מלגת דרייפוס

החל משנת תשע"ה, זוכים שני דוקטורנטים/פוסט דוקטורנטים מצטיינים בתכנית במלגת הנס גוט דרייפוס בתחום חקר הסכסוכים והמשפט. המלגה בסכום של 5,750 $ לשנה לכל זוכה, משמשת את החוקרים הצעירים לקידום המחקר בתחום האספקטים הפסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים של ניהול ויישוב סכסוכים.

זוכי המלגה בשנת תשע"ו

רותם נגר

המחקר הנוכחי של עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: בניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם נגר סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית.

 

 

 

רותם נגר 

 

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ויישב אותם. 

עמית שיניאק הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת. 

 

 ד"ר עמית שיניאק

 

זוכי המלגה בשנת תשע"ה

יאיר פוגל-דרור

ניתוח ממוחשב של שיח פוליטי: אתגרים ויישומים

מטרת המחקר שלי הינה לחשוף דפוסים של שיח פוליטי בהקשרי קונפליקט, תוך שימוש במתודות מתקדמות לניתוח תוכן ממוחשב. המחקר המוצע מתמקד בטון המיוחס בשיח הפוליטי לשחקנים יריבים אשר נמצאים בקונפליקט וכן במאפיינים אשר משויכים לכל אחד מהשחקנים. רמת האינטנסיביות הגבוהה המאפיינת את האינטראקציות שבין שחקנים יריבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסיקור התקשורתי, למשל, מהווה אתגר בפני ניתוח ממוחשב המבקש להבחין בין התכונות המיוחסות לכל שחקן בפני עצמו, שכן שני השחקנים מופיעים בקרבה רבה בגוף הטקסט. בנוסף, הסנטימנט, הטון המבוטא בטקסט, רגיש במיוחד לפרספקטיבה של כותב הטקסט, ועל כן ניתוח סנטימנט בהקשר של מגוון ערכים ופרספקטיבות הופך גם הוא לאתגר בפני עצמו. למשל, טקסט המתאר תקיפה ישראלית של כור גרעיני באיראן יבטא למעשה סנטימנטים שונים במידה והכותב מחזיק בגישתו של נתניהו ביחס לסוגיית הגרעין האיראני, ובמידה והכותב מחזיק בגישתו של אובמה לנושא. במחקר זה אני מבקש להציע מדד אשר מתמודד עם שני האתגרים הללו: שיוך התיאור לשחקן וניתוח הסנטימנט בצורה שאיננה רגישה לפרספקטיבות השונות, במידת האפשר. לבסוף, גופי התקשורת מהווים גם הם חלק מהשיח הפוליטי ולפיכך ניתן לנסות ולאפיין גם אותם. גופי תקשורת יכולים לבטא אמירה מקורית משל עצמם, לעקוב אחרי מובילי דעה שונים או לפעול במסגרת "קליקה" – קבוצה מתואמת של גופי מדיה המבטאים את אותה פרספקטיבה. במחקר אני בוחן את דפוסי הפעולה הללו במטרה לפתח מתודה אשר תשפר את היכולת להבין את השיח הפוליטי ואת הסיקור התקשורתי של קונפליקטים, בצורה ממוחשבת. למטרה זו אני מיישם טכנולוגיות של ניתוח שפה טבעית ולמידה חישובית, תוך התאמת המתודות השונות למאפייני השיח הפוליטי. תוצאת המחקר תאפשר אפיון נרחב ומעמיק יותר של מאפייני השחקנים היריבים כפי שהם מוצגים בתקשורת, וכן הבנה טובה יותר של התפקיד אותו ממלאים גופי התקשורת במסגרת הסיקור התקשורתי של הקונפליקט.

