מחקר

במרכז שוויץ לחקר סכסוכים תכנית לימודים לתלמידי מוסמך מחקרי, במסגרתה הסטודנטים מגישים בתום שנתיים של לימודים עבודת תזה, בהנחיית אחד מחברי הסגל הבכיר בתכנית. סטודנטים אלה זוכים למלגות מחקר על פי התקדמות כתיבת התזה.

החל משנת תשע"ה, זוכים שני דוקטורנטים/פוסט דוקטורנטים מצטיינים בתכנית במלגת הנס גוט דרייפוס בתחום חקר הסכסוכים והמשפט. המלגה בסכום של 5,750 $ לשנה לכל זוכה, משמשת את החוקרים הצעירים לקידום המחקר בתחום האספקטים הפסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים של ניהול ויישוב סכסוכים.

בנוסף, כיום לומדים בתכנית שבעה דוקטורנטים, כשרבים נוספים סיימו את עבודת הדוקטורט שלהם במסגרת המרכז במהלך שנות פעילותו, חלקם השתלבו כחברי סגל באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם.

דוקטורנטים

דוקטורנטים בתכנית לחקר סכסוכים בשנת הלימודים תשע"ז

ציפורית גליק

נושא: ההשפעה המשלבת של מבנה אידיאולוגיה ורגשות על עמדות ונטייה להתנהגות בסכסוכים בין קבוצתיים
מנחה: פרופ' מאיה תמיר, פרופ עירן הלפרין

נחומי יפה

נושא: חסרונות בחברה החרדית 
מנחה: פרופ' אבנר דה-שליט

יעל להב

נושא: השפעת תפיסת הלגיטימציה הבינלאומית על התנהלות מדינה בסכסוך בינלאומי עיקש:  ישראל בסכסוך הישראלי-ערבי 2010-2000 
מנחה: פרופ' גליה בר נתן, פרופ ששון סופר

סער רווה

נושא: למידה צבאית במסגרת עימות 'בעצימות נמוכה' –  צה"ל והעימות הישראלי פלסטיני
מנחה: פרופ' רענן ליפשיץ, פרופ' אלון פלד
עבודת הדוקטורט של סער רווה אושרה במהלך חודש אוקטובר 2016.

מיכל רז

נושא: דפוסי אינטראקציה בין קבוצות בחברה שסועה: מקרה מבחן של יחסי עבודה בצוותים סיעודיים מגוונים
מנחה: פרופ' דה-סביליה סינה הלנה, פרופ' יפעת מעוז 

טל שחף

נושא: איכות פוליטית: הערכת חברי פרלמנט במבט השוואתי בינלאומי
מנחה: פרופ' תמיר שפר

אביגדור שפירא

נושא: ניהול ויישוב סכסוכים בלוחמת סייבר התאמת תיאוריות מסורתיות בשדה המחקר ויצירת ומילון מושגים
מנחה: פרופ' ליאור רוקח, ד"ר איתן ברק

תלמידי המסלול המחקרי

שנת תשע"ז

 

עידן ליאב 

נושא המחקר: השתלבותם החברתית והפוליטית של הומוסקסואלים במרחב הישראלי
מנחה: פרופסור משה סלוחובסקי, ראש בית הספר להיסטוריה וראש החוג להיסטוריה, המדור המודרני, מגדר ומיניות בעת החדשה המוקדמת (הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים)
תקציר: בעבודת מחקר זו אשאל כיצד עמדותיהם של הומוסקסואלים ישראלים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מדגימות את מגמות השתלבותם החברתיות והפוליטיות במרחב הישראלי. שאלה זו עוסקת בקישור שבין לאומיות ומיניות, שהועלה לראשונה על ידי מוסה (סלוחובסקי 2008) והתפתח מאז, במקביל לעלייתן של זכויות להט״ב בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, לביקורת אקדמית על השימוש בזכויות להט״ב כמייצגות קדמה ומודרניות המאפשרות לאוכלוסיות מסוימות השתלבות חברתית בעוד שאחרות חוות הרחקה והדרה (Puar 2013). ביקורת זו מתחילה במסגרת התאורטית של הומו-לאומיות (Homonationalism) (Puar 2007), הקושרת בין דיכוי מיעוטים מיניים לדיכוי מיעוטים חברתיים אחרים. מספר חוקרים בחנו את הרלוונטיות של ביקורת זו להקשר הישראלי, על-ידי כך שבדקו איך מתבטאת הומו-לאומיות בישראל ואיזה קשר יש בין זכויות להט"ב לזכויות הפלסטינים (Puar 2011, 2013; Hochberg 2010; Milani & Levon 2016; גרוס 2016). קישור זה מתבסס הן על הביקורת האקדמית על ניכוס זכויות להט״ב על ידי ישראל כעלה תאנה (״פינקוושינג״) (גרוס 2016; Milani & Levon 2016; Puar 2011) והן על הקשר שבין החרגה גזעית ולאומית להחרגה מינית עליו עמד מוסה בהקשר האירופי (2008).  דרך אחת ליישם רעיון זה בהקשר הישראלי היא להראות כי היחס בישראל לפלסטינים ולהומוסקסואלים בעבר היה כאל שני מיעוטים חריגים הסוטים מהפרויקט הציוני ומהלאום היהודי, יחס אשר את שינויו אבחן בעבודתי (גרוס 2000; אילני 2016; זיו 2016).

