה והדרה (Puar 2013). ביקורת זו מתחילה במסגרת התאורטית של הומו-לאומיות (Homonationalism) (Puar 2007), הקושרת בין דיכוי מיעוטים מיניים לדיכוי מיעוטים חברתיים אחרים. מספר חוקרים בחנו את הרלוונטיות של ביקורת זו להקשר הישראלי, על-ידי כך שבדקו איך מתבטאת הומו-לאומיות בישראל ואיזה קשר יש בין זכויות להט"ב לזכויות הפלסטינים (Puar 2011, 2013; Hochberg 2010; Milani & Levon 2016; גרוס 2016). קישור זה מתבסס הן על הביקורת האקדמית על ניכוס זכויות להט״ב על ידי ישראל כעלה תאנה (״פינקוושינג״) (גרוס 2016;Milani & Levon 2016; Puar 2011) והן על הקשר שבין החרגה גזעית ולאומית להחרגה מינית עליו עמד מוסה בהקשר האירופי (2008).  דרך אחת ליישם רעיון זה בהקשר הישראלי היא להראות כי היחס בישראל לפלסטינים ולהומוסקסואלים בעבר היה כאל שני מיעוטים חריגים הסוטים מהפרויקט הציוני ומהלאום היהודי, יחס אשר את שינויו אבחן בעבודתי (גרוס 2000; אילני 2016; זיו 2016).

 

 

 

 

עידן ליאב

אביגדור שפירא

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בבדיקת היתכנות קיום משטר בין לאומי למניעת לוחמת סייבר. מחקר זה  קשור לשני תחומי משנה של תיאוריית המשטרים הבינלאומיים התחום הביטחוני והתחום הפלילי בהקשר הבינלאומי ולנושא לוחמת הסייבר. נושא לוחמת הסייבר-בתולי למדי בהקשר היבטיו החברתיים להבדיל מאלה הטכנולוגים - בראי תיאוריית משטרי ביטחון בין לאומיים  (International Security Regime) ופיתוח התיאוריה בהקשר שיתוף הפעולה הבינלאומי באשר לעבירות חוצות גבולות (משטרי איסור בין לאומייםGlobal Prohibition regimes). 

 משטר בין-לאומי הוגדר על ידי קראסנר כ"מכלול, מפורש או משתמע, של עקרונות, נורמות, כללים ותהליכי קבלת החלטות אשר סביבם מתלכדות ציפיות השחקנים בתחום-נושא נתון של היחסים הבין-לאומיים".כאשר המשטר עוסק בהכחדת או מניעת פעילות ספציפית חוצת גבולות, המשטר הינו משטר איסור בינלאומי. משטר איסור שואף לכפות את נורמות האיסור גם על אלו שאינם שותפים להגדרת תחום נושא המשטר כבעייתי או לא חוקי.

מאחר ומדובר בסוג לוחמה שונה באופיו מכל סוגי הלוחמה הידועים יש לבחון בזהירות מספר גורמים אשר על פי התיאוריות המקובלות - הינם חיוניים ליצירת משטר בינלאומי. להלן הנושאים החיוניים העיקריים שיש לבחון:
1. בעייתיות האכיפה -, קשה מאוד לאתר את התוקף בלוחמה זו ולפיכך אכיפה צפויה להיות בעייתית.
2. מהם העקרונות, הכללים והנורמות המתאימים למשטר בתחום-נושא זה ?
3. לאור האמור בסעיף הקודם - מהו המשטר המתאים לתחום-נושא: ספונטני, נאכף או מוסכם?
4. האם ניתן לומר שהכרחי קיומו של גורם הגמוני על מנת לקיים משטר בתחום לוחמת הסייבר?
5. האם ניתן לראות היווצרות של משטר עוברי בתחום במיוחד לאור היעדר יחסי של התקפות ידועות על תשתיות חיוניות?

 

אביגדור שפירא

יפעת מור

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בתפיסות, דילמות, אתגרים ודפוסים של ביטוי ודיון פוליטי בפייסבוק של יהודים ישראלים בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני, נושא חשוב ורלוונטי לחיי היום יום של רוב החברה הישראלית. עבודת המחקר עוסקת באתגרים, בדפוסים, בדילמות ובתפיסות הנוגעים לשימוש בפייסבוק ככלי לביטוי ודיון פוליטי בחברה הישראלית כחברה מפולגת בסכסוך. מקרה הבוחן הישראלי ייחודי ומעניין משלוש בחינות: ההקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמחלוקת בחברה הישראלית-יהודית בסוגיות הנוגעות לסכסוך, הנורמות החברתיות-תרבותיות לגבי דיון וביטוי פוליטי בישראל, והשימוש הרב שעושים ישראלים בפייסבוק. מאפיינים אלו שזורים כמעט בכל תחומי החיים של רוב אזרחי ישראל

  יפעת מור

 

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ז

ד"ר אפרת דסקל

המחקר הנוכחי שלי עוסק בהגנה על זכויות דיגיטליות. אני חוקרת כיצד ארגונים חברתיים אזרחיים פועלים בכדי להגן על הזכויות הדיגיטליות של אזרחים, ברמה הלאומית והבינ"ל, תוך התעמתות עם ממשלות וחברות אינטרנט, בזירה הפוליטית, המשפטית והציבורית.