בשנה האחרונה (2016-2015) המחקר שלי, בתמיכת מלגת דרייפוס, התמקד בפיתוח שתי מתודות לניתוח ממוחשב של טקסטים פוליטיים אשר עוסקים בשלושה קונפליקטים: הסיקור אודות הסכסוך הישראלי פלסטיני, מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל כנגד תנועת ה BDS וקמפיין הבחירות האמריקאי. המתודה הראשונה כוללת חילוץ אוטומטי של נושאים אשר עולים מתוך השיח באופן אינדוקטיבי, ולאחר מכן זיהויים בזמן אמת באופן דדוקטיבי. הנושאים השונים עוסקים בסוגיות שונות בשלושת הקונפליקטים המתוארים, כאשר עיקר המאמץ הוא בהגעה לרזולוציה גבוהה דייה בכדי להבחין בין ערכים שונים ואף בין תיאורים של אותו נושא היוצאים מתוך פרספקטיביות שונות. למשל, המתודה יודעת להבחין בין תיאור הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט של ישראל ומנקודת המבט של חמאס. המתודה השנייה עוסקת בניתוח רשת הנושאים – האופן בו כלי תקשורת שונים קושרים בין נושאים שונים. למשל, אני מראה כיצד בכלי תקשורת מסוימים תנועת ה-BDS נקשרת בשיח אנטישמי, דבר שיכול ללמד על הצלחת מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל אשר זו עמדתה הרשמית ביחס לתנועה, ואילו בכלי תקשורת אחרים קשר שכזה איננו קיים.

ההתקדמות בשנה הנוכחית מתגבשת כיום לכדי מאמר תחת הכותרת (זמנית):

Rapid Coding of Large Corpora with Minimal Human Intervention

יאיר פוגל- דרור הוא דוקטורנט בתוכנית ללימודי מחקר (תל"ם) של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בניתוח טקסט ממוחשב ויישומים של למידה חישובית, תוך התמקדות במאפיינים הייחודיים של השיח הפוליטי. בחמש-עשרה השנים האחרונות הוא מילא תפקידים שונים כחוקר וכראש צוותי מחקר ופיתוח במגוון תחומים: טכנולוגיות תקשורת ורשתות, אבטחת סייבר וניתוח טקסט. 

 

יאיר פוגל 

 רנא אסעיד

התנועה האסלאמית כספקית שירותי רווחה: חקר מקרה של הקהילה בלתי תלויה 

עד לשנות השבעים, נטו מדעני החברה להתעלם מתפקידה של הדת בכל הקשור במדיניות חברתית, פוליטית וכלכלית. כאשר כן התייחסו לכך, נטו החוקרים לייחס לדת תפקיד רגרסיבי או לראות בה תוצר תרבותי נלווה לתופעות אחרות. ואולם, בשלושת העשורים האחרונים החלו יותר ויותר חוקרים והוגים להפנות זרקור אל הדת, כמרכיב משמעותי האמון הן על עיצוב המדיניות והן על יישומה. כחלק מכך, בשנים האחרונות חוקרים רבים החלו להתעניין במקומה של הדת באספקת השירותים החברתיים במדינות במזרח התיכון (Clark, 2004; Jawad, 2009; Roy, 2011). המחקר הנוכחי ממשיך מסורת מתהווה זו תוך שימוש במקרה של התנועה האסלאמית בישראל.

הפלסטינים בישראל חווים תהליכי הדרה ואפליה ברבדים שונים, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא אפליה בתחום הרווחה. מחקרים מראים כי אפליה מוסדית של מדינת הרווחה כלפי קבוצות אתניות, מחזקת את מבנה אי- השוויון הגזעי (רוזנהק, 1996; Quadangno,1994). ואכן, לאורך השנים מדינת הרווחה הישראלית אופיינה באופי פילוחי, שהביא להדרה של הפלסטינים בישראל (רוזנהק, 1995; רוזנהק, 2007). אף כנען (Cnaan, 1988) מסביר את השוני בשירותים החברתיים המיועדים ליהודים ופלסטינים בישראל על ידי אפקט האויב "The Enemy Factor". כלומר המדינה והחברה לאורך השנים ראו בחברה הפלסטינית כאויבת, וזו אחת הסיבות המרכזיות להשקעה פחותה יותר בפיתוח השירותים החברתיים. למרות שהחברה הפלסטינית בישראל הייתה זקוקה ביותר להשקעה בשירותים החברתיים, עדיין ההשקעה המרכזית הייתה בשירותים היהודיים.