 

מאור אלבז-סטרינסקי

נושא המחקר: קורבנות תחרותית
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, ראש התכנית לחקר סכסוכים, ראש המחלקה לתקשורת ועיתונאות
תקציר: 'תחרות על קורבנות' או 'קורבנות תחרותית' - (CV) Competitive Victimhood, כלומר, המאבק של קבוצה מסויימת על מידת ההכרה בקורבנותה ביחס לקורבנותה של הקבוצה היריבה, היא נושא המלווה חקר סכסוכים מזה שנים רבות. מחקרים רבים הראו ש-CV מהווה גורם המעצים ומתחזק קונפליקט ומקשה מאוד על פתרונו. תחרות על קורבנות יכולה להתפתח הן בין קורבנות לאותו מקרבן, והן בין קורבנות למקרבנים שונים, הן בין קבוצות יריבות ממדינות וחברות שונות, והן בין קבוצות ויחידים בתוך אותה חברה. היא יכולה להתפתח על רקע של סכסוך אלים, אפליה כלכלית או פוליטית ועלולה, בצוותא עם  חוסר הרצון והנכונות להכיר בסבל, Suffering, של הצד האחר להיות בעלת השפעות הרסניות.
לדרך הדיווח או הסיקור החדשותי וההסברתי של סכסוך יש השפעה רבה על הסכסוך – על מהלכו, עצימותו וסיכויי פתרונו. סיקור המנסה להציג ולתאר קורבנות, פגיעות חולשה וסבל של הקבוצה איתה מזדהה הגוף המדווח, למעשה מניע דעת קהל לתמיכה בתגובת השלטונות, ונותן לגיטימציה, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, לתגובה קשה, צעדי מנע, ופעולות לא מוסריות ואלימות.
במחקרי אבחן מה הם התמות, הדימויים, הנושאים, האמצעים, והמוטיבים שעולים מסרטוני הסברה של משרד החוץ הישראלי בהקשר של ניסיון לגייס אהדה בין לאומית באמצעות הצגת הסבל והקורבנות הישראליים, כחלק מהמאבק על תודעת הקהילה הבינלאומית.

 

 

 

שנת תשע"ו

 

אביב עגור הלוי

נושא המחקראמונות ותפישות של בני נוער הגרים מעבר לקו הירוק ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני
מנחהפרופ' יפעת מעוז

תקציר המחקר

 

דינה סקין

נושא המחקרדור "אחד וחצי" בישראל: השילוב התרבותי והעמדות כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בקרב דור העולים הצעירים מברית-המועצות לישראל בעליית שנות ה-90  
מנחה: פרופ' דן מיודובניק 

תקציר המחקר

 

ענב הכט-פיליבה

נושא המחקראימהות לחיילים ולחיילים לשעבר ויחסן כלפי הסכסוך הישראלי- פלסטיני וכלפי הפתרונות שהועלו לסכסוך זה על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן.
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, פרופ' עמיקם נחמני, המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן   

תקציר המחקר

 

ניר כהן

נושא המחקר: זהות, רב תרבותיות וגלובליזציה
מנחה: פרופ' גביראל הורינצ'ק ופרופ' גיא הרפז

תקציר המחקר

 

עמית קטרון 

נושא: היביטים היסטוריוגרפיים של סוגיית היווצרות בעיית הפליטים הערבים של מלחמת 1948
מנחה

 

 

חוקרים צעירים של מרכז שוויץ

למרכז שוויץ לחקר סכסוכים מספר חוקרים צעירים (סטודנטים במסלול המחקרי, סטודנטים לתואר ד"ר ופוסט דוקטורטים)

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ז

ד"ר אפרת דסקל

המחקר הנוכחי שלי עוסק בהגנה על זכויות דיגיטליות. אני חוקרת כיצד ארגונים חברתיים אזרחיים פועלים בכדי להגן על הזכויות הדיגיטליות של אזרחים, ברמה הלאומית והבינ"ל, תוך התעמתות עם ממשלות וחברות אינטרנט, בזירה הפוליטית, המשפטית והציבורית.

אפרת עבדה במשך ארבע שנים כעוזרת לנציב קבילות הציבור של SATR (הגוף הרגולטורי של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל). בעקבות עבודתה בחרה במדיניות תקשורתית כתחום המחקר שלה ומתמקדת בתפקיד שיש לארגוני החברה האזרחית בעיצוב של ובהשפעה על מדיניות תקשורתית. בשנת 2017-2016 אפרת היא עמיתת פוסט דוקטורט ליידי דיוויס.

 

 

 ד"ר אפרת דסקל

רותם נגר

המחקר הנוכחי של עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: ניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית. רותם היא אחת משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

 

 

 

רותם נגר

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ליישב אותם. 

עמית הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת.  עמית הוא אחד משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

 

 ד"ר עמית שיניאק

 

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ו

איברהים חזבון

המחקר בעבודת הדוקטור שלי בחן את החוויות ואת אופן התנהלותם של עיתונאים הפלשתינים שעבדו עבור כלי תקשורת פלשתינים מקומיים פרטיים במבצע צוק איתן בשנת 2014 בעזה. הניתוח מבוסס על נתונים שנאספו מעשרה ראיונות עומק חצי-מובנים עם כתבים ועורכים פלשתינים. מהממצאים עולים כי ההתנהלות של עיתונאים הפלשתינים עוצבה על ידי החוויות האישיות שלהם במלחמה. העיתונאים הפלסטינים שרואיינו תיארו תחושה מתמדת של פחד ואיום כמו גם קשיים של התמודדות עם הגבלות ומגבלות על עבודתם כעיתונאים. זאת ועוד, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעיתונאים הפלשתינים שהיו עדים לסבל של עמם ולטרגדיות במלחמה, הרגישו אחראים והונעו לדווח על ולחשוף את הסבל הזה דרך אמצעי תקשורת. כעת אני ממשיך ללמוד ולנתח את השאלות הללו במסגרת תכנית המחקר שלי ללימודי דוקטורט, העוסקים בתפקידו של העיתונאי בעימות.

איברהים הוא דוקטורנט במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' מנחם בלונדהיים.

