תלמידי המסלול המחקרי

שנת תשע"ז

 

עידן ליאב 

נושא המחקר: השתלבותם החברתית והפוליטית של הומוסקסואלים במרחב הישראלי
מנחה: פרופסור משה סלוחובסקי, ראש בית הספר להיסטוריה וראש החוג להיסטוריה, המדור המודרני, מגדר ומיניות בעת החדשה המוקדמת (הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים)
תקציר: בעבודת מחקר זו אשאל כיצד עמדותיהם של הומוסקסואלים ישראלים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מדגימות את מגמות השתלבותם החברתיות והפוליטיות במרחב הישראלי. שאלה זו עוסקת בקישור שבין לאומיות ומיניות, שהועלה לראשונה על ידי מוסה (סלוחובסקי 2008) והתפתח מאז, במקביל לעלייתן של זכויות להט״ב בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, לביקורת אקדמית על השימוש בזכויות להט״ב כמייצגות קדמה ומודרניות המאפשרות לאוכלוסיות מסוימות השתלבות חברתית בעוד שאחרות חוות הרחקה והדרה (Puar 2013). ביקורת זו מתחילה במסגרת התאורטית של הומו-לאומיות (Homonationalism) (Puar 2007), הקושרת בין דיכוי מיעוטים מיניים לדיכוי מיעוטים חברתיים אחרים. מספר חוקרים בחנו את הרלוונטיות של ביקורת זו להקשר הישראלי, על-ידי כך שבדקו איך מתבטאת הומו-לאומיות בישראל ואיזה קשר יש בין זכויות להט"ב לזכויות הפלסטינים (Puar 2011, 2013; Hochberg 2010; Milani & Levon 2016; גרוס 2016). קישור זה מתבסס הן על הביקורת האקדמית על ניכוס זכויות להט״ב על ידי ישראל כעלה תאנה (״פינקוושינג״) (גרוס 2016; Milani & Levon 2016; Puar 2011) והן על הקשר שבין החרגה גזעית ולאומית להחרגה מינית עליו עמד מוסה בהקשר האירופי (2008).  דרך אחת ליישם רעיון זה בהקשר הישראלי היא להראות כי היחס בישראל לפלסטינים ולהומוסקסואלים בעבר היה כאל שני מיעוטים חריגים הסוטים מהפרויקט הציוני ומהלאום היהודי, יחס אשר את שינויו אבחן בעבודתי (גרוס 2000; אילני 2016; זיו 2016).

 

מאור אלבז-סטרינסקי

נושא המחקר: קורבנות תחרותית
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, ראש התכנית לחקר סכסוכים, ראש המחלקה לתקשורת ועיתונאות
תקציר: 'תחרות על קורבנות' או 'קורבנות תחרותית' - (CV) Competitive Victimhood, כלומר, המאבק של קבוצה מסויימת על מידת ההכרה בקורבנותה ביחס לקורבנותה של הקבוצה היריבה, היא נושא המלווה חקר סכסוכים מזה שנים רבות. מחקרים רבים הראו ש-CV מהווה גורם המעצים ומתחזק קונפליקט ומקשה מאוד על פתרונו. תחרות על קורבנות יכולה להתפתח הן בין קורבנות לאותו מקרבן, והן בין קורבנות למקרבנים שונים, הן בין קבוצות יריבות ממדינות וחברות שונות, והן בין קבוצות ויחידים בתוך אותה חברה. היא יכולה להתפתח על רקע של סכסוך אלים, אפליה כלכלית או פוליטית ועלולה, בצוותא עם  חוסר הרצון והנכונות להכיר בסבל, Suffering, של הצד האחר להיות בעלת השפעות הרסניות.
לדרך הדיווח או הסיקור החדשותי וההסברתי של סכסוך יש השפעה רבה על הסכסוך – על מהלכו, עצימותו וסיכויי פתרונו. סיקור המנסה להציג ולתאר קורבנות, פגיעות חולשה וסבל של הקבוצה איתה מזדהה הגוף המדווח, למעשה מניע דעת קהל לתמיכה בתגובת השלטונות, ונותן לגיטימציה, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, לתגובה קשה, צעדי מנע, ופעולות לא מוסריות ואלימות.
במחקרי אבחן מה הם התמות, הדימויים, הנושאים, האמצעים, והמוטיבים שעולים מסרטוני הסברה של משרד החוץ הישראלי בהקשר של ניסיון לגייס אהדה בין לאומית באמצעות הצגת הסבל והקורבנות הישראליים, כחלק מהמאבק על תודעת הקהילה הבינלאומית.

 

 

 

שנת תשע"ו

 

אביב עגור הלוי

נושא המחקראמונות ותפישות של בני נוער הגרים מעבר לקו הירוק ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני
מנחהפרופ' יפעת מעוז

תקציר המחקר

 

דינה סקין

נושא המחקרדור "אחד וחצי" בישראל: השילוב התרבותי והעמדות כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בקרב דור העולים הצעירים מברית-המועצות לישראל בעליית שנות ה-90  
מנחה: פרופ' דן מיודובניק 

תקציר המחקר

 

ענב הכט-פיליבה

נושא המחקראימהות לחיילים ולחיילים לשעבר ויחסן כלפי הסכסוך הישראלי- פלסטיני וכלפי הפתרונות שהועלו לסכסוך זה על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן.
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, פרופ' עמיקם נחמני, המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן   

תקציר המחקר

 

ניר כהן

נושא המחקר: זהות, רב תרבותיות וגלובליזציה
מנחה: פרופ' גביראל הורינצ'ק ופרופ' גיא הרפז

תקציר המחקר

 

עמית קטרון 

נושא: היביטים היסטוריוגרפיים של סוגיית היווצרות בעיית הפליטים הערבים של מלחמת 1948
מנחה