אפרת עבדה במשך ארבע שנים כעוזרת לנציב קבילות הציבור של SATR (הגוף הרגולטורי של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל). בעקבות עבודתה בחרה במדיניות תקשורתית כתחום המחקר שלה ומתמקדת בתפקיד שיש לארגוני החברה האזרחית בעיצוב של ובהשפעה על מדיניות תקשורתית. בשנת 2017-2016 אפרת היא עמיתת פוסט דוקטורט ליידי דיוויס.

 

 

 ד"ר אפרת דסקל

רותם נגר

המחקר הנוכחי שלי עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: ניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית. רותם היא אחת משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

 

 

 

רותם נגר

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ליישב אותם. 

עמית הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת.  עמית הוא אחד משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

 

 ד"ר עמית שיניאק

 

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ו

איברהים חזבון

המחקר בעבודת הדוקטור שלי בחן את החוויות ואת אופן התנהלותם של עיתונאים הפלשתינים שעבדו עבור כלי תקשורת פלשתינים מקומיים פרטיים במבצע צוק איתן בשנת 2014 בעזה. הניתוח מבוסס על נתונים שנאספו מעשרה ראיונות עומק חצי-מובנים עם כתבים ועורכים פלשתינים. מהממצאים עולים כי ההתנהלות של עיתונאים הפלשתינים עוצבה על ידי החוויות האישיות שלהם במלחמה. העיתונאים הפלסטינים שרואיינו תיארו תחושה מתמדת של פחד ואיום כמו גם קשיים של התמודדות עם הגבלות ומגבלות על עבודתם כעיתונאים. זאת ועוד, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעיתונאים הפלשתינים שהיו עדים לסבל של עמם ולטרגדיות במלחמה, הרגישו אחראים והונעו לדווח על ולחשוף את הסבל הזה דרך אמצעי תקשורת. כעת אני ממשיך ללמוד ולנתח את השאלות הללו במסגרת תכנית המחקר שלי ללימודי דוקטורט, העוסקים בתפקידו של העיתונאי בעימות.

איברהים הוא דוקטורנט במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' מנחם בלונדהיים.

 

 

 

איברהים חזבון

מיכל רז רותם

המחקר שלי בוחן את המפגש בין שתי תופעות: ההשפעות של חברה מפולגת, כולל סכסוך לאומי מתמשך, ואת הגיוון החברתי הקיים בקבוצות בכלל ובצוותי עבודה בפרט. המחקר בחן את התופעות הללו בנפרד, תוך השקפה מהצד על הממשק ביניהן. המחקר מנסה לשלב בין שני גופי הידע ולבחון את ההשלכות של השסעים בחברה הישראלית על דינמיקה קבוצה מגוונת בהקשר של צוותי עבודה. 

המחקר מנסה לחשוף את ההשפעה של השסעים בחברה ישראלית על תפקודן של קבוצות קטנות אך מגוונת מבחינה חברתית, בהן שיתוף הפעולה נובע מהגדרות התפקיד ומהמעדות הארגוניות של החבר בקבוצה. המחקר בוחן אינטראקציות בין חברי קבוצות חברתיות שונות ואת הדינמיקה הפנימית בתוך הקבוצה הקטנה, כוללים דפוסי התקשורת, איכות שיתוף הפעולה, אמון הדדי, את דמותם של חברי הקבוצה האחרים, ותחושה של צדק והגינות בניגוד לתחושת אפליה. הדינמיקה של הקבוצה נבחנת באמצעות התפיסות של חברי הקבוצה.

המחקר בוחן את הדינמיקה צוותי עבודה מגוונים בשני מצבים שונים: הראשון בזמן של רגיעה יחסית והשני במהלך לחימה או התפרצויות אלימות של הסכסוך. היבט זה של המחקר שישפוך אור על שינויים בתחושות ובהתנהגות של חברי הקבוצה במסגרת שינויים בעוצמת הסכסוך - כיוון מחקרי זה טרם נבדק.

מיכל סיימה בהצטיינות התמחות בסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. היום היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם (בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' הלנה דסילביה סיינה). על עבודתה זכתה מיכל בשנת 2015 במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשות מדעית. מיכל היא גם מרצה במכללת עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן ובאוניברסיטה הפתוחה

 

 

 

מיכל רז רותם

נחומי יפה

עבודת הדוקטורט של נחומי בוחנת את סוגיית העוני והנחיתות בקהילה החרדית מנקודת מבט פוליטית פילוסופית. בנוסף אני בוחנת את הסוגייה מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית, במסגרתה נבחן התפקיד שממלא העוני בקונפליקט בין  הדתיים לחילוניים בישראל. 

סוגיית העוני והנחיתות נבחנות אצל נחומי באמצעות התיאוריה של היכולות (סן, 1992, נוסבאום 1997). הנחת היסוד בתאוריה היא שהדרך המדויקת והמקיפה ביותר למדידת עוני היא באמצעות בחינת היכולות הזמינות לפרט.  מדידה זו משקפת את הטוטאליות של ההזדמנויות האמיתיות הזמינות לאנשים בחברה מסוימת. גישה זו עולה בקנה אחד עם האופי הייחודי של "עניים חרדיים".