 

 

 

איברהים חזבון

מיכל רז רותם

המחקר שלי בוחן את המפגש בין שתי תופעות: ההשפעות של חברה מפולגת, כולל סכסוך לאומי מתמשך, ואת הגיוון החברתי הקיים בקבוצות בכלל ובצוותי עבודה בפרט. המחקר בחן את התופעות הללו בנפרד, תוך השקפה מהצד על הממשק ביניהן. המחקר מנסה לשלב בין שני גופי הידע ולבחון את ההשלכות של השסעים בחברה הישראלית על דינמיקה קבוצה מגוונת בהקשר של צוותי עבודה. 

המחקר מנסה לחשוף את ההשפעה של השסעים בחברה ישראלית על תפקודן של קבוצות קטנות אך מגוונת מבחינה חברתית, בהן שיתוף הפעולה נובע מהגדרות התפקיד ומהמעדות הארגוניות של החבר בקבוצה. המחקר בוחן אינטראקציות בין חברי קבוצות חברתיות שונות ואת הדינמיקה הפנימית בתוך הקבוצה הקטנה, כוללים דפוסי התקשורת, איכות שיתוף הפעולה, אמון הדדי, את דמותם של חברי הקבוצה האחרים, ותחושה של צדק והגינות בניגוד לתחושת אפליה. הדינמיקה של הקבוצה נבחנת באמצעות התפיסות של חברי הקבוצה.

המחקר בוחן את הדינמיקה צוותי עבודה מגוונים בשני מצבים שונים: הראשון בזמן של רגיעה יחסית והשני במהלך לחימה או התפרצויות אלימות של הסכסוך. היבט זה של המחקר שישפוך אור על שינויים בתחושות ובהתנהגות של חברי הקבוצה במסגרת שינויים בעוצמת הסכסוך - כיוון מחקרי זה טרם נבדק.

מיכל סיימה בהצטיינות התמחות בסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. היום היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם (בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' הלנה דסילביה סיינה). על עבודתה זכתה מיכל בשנת 2015 במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשות מדעית. מיכל היא גם מרצה במכללת עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן ובאוניברסיטה הפתוחה

 

 

 

מיכל רז רותם

נחומי יפה

עבודת הדוקטורט של נחומי בוחנת את סוגיית העוני והנחיתות בקהילה החרדית מנקודת מבט פוליטית פילוסופית. בנוסף אני בוחנת את הסוגייה מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית, במסגרתה נבחן התפקיד שממלא העוני בקונפליקט בין  הדתיים לחילוניים בישראל. 

סוגיית העוני והנחיתות נבחנות אצל נחומי באמצעות התיאוריה של היכולות (סן, 1992, נוסבאום 1997). הנחת היסוד בתאוריה היא שהדרך המדויקת והמקיפה ביותר למדידת עוני היא באמצעות בחינת היכולות הזמינות לפרט.  מדידה זו משקפת את הטוטאליות של ההזדמנויות האמיתיות הזמינות לאנשים בחברה מסוימת. גישה זו עולה בקנה אחד עם האופי הייחודי של "עניים חרדיים".

 בדרך זו, האופי הייחודי של העוני בחברה החרדית יכול להתגלות כמו גם התפקידים החשובים הייחודיים לקהילה זו, ובהתאם המחסור המאפיין את מצב העוני.

בנוסף, העבודה תבחן עוני מן מההיבט של פסיכולוגיה חברתית ותיתן מענה לשאלה למה שיעור עוני בקרב הקהילה החרדית בישראל גבוהים באופן משמעותי מאשר קהילות אורתודוכסיות ברחבי העולם. 

ההשערה היא כי החברה החרדית בישראל מתנהלת בהקשר של יחסי כוח אל מול החברה החילונית שמציגה קיום לא-יהודי הסובב סביב הלכה ומסורת ומייצר מאבק על הזהות היהודית. על כן ההנחה היא שחלק מהעוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מחברי הקהילה החרדים.

לכן ההשערה היא כי חלק מן העוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מהחברים בחברה החרדים מייחסים להשתייכותם לחברה רוחנית, שחבריה פחות כבולים לעולם הפיזי.

נחומי היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' אבנר דה שליט ופרופ' ערן הלפרין) . בנוסף נחומי מרצה מכללה להכשרת מורים חרדים בית המורה

 

 נחומי יפה

 

 

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ה

מאיה דה פריס

במחקר הנוכחי שלי אני עוסקת במדיה חברתית בתוך קהילות מוחלשות באזורי סכסוך: מקרה המבחן של הפלסטינים במזרח ירושלים.

המחקר שלי שואף לחשוף, באמצעות ניתוח שיח, את התפקיד של המדיה החברתית ושימושיה בתוך קבוצות פוליטיות מוחלשות שנמצאות במסגרת של סכסוך נוקשה כמו הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. יתר על כן, במחקר זה אני מקווה להוסיף לידע הקיים על ירושלים כעיר במחלוקת, תוך התמקדות באוכלוסייה הפלסטינית בעיר.

מאיה היא בוגרת מרכז שוויץ לחקר סכסוכים (2011) ומשמשת היום רכזת תכנית ההתמחות של מרכז שוויץ שנעשה במסגרת הפקולטה למדעי החברה. מאיה היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז 

 

מאיה דה פריס

 

 ד"ר יפתח רון

המחקר הנוכחי שלי עוסק ביחסי הגומלין בין נרטיבים קולקטיביים, סיפורים אישיים ובמעורבות בתהליכי דיאלוג בין-קבוצתי.

באמצעות ניתוח תוכן של ראיונות עומק ותעתיקים של מפגשים של סדנאות בין-קבוצתיות, המחקר בודק את היחסים בין המעורבות בדיאלוג בין-קבוצתי, נרטיבים, אידיאולוגיה ועמדות כלפי יישוב סכסוכים.

הדבר נעשה בהקשר של הקונפליקט והדיאלוג המתמשך בין פלסטינים ויהודים בישראל, עם דגש על הניסיון ונקודת המבט של יהודים ישראלים שהיו מעורבים במפגשים בין יהודים לפלסטינים.  

