דוקטורנטים בתכנית לחקר סכסוכים 

לי אלדר

היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמעבדה לחקר הפסיכולוגיה של סכסוכים ויישובם.

נושא: מחקר הדוקטורט שלה עוסק בתהליכי לגיטימציה של קבוצות מודרות בהקשרים פוליטיים, עם דגש על האופן שבו תהליכים אלה מצטלבים עם זהות לאומית, ערכים דמוקרטיים, תפיסת איום וסכסוכים מתמשכים. 

מנחים: פרופסור עירן הלפרין (האוניברסיטה העברית), דוקטור רותי פליסקין(אוניברסיטת ליידן) ופרופסור קארסטן דה דרו (אוניברסיטת ליידן).

 

 

ענת רורמן

נושא: האם קונפליקט הופך אנשים לפחות אמפתיים? ההשפעה של חשיפה חוזרת לאלימות הקשורה לסכסוך על אמפתיה

מנחים: פרופ' עירן הלפרין, האוניברסיטה העברית. ד"ר רותי פליסקין, אוניברסיטת ליידן. פרופ' ד"ר יויניקה ואן דר טורן, אוניברסיטת ליידן, אוניברסיטת אוטרכט

יוסף ואן וייק

נושא: Intervention in the social acceptance of energy infrastructure: the role of compensation

מנחה: פרופ' איתי פישהנדלר, ד"ר ליאור הרמן

Ariel Paz-Sawicki

נושא: Political Economy of Natural Resources

מנחה: ד"ר ליאור הרמן

2022-2023 Academic Year

 

Tchelet Liby Tutman

Title:  How to Educate for Peace? Various Pedagogical Methods in Educational Activities for Israeli and Palestinian Youth in Peace Education Organizations

Supervisor: Aviv Cohen, Ph.D. Associate Professor

Abstract: This work examines the challenges and opportunities in transforming the educational ideology of encounters into a pedagogical system. The central claim of this research is that genuine change in the conflict can be achieved through education, involving reflection facilitated by organizations not only regarding content but also how it is conveyed in peace education organizations engaged with Jewish and Palestinian youth in Israel. In recent years, studies have started to explore the socio-political perspectives of youth in peace and war, as well as educational programs for peace, forming the theoretical basis for this work. The research spanned a year and included semi-structured interviews, observations, collection and analysis of program details, protocols, outputs, and additional materials of the organizations. The research focuses on pedagogy as an educational method influenced by various parameters, including ideology, educators, and target audience. A comparative analysis of different pedagogies used by peace education organizations will be conducted.

 

Christopher Eglinton

 

Title: 

Supervisor: 

Abstract:

 

 

 

2021-2022 Academic Year

 

Hiba Rabadi

Title: Identity dilemmas, experiences and feelings of the Palestinian female students from East Jerusalem during their integration process in the Hebrew University. 

Supervisor: Prof. Ifat Maoz

Abstract: This study will examine the dilemmas, experiences and feelings that arise among young Palestinian female students from East Jerusalem during their integration into the Hebrew University. The study will be conducted using a qualitative method, based on structured in-depth interviews with eight young Palestinian women from East studying Jerusalem at the Hebrew University. The aim of the study is to promote an understanding of the identity dilemmas, experiences and feelings of the young Palestinian female students from East Jerusalem who on the one hand do not know the Israeli society so well and want to preserve their Palestinian values and culture, and on the other hand, want to integrate with the Israeli society and be accepted by it without experiencing discrimination. 

 

 

Roy Katz

Title: A smile with teeth: a discourse of hate against American vice-president Kamala Harris

Supervisor: Prof. Tsfira Grebelsky Lichtman

Abstract: Hate discourse in social media has increased worldwide. The essence of hate discourse reflects expressions of prejudice, primarily of racism and sexism. This study aims to analyze hate-discourse in social-media toward US Vice-President Kamala Harris by the Facebook page followers of American radio and TV presenter Sean Hannity. Grounded on the theoretical framework of intersectionality and role congruity theory, a thematic analysis was conducted in March–April 2021, during the first 100 days of the Biden Administration. The findings revealed four main themes of hate-discourse, which were aggregated into an innovative theoretical framework of the interplay effect of thematic features of race and gender on hate-discourse. This study contributes theoretical explanations for overt brutal hate-discourse on social-media toward Kamala Harris, in addition to novel expressions of online implicit prejudice of multilayered hate-discourse. Finally, the study presents the implications of a new leadership style of intersectionality on contemporary female politicians.

 

 

 

 

Shlomit Laub

Title: Perceptions, feelings, attitudes, and experiences of young women from the Shomron hills who built their homes there. 