 בדרך זו, האופי הייחודי של העוני בחברה החרדית יכול להתגלות כמו גם התפקידים החשובים הייחודיים לקהילה זו, ובהתאם המחסור המאפיין את מצב העוני.

בנוסף, העבודה תבחן עוני מן מההיבט של פסיכולוגיה חברתית ותיתן מענה לשאלה למה שיעור עוני בקרב הקהילה החרדית בישראל גבוהים באופן משמעותי מאשר קהילות אורתודוכסיות ברחבי העולם. 

ההשערה היא כי החברה החרדית בישראל מתנהלת בהקשר של יחסי כוח אל מול החברה החילונית שמציגה קיום לא-יהודי הסובב סביב הלכה ומסורת ומייצר מאבק על הזהות היהודית. על כן ההנחה היא שחלק מהעוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מחברי הקהילה החרדים.

לכן ההשערה היא כי חלק מן העוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מהחברים בחברה החרדים מייחסים להשתייכותם לחברה רוחנית, שחבריה פחות כבולים לעולם הפיזי.

נחומי היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' אבנר דה שליט ופרופ' ערן הלפרין) . בנוסף נחומי מרצה מכללה להכשרת מורים חרדים בית המורה

 

 נחומי יפה

 

 

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ה

מאיה דה פריס

במחקר הנוכחי שלי אני עוסקת במדיה חברתית בתוך קהילות מוחלשות באזורי סכסוך: מקרה המבחן של הפלסטינים במזרח ירושלים.

המחקר שלי שואף לחשוף, באמצעות ניתוח שיח, את התפקיד של המדיה החברתית ושימושיה בתוך קבוצות פוליטיות מוחלשות שנמצאות במסגרת של סכסוך נוקשה כמו הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. יתר על כן, במחקר זה אני מקווה להוסיף לידע הקיים על ירושלים כעיר במחלוקת, תוך התמקדות באוכלוסייה הפלסטינית בעיר.

מאיה היא בוגרת מרכז שוויץ לחקר סכסוכים (2011) ומשמשת היום רכזת תכנית ההתמחות של מרכז שוויץ שנעשה במסגרת הפקולטה למדעי החברה. מאיה היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז 

 

מאיה דה פריס

 

 ד"ר יפתח רון

המחקר הנוכחי שלי עוסק ביחסי הגומלין בין נרטיבים קולקטיביים, סיפורים אישיים ובמעורבות בתהליכי דיאלוג בין-קבוצתי.

באמצעות ניתוח תוכן של ראיונות עומק ותעתיקים של מפגשים של סדנאות בין-קבוצתיות, המחקר בודק את היחסים בין המעורבות בדיאלוג בין-קבוצתי, נרטיבים, אידיאולוגיה ועמדות כלפי יישוב סכסוכים.

הדבר נעשה בהקשר של הקונפליקט והדיאלוג המתמשך בין פלסטינים ויהודים בישראל, עם דגש על הניסיון ונקודת המבט של יהודים ישראלים שהיו מעורבים במפגשים בין יהודים לפלסטינים.  

מחקר זה מבקש לתרום להבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים כתוצאה מחשיפה לנרטיב של האחר בדיאלוג בין-קבוצתי, ואת הדרכים שבהן תהליכים אלה יכולים לא רק למתן את התפקיד ההרסני שיש לאמונות אתנוצנטריות ונרטיבים במצבי עימות, אלא גם לעזור לקדם תהליכים של פתרון סכסוכים ותהליך השלום

יפתח הוא מרצה, רכז פרויקטים אקדמי ויועץ מתודולוגי של מרכז שוויץ לחקר סכסוכים המרכז, ועמית מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן.

 

 

 ד"ר יפתח רון

ד"ר נמרוד רוזלר

פרויקט המחקר שלי מבקש לבחון איך מנהיגים פוליטיים מגייסים תמיכה ולגיטימציה בהקשר של תהליך השלום. המחקר מבקש לבחון תחום שטרם נבדק במלואו של מנהיגות בתחום חקר הסכסוכים, באמצעות מחקר השוואתי של מנהיגי שני הצדדים בסכסוכים שונים ברחבי העולם. השימוש במחקר השוואתי נועד להרחיב את הבנתנו אודות האתגרים שמציב תהליך השלום בפני חברות הרגילות לחיות תחת קונפליקט עיקש ואת התפקיד שממלאים המנהיגים אל מול האתגרים הללו ובתהליך הטמעת שינויים

נמרוד הוא עמית פוסט דוקטורט ליידי דיוויס במרכז שוויץ לחקר סכסוכים. הוא קיבל את הדוקטורט ממרכז שוויץ באוניברסיטה העברית בשנת 2012 ובילה את השנתיים האחרונות כפרופ' אורח מישראל במרכז העולמי ללימודים בין לאומיים באוניברסיטת קנזס מטעם קרן איס-שוסטרמן

 

 

נמרוד רוסלר