מחקר זה מבקש לתרום להבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים כתוצאה מחשיפה לנרטיב של האחר בדיאלוג בין-קבוצתי, ואת הדרכים שבהן תהליכים אלה יכולים לא רק למתן את התפקיד ההרסני שיש לאמונות אתנוצנטריות ונרטיבים במצבי עימות, אלא גם לעזור לקדם תהליכים של פתרון סכסוכים ותהליך השלום

יפתח הוא מרצה, רכז פרויקטים אקדמי ויועץ מתודולוגי של מרכז שוויץ לחקר סכסוכים המרכז, ועמית מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן.

 

 

 ד"ר יפתח רון

ד"ר נמרוד רוזלר

פרויקט המחקר שלי מבקש לבחון איך מנהיגים פוליטיים מגייסים תמיכה ולגיטימציה בהקשר של תהליך השלום. המחקר מבקש לבחון תחום שטרם נבדק במלואו של מנהיגות בתחום חקר הסכסוכים, באמצעות מחקר השוואתי של מנהיגי שני הצדדים בסכסוכים שונים ברחבי העולם. השימוש במחקר השוואתי נועד להרחיב את הבנתנו אודות האתגרים שמציב תהליך השלום בפני חברות הרגילות לחיות תחת קונפליקט עיקש ואת התפקיד שממלאים המנהיגים אל מול האתגרים הללו ובתהליך הטמעת שינויים

נמרוד הוא עמית פוסט דוקטורט ליידי דיוויס במרכז שוויץ לחקר סכסוכים. הוא קיבל את הדוקטורט ממרכז שוויץ באוניברסיטה העברית בשנת 2012 ובילה את השנתיים האחרונות כפרופ' אורח מישראל במרכז העולמי ללימודים בין לאומיים באוניברסיטת קנזס מטעם קרן איס-שוסטרמן

 

 

נמרוד רוסלר

 

  

מלגת דרייפוס

החל משנת תשע"ה, זוכים שני דוקטורנטים/פוסט דוקטורנטים מצטיינים בתכנית במלגת הנס גוט דרייפוס בתחום חקר הסכסוכים והמשפט. המלגה בסכום של 5,750 $ לשנה לכל זוכה, משמשת את החוקרים הצעירים לקידום המחקר בתחום האספקטים הפסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים של ניהול ויישוב סכסוכים.

זוכי המלגה בשנת תשע"ו

רותם נגר

המחקר הנוכחי של עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: בניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם נגר סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית.

 

 

 

רותם נגר 

 

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ויישב אותם. 

עמית שיניאק הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת. 

 

 ד"ר עמית שיניאק

 

זוכי המלגה בשנת תשע"ה

יאיר פוגל-דרור

ניתוח ממוחשב של שיח פוליטי: אתגרים ויישומים

מטרת המחקר שלי הינה לחשוף דפוסים של שיח פוליטי בהקשרי קונפליקט, תוך שימוש במתודות מתקדמות לניתוח תוכן ממוחשב. המחקר המוצע מתמקד בטון המיוחס בשיח הפוליטי לשחקנים יריבים אשר נמצאים בקונפליקט וכן במאפיינים אשר משויכים לכל אחד מהשחקנים. רמת האינטנסיביות הגבוהה המאפיינת את האינטראקציות שבין שחקנים יריבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסיקור התקשורתי, למשל, מהווה אתגר בפני ניתוח ממוחשב המבקש להבחין בין התכונות המיוחסות לכל שחקן בפני עצמו, שכן שני השחקנים מופיעים בקרבה רבה בגוף הטקסט. בנוסף, הסנטימנט, הטון המבוטא בטקסט, רגיש במיוחד לפרספקטיבה של כותב הטקסט, ועל כן ניתוח סנטימנט בהקשר של מגוון ערכים ופרספקטיבות הופך גם הוא לאתגר בפני עצמו. למשל, טקסט המתאר תקיפה ישראלית של כור גרעיני באיראן יבטא למעשה סנטימנטים שונים במידה והכותב מחזיק בגישתו של נתניהו ביחס לסוגיית הגרעין האיראני, ובמידה והכותב מחזיק בגישתו של אובמה לנושא. במחקר זה אני מבקש להציע מדד אשר מתמודד עם שני האתגרים הללו: שיוך התיאור לשחקן וניתוח הסנטימנט בצורה שאיננה רגישה לפרספקטיבות השונות, במידת האפשר. לבסוף, גופי התקשורת מהווים גם הם חלק מהשיח הפוליטי ולפיכך ניתן לנסות ולאפיין גם אותם. גופי תקשורת יכולים לבטא אמירה מקורית משל עצמם, לעקוב אחרי מובילי דעה שונים או לפעול במסגרת "קליקה" – קבוצה מתואמת של גופי מדיה המבטאים את אותה פרספקטיבה. במחקר אני בוחן את דפוסי הפעולה הללו במטרה לפתח מתודה אשר תשפר את היכולת להבין את השיח הפוליטי ואת הסיקור התקשורתי של קונפליקטים, בצורה ממוחשבת. למטרה זו אני מיישם טכנולוגיות של ניתוח שפה טבעית ולמידה חישובית, תוך התאמת המתודות השונות למאפייני השיח הפוליטי. תוצאת המחקר תאפשר אפיון נרחב ומעמיק יותר של מאפייני השחקנים היריבים כפי שהם מוצגים בתקשורת, וכן הבנה טובה יותר של התפקיד אותו ממלאים גופי התקשורת במסגרת הסיקור התקשורתי של הקונפליקט.