Supervisor: Dr. Yuval Benziman

Abstract: This study aims to understand the feelings, experiences, dilemmas, challenges, and attitudes of "girls of the hills", young religious women who grew up in the Shomron hills and built their homes there. The research will be qualitative, based on semi-structured in-depth interviews with 10 young women. The goal of the study is to provide a more comprehensive picture of the phenomenon and of their lives and worldview through the voices of the young women themselves.

 

 

 

Shaina Silberstein

Title:  The Identity Journey of North American Chabad Women After Aliyah

Supervisor: Prof. Ifat Maoz

Abstract: While Olim (Jewish immigrants) from North America continue to arrive in Israel, many of them face challenges in adjusting to life in Israel and finding their place in Israeli society. Previous studies have explored the motivations for Aliyah for North Americans and the challenges they face in adjusting to a new culture (Rodin, et al., n.d.; Amit & Riss, 2014). Immigration research has indicated that being far from the familiarities of home often leads to lifestyle changes and the development of multiple identities (Miller-Perrin & Thompson, 2010; Verkuyten, et al., 2019). However, when it comes to North American immigrants to Israel, who immigrate primarily for ideological reasons, they do not always feel the need to make the changes necessary to integrate into the new culture and society that surrounds them, leading to a relatively high percentage of remigration within just a few years (Portner, 2013). Female Olim may find it particularly challenging to integrate into the Israeli workforce (Rebhun, 2008) and find a sense of social belonging, while those from closed communities such as Chabad are faced with unique challenges of their own as they are exposed to a broader range of religious backgrounds in their newly expanded social circles. The present study will follow the unique Aliyah experience of Chabad women, as they journey through finding their identity both culturally and religiously following their move to Israel. This research is significant as this population has not yet been researched in the context of North American Aliyah in particular, nor with relation to immigration to Israel in general. In addition, this study is of personal interest to the researcher, who underwent a similar life journey following her move from North America to Israel as a young Chabad woman, and sought to discover the challenges, experiences, dilemmas, and conflicts of others who made this life-changing move across the world.

 

 

Aliza Gold 

Title: Experiences, feelings, and dilemmas in the daily lives of Palestinian civilians living in the Old City of Jerusalem under Israeli security and surveillance.

Supervisor: Prof. Yuval Benziman

Abstract: This study will try to understand the experiences, feelings, and dilemmas in the daily lives of Palestinian civilians living in the old City of Jerusalem under Israeli security and surveillance. As a qualitative study, data collection will be carried out through 15 to 20 semi-structured in-depth interviews and grounded theory will be used for data analysis. The aim of the study is to add to the existing knowledge surrounding the lives of Palestinians in East Jerusalem, with special regard to the unique contextualities of the Old City that differentiate it from other areas of East Jerusalem and impact security measures, such as: the spatial layout, inter- and intra- group relations, religious sites, heritage tourism. The study brings forth the voices of those Palestinians living in the Old City and sheds light on their perspectives and experiences.

 

 

שנת תשפ"א

 

אורית בן דור

נושא המחקר: הוראה בימי הקורונה כהוראה במשבר-היבטים מילוליים ולא מילוליים של הוראה כתקשורת מתווכת מחשב (cmc).

מנחה: פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן

תקציר: המחקר ינסה להבין מה הם הרגשות, ההתנסויות, הדילמות, הקשיים והתפיסות לגבי דפוסי התקשורת המילולית והלא מילולית ודרכי ההתמודדות העולים בקרב מורות ומורים לגבי חווית הוראה מתווכת מחשב ((cmc, בתקופת משבר הקורונה.

המחקר יתבצע בשיטה איכותנית, באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם שמונה מורות ומורים  המלמדים בתיכון. מטרת המחקר היא לייצר מודל שממפה את הקשיים של הוראה מתווכת מחשב (cmc) ולהציע דרכי התמודדות עם קשיים אלו, תוך התייחסות להיבטי התקשורת המילולית והלא מילולית: פרוקסמיקה, קינסיקה, איכויות הקול והופעה.