התנועה האסלאמית מהווה בעשורים האחרונים שחקן מרכזי בזירת ארגוני המגזר השלישי המספקים שירותים חברתיים בחברה הפלסטינית בישראל. אין ספק שבספרות הרבה המתייחסת להתפתחות החברה האזרחית הפלסטינית, לא ניתן להתעלם מתפקידה המרכזי של התנועה האסלאמית בכלל ובאספקת שירותים חברתיים בפרט (אגבאריה ומוסטפא, 2012; גדרון, בר וכץ, 2003; Payes, 2003; Payes, 2005). בהקשר זה, יש הטוענים כי התנועה סיפקה את השירותים במקומות שבהם נכשלה המדינה, או כאלטרנטיבה לשירותים קיימים.

עקרון מרכזי ביסוד פעילותה של התנועה הוא רעיון "הקהילה הבלתי תלויה", אותו הגה מנהיג התנועה שייח' ראיד סלאח בתחילת שנות ה – 2000, המתייחס לעיצוב חברה עצמאית המנהלת את מוסדותיה ומשוחררת מהלחץ שמפעיל הממסד הישראלי על הפלסטינים בישראל, במישור הציבורי ובמישור האישי. היישום של רעיון זה כולל בין היתר אספקת שירותים חברתיים דרך ארגונים דתיים בתחומים שונים, החל ממעונות יום בגל הרך, בית ספר, ספריות, שירותי בריאות ועוד (עלי,2007). הידע הקיים כיום בספרות אומנם מצביע על התפקיד המרכזי ששיחקה התנועה האסלאמית בזירת השירותים החברתיים בחברה הפלסטינית, אך עדיין לא קיים מחקר המסביר כיצד אירועים היסטוריים שינויים בתפקידי מערכת הרווחה והמגזר השלישי ושינויים פנימיים בתוך התנועה הביאו להתפתחות המושג "קהילה בלתי תלויה" והמשמעיות של המושג בשדה של אספקת שירותים חברתיים. לעבודת הדוקטורט שלי ישנן שתי מטרות; הראשונה, היא לבחון ולתאר את התפתחות המושג "הקהילה הבלתי תלויה" והמשמעויות שלו על קבוצות מיעוט בכלל ועל הפלסטינים בישראל בפרט. השנייה, לבחון ולתאר את השירותים החברתיים המסופקים על ידי התנועה האסלאמית, בין אם כחלק מהפרויקט של הקהילה הבלתי תלויה ובין אם כשירותים העומדים בפני עצמם. כיום, אני נמצאת כשלב ניתוח הנתונים הארכיונים (הכוללים מידע מהעיתונות של התנועה האיסלאמית מ 1998 ועד 2015) וגם ניתוח של 17 ראיונות עומק עם דמויות מפתח ומנהיגים בתנועה האיסלאמית. 

במהלך שנת הלימודים האחרונה (2016-2015), התקדמתי באופן משמעותי בעבודת המחקר. בשנה זו התמקדתי בהמשך איסוף הנתונים, כאשר ביצעתי את ראיונות העומק עם דמויות מפתח ומנהיגים בתנועה האסלאמית. עבודת המחקר התמקדה בכפר קאסם. במהלך השנה התמקדתי בביצוע הראיונות. כיום אני בעיצום שלב ניתוח הנתונים הן אלה שנאספו במהלך השנה האחרונה ובאם אלה שנאספו קודם לכן.

את עבודת הדוקטורט שלי אני כותבת כאסופת מאמרים ועל כן בימים אלה אני שקועה בסיום הכתיבה של המאמר הראשון, המתבסס על החומרים הארכיונים וחלק מראיונות העומק. תודות למלגת דרייפוס הנדיבה, התאפשר במהלך שנת הלימודים האחרונה להשקיע את זמני באיסוף הנתונים ולהתפנות לכתיבה האקדמית. במהלך החודשים הקרובים ובשנת הלימודים הבאה, אני שואפת להמשיך בניתוח הנתונים ובכתיבתם כאסופת מאמרים לשם הכנת דו״ח המחקר הסופי. עבודת המחקר אמורה להיות מוכנה להגשה לא יאוחר מסוף שנת הלימודים הבאה.

 

 רנה אסעיד