בשנה האחרונה (2016-2015) המחקר שלי, בתמיכת מלגת דרייפוס, התמקד בפיתוח שתי מתודות לניתוח ממוחשב של טקסטים פוליטיים אשר עוסקים בשלושה קונפליקטים: הסיקור אודות הסכסוך הישראלי פלסטיני, מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל כנגד תנועת ה BDS וקמפיין הבחירות האמריקאי. המתודה הראשונה כוללת חילוץ אוטומטי של נושאים אשר עולים מתוך השיח באופן אינדוקטיבי, ולאחר מכן זיהויים בזמן אמת באופן דדוקטיבי. הנושאים השונים עוסקים בסוגיות שונות בשלושת הקונפליקטים המתוארים, כאשר עיקר המאמץ הוא בהגעה לרזולוציה גבוהה דייה בכדי להבחין בין ערכים שונים ואף בין תיאורים של אותו נושא היוצאים מתוך פרספקטיביות שונות. למשל, המתודה יודעת להבחין בין תיאור הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט של ישראל ומנקודת המבט של חמאס. המתודה השנייה עוסקת בניתוח רשת הנושאים – האופן בו כלי תקשורת שונים קושרים בין נושאים שונים. למשל, אני מראה כיצד בכלי תקשורת מסוימים תנועת ה-BDS נקשרת בשיח אנטישמי, דבר שיכול ללמד על הצלחת מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל אשר זו עמדתה הרשמית ביחס לתנועה, ואילו בכלי תקשורת אחרים קשר שכזה איננו קיים.

ההתקדמות בשנה הנוכחית מתגבשת כיום לכדי מאמר תחת הכותרת (זמנית):

Rapid Coding of Large Corpora with Minimal Human Intervention

יאיר פוגל- דרור הוא דוקטורנט בתוכנית ללימודי מחקר (תל"ם) של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בניתוח טקסט ממוחשב ויישומים של למידה חישובית, תוך התמקדות במאפיינים הייחודיים של השיח הפוליטי. בחמש-עשרה השנים האחרונות הוא מילא תפקידים שונים כחוקר וכראש צוותי מחקר ופיתוח במגוון תחומים: טכנולוגיות תקשורת ורשתות, אבטחת סייבר וניתוח טקסט. 

 

יאיר פוגל 

 רנא אסעיד

התנועה האסלאמית כספקית שירותי רווחה: חקר מקרה של הקהילה בלתי תלויה 

עד לשנות השבעים, נטו מדעני החברה להתעלם מתפקידה של הדת בכל הקשור במדיניות חברתית, פוליטית וכלכלית. כאשר כן התייחסו לכך, נטו החוקרים לייחס לדת תפקיד רגרסיבי או לראות בה תוצר תרבותי נלווה לתופעות אחרות. ואולם, בשלושת העשורים האחרונים החלו יותר ויותר חוקרים והוגים להפנות זרקור אל הדת, כמרכיב משמעותי האמון הן על עיצוב המדיניות והן על יישומה. כחלק מכך, בשנים האחרונות חוקרים רבים החלו להתעניין במקומה של הדת באספקת השירותים החברתיים במדינות במזרח התיכון (Clark, 2004; Jawad, 2009; Roy, 2011). המחקר הנוכחי ממשיך מסורת מתהווה זו תוך שימוש במקרה של התנועה האסלאמית בישראל.

הפלסטינים בישראל חווים תהליכי הדרה ואפליה ברבדים שונים, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא אפליה בתחום הרווחה. מחקרים מראים כי אפליה מוסדית של מדינת הרווחה כלפי קבוצות אתניות, מחזקת את מבנה אי- השוויון הגזעי (רוזנהק, 1996; Quadangno,1994). ואכן, לאורך השנים מדינת הרווחה הישראלית אופיינה באופי פילוחי, שהביא להדרה של הפלסטינים בישראל (רוזנהק, 1995; רוזנהק, 2007). אף כנען (Cnaan, 1988) מסביר את השוני בשירותים החברתיים המיועדים ליהודים ופלסטינים בישראל על ידי אפקט האויב "The Enemy Factor". כלומר המדינה והחברה לאורך השנים ראו בחברה הפלסטינית כאויבת, וזו אחת הסיבות המרכזיות להשקעה פחותה יותר בפיתוח השירותים החברתיים. למרות שהחברה הפלסטינית בישראל הייתה זקוקה ביותר להשקעה בשירותים החברתיים, עדיין ההשקעה המרכזית הייתה בשירותים היהודיים.

התנועה האסלאמית מהווה בעשורים האחרונים שחקן מרכזי בזירת ארגוני המגזר השלישי המספקים שירותים חברתיים בחברה הפלסטינית בישראל. אין ספק שבספרות הרבה המתייחסת להתפתחות החברה האזרחית הפלסטינית, לא ניתן להתעלם מתפקידה המרכזי של התנועה האסלאמית בכלל ובאספקת שירותים חברתיים בפרט (אגבאריה ומוסטפא, 2012; גדרון, בר וכץ, 2003; Payes, 2003; Payes, 2005). בהקשר זה, יש הטוענים כי התנועה סיפקה את השירותים במקומות שבהם נכשלה המדינה, או כאלטרנטיבה לשירותים קיימים.