 

 

 

מיכל דאהן

נושא המחקר: דור ראשון להשכלה גבוהה והצלחה בישראל: נשים ממוצא מזרחי שהגיעו לעמדות ניהול באוניברסיטה העברית

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: מחקר זה מספק הצצה אל עולמן של נשים ממוצא מזרחי, דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל, שהגיעו לעמדות ניהול באוניברסיטה העברית. נערכו ראיונות עומק על מנת להבין כיצד נשים אלו, עשרות שנים לאחר סיום לימודיהן האקדמאיים, מביטות במבט רטרוספקטיבי על חייהן בכלל ועל חווית הלימודים שלהן באוניברסיטה בפרט. הממצאים שעלו מהראיונות מראים כי נשים אלו בוחנות את חווית הלמידה שלהן ואת ההחלטות שהן והוריהן קיבלו מנקודת מבט של נשים בעלות קריירה מבוססת ומצליחה, תוך שהן מתארות דילמות ואתגרים איתן התמודדו במהלך הדרך.

 

 

רויטל וינדזברג ברששת

נושא המחקר: מאפיינים של החברה הישראלית במהלך מגפת הקורונה, כפי שהם מצטיירים בתוכנית הסאטירה הנוסטלגית – "זהו זה!"

מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: מגפת בקורונה מהווה אירוע חריג, מתמשך ותובעני המשבש את שגרות החיים והקהילה. אחת הזירות דרכן ניתן ללמוד על השיח הציבורי הינה ז'אנר הסאטירות הפוליטיות. במסגרת עבודת התזה בכוונתי לבחון ולנתח נרטיבים, עמדות, תחושות ודעות בייחס לחיי היום-יום בישראל תחת מגפת הקורונה כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכנית הסאטירה הנוסטלגית "זהו זה".

 

דומיניק ווינקלר

מנחה: ד"ר טוביאס אברכט הרטמן 

 

 

 

 

 

 

מורן כהן

נושא המחקר: למידה מרחוק בתקופת משבר הקורונה- היבטים מילוליים ולא מילוליים

מנחה: פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן

תקציר: המחקר ינסה להבין מהם התחושות, הרגשות והחוויות העולות בקרב תלמידים ותלמידות בישראל בהתמודדותם עם ההיבטים התקשורתיים (המילוליים והלא מילוליים) של המעבר ללמידה מרחוק עקב משבר הקורונה.

המחקר יתבצע בשיטה איכותנית, באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים ל-8 תלמידי ותלמידות תיכון. מטרת המחקר היא לבדוק את התפקיד של התקשורת הלא מילולית על כל היבטיה (פרוקסמיקה, קינסיקה, איכויות הקול והופעה) בקשר שבין התלמידים והתלמידות למורים ולמורות, ובין התלמידים והתלמידות לחבריהם וחברותיהם לכיתה, וכן לחקור את השפעתה דווקא בקרב בני ובנות הנוער, הנמצאים בשלב משמעותי מבחינת התפתחותם ברמה האישיותית, החברתית, הרגשית והקוגניטיבית.

 

 

חמוטל לוין

נושא המחקר: דילמות, עמדות, נושאים, חוויות, רגשות ועימותים שחוות נשות חב"ד הלומדות לתארים שאינם מכשירים להוראה במוסדות חילוניים להשכלה גבוהה

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: מטרות המחקר הן לבחון את הדילמות, עמדות, נושאים, חוויות, רגשות ועימותים שחוות נשות חב"ד הלומדות לתארים שאינם מכשירים להוראה במוסדות חילוניים להשכלה גבוהה. המחקר בוצע באמצעות ראיונות עומק של שבע נשות חב"ד, תאוריה מעוגנת בשדב שימשה לניתוח נתונים והגדרת נושאים. ממצאינו חושפים את הדילמות והסכסוכים הפנימיים שחוו נשות חב"ד שהתראיינו במהלך לימודיהן במוסדות אקדמאיים חילוניים.

 

 

 

עינת לוי

נושא המחקר: הכרה והתחדשות יהודית במרוקו – חקר מקרה הבוחן של העיר אסווירה

מנחים: פרופ' אלי פודה וד"ר דוד גדג'

תקציר: מגמת ההכרה וההתחדשות היהודית במרוקו בפרט ומדינות ערב בכלל ניכרת בעשור האחרון לאחר תקופה ארוכה של ריחוק ומאבק על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני והקמת מדינת ישראל. נראה שלמרות שמספר היהודים במדינות ערב הולך ופוחת, המורשת היהודית זוכה בשנים האחרונות להכרה ולעדנה מחודשת. מחקר זה יבחן מהם הגורמים, הנסיבות והביטויים של ההכרה וההתחדשות היהודית במרוקו, תוך התמקדות במקרה הבוחן של העיר אסווירה. חזרתה של היהדות למרוקו בפרט ולעולם הערבי בכלל היא אינדיקציה לשינויים עמוקים יותר שמתרחשים באזור וביניהם גם רב-תרבותיות. תרומתו האפשרית של מחקר זה היא בזיהוי ובהבנה מעמיקה יותר של התופעה באסווירה ובמרוקו, כמו גם  במקומות אחרים בעולם הערבי ובמזרח התיכון.