עקרון מרכזי ביסוד פעילותה של התנועה הוא רעיון "הקהילה הבלתי תלויה", אותו הגה מנהיג התנועה שייח' ראיד סלאח בתחילת שנות ה – 2000, המתייחס לעיצוב חברה עצמאית המנהלת את מוסדותיה ומשוחררת מהלחץ שמפעיל הממסד הישראלי על הפלסטינים בישראל, במישור הציבורי ובמישור האישי. היישום של רעיון זה כולל בין היתר אספקת שירותים חברתיים דרך ארגונים דתיים בתחומים שונים, החל ממעונות יום בגל הרך, בית ספר, ספריות, שירותי בריאות ועוד (עלי,2007). הידע הקיים כיום בספרות אומנם מצביע על התפקיד המרכזי ששיחקה התנועה האסלאמית בזירת השירותים החברתיים בחברה הפלסטינית, אך עדיין לא קיים מחקר המסביר כיצד אירועים היסטוריים שינויים בתפקידי מערכת הרווחה והמגזר השלישי ושינויים פנימיים בתוך התנועה הביאו להתפתחות המושג "קהילה בלתי תלויה" והמשמעיות של המושג בשדה של אספקת שירותים חברתיים. לעבודת הדוקטורט שלי ישנן שתי מטרות; הראשונה, היא לבחון ולתאר את התפתחות המושג "הקהילה הבלתי תלויה" והמשמעויות שלו על קבוצות מיעוט בכלל ועל הפלסטינים בישראל בפרט. השנייה, לבחון ולתאר את השירותים החברתיים המסופקים על ידי התנועה האסלאמית, בין אם כחלק מהפרויקט של הקהילה הבלתי תלויה ובין אם כשירותים העומדים בפני עצמם. כיום, אני נמצאת כשלב ניתוח הנתונים הארכיונים (הכוללים מידע מהעיתונות של התנועה האיסלאמית מ 1998 ועד 2015) וגם ניתוח של 17 ראיונות עומק עם דמויות מפתח ומנהיגים בתנועה האיסלאמית. 

במהלך שנת הלימודים האחרונה (2016-2015), התקדמתי באופן משמעותי בעבודת המחקר. בשנה זו התמקדתי בהמשך איסוף הנתונים, כאשר ביצעתי את ראיונות העומק עם דמויות מפתח ומנהיגים בתנועה האסלאמית. עבודת המחקר התמקדה בכפר קאסם. במהלך השנה התמקדתי בביצוע הראיונות. כיום אני בעיצום שלב ניתוח הנתונים הן אלה שנאספו במהלך השנה האחרונה ובאם אלה שנאספו קודם לכן.

את עבודת הדוקטורט שלי אני כותבת כאסופת מאמרים ועל כן בימים אלה אני שקועה בסיום הכתיבה של המאמר הראשון, המתבסס על החומרים הארכיונים וחלק מראיונות העומק. תודות למלגת דרייפוס הנדיבה, התאפשר במהלך שנת הלימודים האחרונה להשקיע את זמני באיסוף הנתונים ולהתפנות לכתיבה האקדמית. במהלך החודשים הקרובים ובשנת הלימודים הבאה, אני שואפת להמשיך בניתוח הנתונים ובכתיבתם כאסופת מאמרים לשם הכנת דו״ח המחקר הסופי. עבודת המחקר אמורה להיות מוכנה להגשה לא יאוחר מסוף שנת הלימודים הבאה.

 

 רנה אסעיד

 

תלמידי מחקר מצטיינים

תלמידי מחקר מצטיינים אלו שהתחילו את עבודתם המחקרית ב-2017 מקבלים ממרכז שוויץ מלגת עידוד ותמיכה למחקרם לשנת הלימודים 2016/17

 

עידן ליאב 

נושא המחקר: השתלבותם החברתית והפוליטית של הומוסקסואלים במרחב הישראלי
מנחה: פרופסור משה סלוחובסקי, ראש בית הספר להיסטוריה וראש החוג להיסטוריה, המדור המודרני, מגדר ומיניות בעת החדשה המוקדמת (הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים)
תקציר: בעבודת מחקר זו אשאל כיצד עמדותיהם של הומוסקסואלים ישראלים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מדגימות את מגמות השתלבותם החברתיות והפוליטיות במרחב הישראלי. שאלה זו עוסקת בקישור שבין לאומיות ומיניות, שהועלה לראשונה על ידי מוסה (סלוחובסקי 2008) והתפתח מאז, במקביל לעלייתן של זכויות להט״ב בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, לביקורת אקדמית על השימוש בזכויות להט״ב כמייצגות קדמה ומודרניות המאפשרות לאוכלוסיות מסוימות השתלבות חברתית בעוד שאחרות חוות הרחקה והדרה (Puar 20133). ביקורת זו מתחילה במסגרת התאורטית של הומו-לאומיות (Homonationalism) (Puar 20077), הקושרת בין דיכוי מיעוטים מיניים לדיכוי מיעוטים חברתיים אחרים. מספר חוקרים  בחנו את הרלוונטיות של ביקורת זו להקשר הישראלי, על-ידי כך שבדקו איך מתבטאת הומו-לאומיות בישראל ואיזה קשר יש בין זכויות להט"ב לזכויות הפלסטינים (Puar 2011, 2013; Hochberg 2010; Milani & Levon 2016; גרוס 20166). קישור זה מתבסס הן על הביקורת האקדמית על ניכוס זכויות להט״ב על ידי ישראל כעלה תאנה (״פינקוושינג״) (גרוס 20166;Milani & Levon 2016; Puar 20111) והן על הקשר שבין החרגה גזעית ולאומית להחרגה מינית עליו עמד מוסה בהקשר האירופי (2008).  דרך אחת ליישם רעיון זה בהקשר הישראלי היא להראות כי היחס בישראל לפלסטינים ולהומוסקסואלים בעבר היה כאל שני מיעוטים חריגים הסוטים מהפרויקט הציוני ומהלאום היהודי, יחס אשר את שינויו אבחן בעבודתי (גרוס 2000; אילני 2016; זיו 2016).

 

מאור אלבז-סטרינסקי

נושא המחקר: קורבנות תחרותית
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, ראש התכנית לחקר סכסוכים, ראש המחלקה לתקשורת ועיתונאות
תקציר: 'תחרות על קורבנות' או 'קורבנות תחרותית' - (CV) Competitive Victimhood, כלומר, המאבק של קבוצה מסויימת על מידת ההכרה בקורבנותה ביחס לקורבנותה של הקבוצה היריבה, היא נושא המלווה חקר סכסוכים מזה שנים רבות. מחקרים רבים הראו ש-CV מהווה גורם המעצים ומתחזק קונפליקט ומקשה מאוד על פתרונו. תחרות על קורבנות יכולה להתפתח הן בין קורבנות לאותו מקרבן, והן בין קורבנות למקרבנים שונים, הן בין קבוצות יריבות ממדינות וחברות שונות, והן בין קבוצות ויחידים בתוך אותה חברה. היא יכולה להתפתח על רקע של סכסוך אלים, אפליה כלכלית או פוליטית ועלולה, בצוותא עם  חוסר הרצון והנכונות להכיר בסבל, Suffering, של הצד האחר להיות בעלת השפעות הרסניות.
לדרך הדיווח או הסיקור החדשותי וההסברתי של סכסוך יש השפעה רבה על הסכסוך – על מהלכו, עצימותו וסיכויי פתרונו. סיקור המנסה להציג ולתאר קורבנות, פגיעות חולשה וסבל של הקבוצה איתה מזדהה הגוף המדווח, למעשה מניע דעת קהל לתמיכה בתגובת השלטונות, ונותן לגיטימציה, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, לתגובה קשה, צעדי מנע, ופעולות לא מוסריות ואלימות.
במחקרי אבחן מה הם התמות, הדימויים, הנושאים, האמצעים, והמוטיבים שעולים מסרטוני הסברה של משרד החוץ הישראלי בהקשר של ניסיון לגייס אהדה בין לאומית באמצעות הצגת הסבל והקורבנות הישראליים, כחלק מהמאבק על תודעת הקהילה הבינלאומית.

 

 

תלמידי מחקר מצטיינים אלו שהתחילו את עבודתם המחקרית ב-2016 מקבלים ממרכז שוויץ מלגת עידוד ותמיכה למחקרם לשנת הלימודים 2015/2016

אביב עגור הלוי

נושא המחקר: אמונות ותפישות של בני נוער הגרים מעבר לקו הירוק ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני
מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר המחקר

 

דינה סקין

נושא המחקר: דור "אחד וחצי" בישראל: השילוב התרבותי והעמדות כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בקרב דור העולים הצעירים מברית-המועצות לישראל בעליית שנות ה-90  
מנחה: פרופ' דן מיודובניק 

תקציר המחקר

 

ענב הכט-פיליבה

נושא המחקר: אימהות לחיילים ולחיילים לשעבר ויחסן כלפי הסכסוך הישראלי- פלסטיני וכלפי הפתרונות שהועלו לסכסוך זה על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן.
מנחה: פרופ' עמיקם נחמני, המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן   

תקציר המחקר

 

 

 
 

סקרים ישראלים-פלסטינים משותפים

פרויקט הסקרים הישראלים-הפלסטינים המשותפים הינו יוזמה משותפת של מכון הארי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הפלשתינאי למדיניות ולחקר דעת קהל ברמאללה (PSR), ובתמיכת קרן אדנאואר בירושלים וברמאללה.

המדגם הפלסטיני מייצג את תושבי הגדה רצועת עזה ומזרח ירושלים וכולל כ-1270 מרואיינים מגיל 18 ומעלה שמרואיינים ב-127 מקומות בגדה וברצועת עזה, בראיונות פנים אל פנים. גודל טעות הדגימה הוא 3%. המדגם הישראלי כולל כ-600 מרואיינים שמרואיינים בעברית, ערבית ורוסית, וגודל טעות הדגימה הוא 4.5%.

הסקרים מתוכננים ומנוהלים בידי פרופ' יפעת מעוז מהמכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן למען קידום השלום, ומהמחלקה לתקשורת ועיתונאות המכהנת כראש מרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית בירושלים וע"י פרופ' חליל שקאקי ראש המכון למדיניות וחקר דעת קהל (PSR) ברמאללה. עד דצמבר 2012, הסקרים בצד הישראלי תוכננו ונוהלו על ידי יעקב שמיר ז"ל מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות ומכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, שאף יזם את הפרויקט.

לפרטים נוספים על הסקר הפלסטיני נא לפנות לפרופ' חליל שקאקי, בדוא"ל  pcpsr@pcpsr.org ועל הסקר הישראלי לפרופ' יפעת מעוז בדוא"ל msifat@mscc.huji.ac.il . 
 

הצוות הישראלי

יפעת מעוז, חוקרת ראשית

יפעת מעוז היא פרופ' מן המניין מהמכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן למען קידום השלום ומהמחלקה
לתקשורת ועיתונאות, המכהנת כראש מרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית בירושלים. 
לשעבר ראש מכון סמארט לתקשורת באוניברסיטת העברית בירושלים (2013-2008).

פרופ' מעוז היא פסיכולוגית חברתית, המתמקדת בפסיכולוגיה ותקשורת ביחסים בין-קבוצתיים וסכסוך. 
תחומי העניין העיקריים שלה כוללים היבטים פסיכולוגיים, מוסריים ותקשורתיים בסכסוך ועשיית שלום, 
עיבוד קוגניטיבי של מידע חברתי ופוליטי, דינמיקה של תקשורת בין-קבוצתית בסכסוך, מודלים של מפגשים בין-קבוצתיים, תגובות קהל, דעת קהל בסכסוך ועשיית שלום. 

 

 

פרופ' יפעת מעוז - חוקרת ראשית 

 

רותם נגר, מנהלת שותפה בפרויקט

רותם נגר היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ודוקטורנטית עמיתה במכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן למען קידום השלום.

היא סיימה תואר ב.א בהצטיינות בתקשורת וסוציולוגיה (האוניברסיטה העברית בירושלים, 2008) וסיימה
מ.א בהצטיינות ביישוב סכסוכים וסוציולוגיה (האוניברסיטה העברית בירושלים, 2011). 

תחומי המחקר שלה הם היבטים פסיכולוגיים, אידיאולוגיים ותקשורתיים בסכסוכים ויישובם, כולל סוגיות הנוגעות לנכונות להכיר ביריב בסכסוך.

 

 

רותם נגר - מנהלת שותפה בפרויקט

 

יוסי דוד, מנהל שותף פרויקט

וסי דוד הוא דוקטורנט במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ודוקטורנט עמית במכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן למען קידום השלום.

הוא סיים תואר ב.א. בתקשורת וסוציולוגיה (האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010) ותואר מ.א בהצטיינות בתקשורת פוליטית (האוניברסיטה העברית בירושלים, 2013).

תחומי המחקר שלו הם תקשורת פוליטית, דעת קהל, לימודי מגדר, תאוריה קווירית והיבטים תקשורתיים בסכסוכים א-סימטריים.

 

 

יוסי דוד - מנהל שותף בפרויקט

סקר דעת קהל ישראלי-פלסטיני משותף, יוני 2015

כך עולה מממצאי הסקר:

בשנה האחרונה, התמיכה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים פחתה הן בקרב הישראלים והן בקרב הפלסטינים; כיום רק 51% מקרב הישראלים ומקרב הפלסטינים תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. באותו הזמן, שני הצדדים ממשיכים לראות בכוונות של הצד השני כמהוות איום קיומי.

כך עולה מממצאי הסקר האחרון שנערך במשותף על ידי מכון הרי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הפלסטיני למדיניות ולחקר דעת קהל ברמאללה (PSR). הסקר המשותף נערך בתמיכת קרן אדנאואר בירושלים וברמאללה.

 

סקר דעת קהל ישראלי-פלסטיני משותף, דצמבר 2014

כך עולה מממצאי הסקר:

בעקבות מבצע צוק איתן (המלחמה בעזה בקיץ 2014) והמתיחות הגוברת בירושלים ובגדה המערבית, 60% מקרב הפלסטינים - אבל  רק 39% מקרב  הישראלים - חושבים ששני הצדדים יחזרו למשא ומתן. תפיסות האיום הדדיות גבוהות מאוד כש-82% מהפלסטינים  ו-55% מהישראלים חשים איום מכוונותיו של הצד השני.

כך עולה מממצאי הסקר האחרון שנערך במשותף על ידי מכון הרי  ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הפלסטיני למדיניות ולחקר דעת קהל ברמאללה (PSR). הסקר המשותף נערך בתמיכת קרן אדנאואר בירושלים וברמאללה.

 

סקר דעת קהל ישראלי-פלסטיני משותף, יוני 2014

כך עולה מממצאי הסקר:

למרות ההפסקה במשא ומתן הישראלי פלסטיני הרשמי, 66% מקרב הפלסטינים ו-52% מקרב הישראלים סבורים כי המשא ומתן יתחדש בקרוב. באותו הזמן, שני הצדדים ממשיכים לראות בכוונות של הצד השני כמהוות איום קיומי. בנוגע לעמדות לגבי פתרונות לסכסוך, ובאופן העקבי עם ממצאים קודמים - 62% מקרב הישראלים ו-54% מקרב הפלסטינים תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים.  

כך עולה מממצאי הסקר האחרון שנערך במשותף על ידי מכון הרי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הפלסטיני למדיניות ולחקר דעת קהל ברמאללה .(PSR) הסקר המשותף נערך בתמיכת קרן אדנאואר בירושלים וברמאללה.

 

סקר דעת קהל ישראלי-פלסטיני משותף, דצמבר 2013

כך עולה מממצאי הסקר:

רוב בציבור הישראלי (63%) ובציבור הפלסטיני (53%) תומכים בהצעת המשא ומתן שעל סדר היום - פתרון שתי-מדינות לשני עמים. עם זאת, תפיסות האיום הדדיות מאוד גבוהות ו-83% מהפלסטינים ו-55%  מהישראלים חשים איום מכוונותיו של הצד השני.

כך עולה מממצאי הסקר האחרון שנערך במשותף על ידי מכון הרי  ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז  הפלסטיני למדיניות  ולחקר דעת קהל ברמאללה (PSR). הסקר המשותף נערך בתמיכת קרן אדנאואר בירושלים וברמאללה.

 

סקר דעת קהל ישראלי-פלסטיני משותף, יוני 2013

כך עולה מממצאי הסקר:

למרות יוזמת מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי לפעול לחידוש תהליך השלום והשינויים שהוכנסו ביוזמת השלום הערבית המביעים הסכמה לחילופי שטח טריטוריאליים מינימאליים, שני הצדדים מביעים פאסימיות בנוגע לתהליך השלום ולתמיכה ביוזמת השלום הערבית.

כך עולה מממצאי הסקר האחרון שנערך במשותף על ידי מכון הרי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הפלסטיני למדיניות ולחקר דעת קהל ברמאללה (PSR). הסקר המשותף נערך בתמיכת קרן אדנאואר בירושלים וברמאללה.

דעת הקהל הישראלית-יהודית בסכסוך הישראלי-פלסטיני: מגמות לאורך השנים

תמיכת יהודים-ישראלים בפינוי רוב ההתנחלויות מחולקת על פי עמדות פוליטיות

תמיכת יהודים-ישראלים בפינוי רוב ההתנחלויות מחולקת על פי מין

תמיכת יהודים-ישראלים בפתרון שתי מדינות לשני עמים מחולק על פי מין

תמיכת יהודים-ישראלים בפתרון שתי מדינות לשני עמים מחולק לעמדות פוליטיות

יהודים-ישראלים מודאגים מכך שהם או בני משפחתם עלולים להיפגע על ידי ערבים בחיי היום יום שלהם מחולק לפי מגדר

יהודים-ישראלים מודאגים מכך שהם או בני משפחתם עלולים להיפגע על ידי ערבים בחיי היום יום שלהם מחולק לפי עמדות פוליטיות