 

 

סיגל קנוטופסקי

נושא המחקר:

מנחה: פרופ' עירן הלפרין

 

 

שנת תש"פ

יפעת מנצבך

נושא המחקר: דת ויישוב סכסוכים – הזדמנות ייחודית או מכשול מעכב? תפיסות, עמדות ואתגרים של יהודים דתיים העוסקים ביישוב סכסוכים

מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: קשה להתעלם מהעובדה כי דת הנה מרכיב משמעותי המשפיע ומעצב באורח החיים של פרט ושל ציבור ומשכך, סביר להניח כי לאמונות דתיות ישנה השלכה על התפתחות והשתנות של קונפליקטים. זאת, נוכח העובדה שסכסוכים נובעים ומתפתחים לאור משמעויות ופירושים שאנשים מעניקים לסיטואציות שונות. דהיינו, אנשים הם אקטיביים ומשתתפים בהגדרת חוויה כסכסוך לפי מאגר הידע והתפיסות האישיות שלהם (Lederach, 1996). בהתאם, ישנה תופעה הולכת וגוברת, מחקרית ומעשית, הנוגעת לחשיבות ולצורך בהבנת הסכנה, הכוח והתפקיד של חיים דתיים מאורגנים (Hertog, 2010).

במסגרת זו, מחקר התזה מבקש לבחון את השאלה האם חיבור בין דת, ובאופן פרטיקולרי בין הדת היהודית ובין יישוב סכסוכים, משמש כפלטפורמה להזדמנות ייחודית או לחלופין מהווה מכשול מעכב בקידום שלום ובפתרון סכסוכים. בהתאם, שאלת המחקר הנה מה הן התפיסות והעמדות ומה הם האתגרים של אנשים יהודים דתיים ונשים יהודיות דתיות העוסקים ועוסקות ביישוב סכסוכים.

באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים ובשיטת ניתוח נתונים על בסיס "תיאוריה מעוגנת בשדה", המחקר יבקש לבחון את החיבור מנקודת מבטם של אישי ציבור דתיים, היוזמים אירועי מפגש והידברות וקשורים בשיח "יישוב הסכסוכים" הנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני ולמתח בין דתיים וחילונים במדינת ישראל.

המחקר בוחן באופן אמפירי וביקורתי את המובא בספרות בנושא יישוב הסכסוכים הדתי. בכך, המחקר מבקש לברר האם השפה המצויה בדיסציפלינת "יישוב סכסוכים", המתארת מה זה קונפליקט, מה המשמעות של יישוב קונפליקט וכיצד נעשה, אכן מתורגמת לשפה דתית והנה מפותחת דיו כדי להתמודד עם מניעים, שאיפות ותקוות דתיות לסיום סכסוך; או לחלופין, האם השפה הדתית מובילה להסתכלות אחרת על המציאות והנה "מתחרה" בשפת יישוב הסכסוכים "המערבית". דיוק זה עשוי להציג תמונה יותר מורכבת, מהודקת וממפה של המודלים השונים ליישוב סכסוכים ושל משמעות הביטויים "יישוב סכסוכים דתי" ו"בוני שלום דתיים" בהקשר היהודי ובכלל. הניסיון לחבר בין התפיסות על מקום הדת בחיי העוסקים ביישוב ובניהול סכסוכים, הנו חשוב משום שמבקש לברר כיצד המשמעויות האישיות, הקשורות באמונות דתיות, עשויות לתרום לקידום דיאלוג, להחלשת סכסוך ולפיתוח מודל לפתרון אתגרים.

 

 

 

דניאל ברססט

נושא מהחקר: תפיסות, רגשות, דילמות ואתגרים איתם מתמודדים יועצים פרלמנטריים במהלך תפקידם בכנסת

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

 

תקציר: היועץ הפרלמנטרי נחשב לאחד התפקידים הנחשקים והמעניינים ביותר בזירה הפוליטית. למרות שנכתבו מספר מאמרים אודות תפקידם, מחקר נרחב אודות קבוצה זו נותר במידה רבה נעדר מהספרות. מחקרים רבים שנעשו בזירת פרלמנטרים התמקדו לרוב בנבחר הציבור כמושא המחקר, אך לא נתנו ביטוי לצוות יועציו שמרבית עבודתם מתקיימת במחשכים ואינה זוכה לקרדיט מהציבור.

פגאן (2017) ובאסבי ובלקסם (2013) עסקו, כל אחת בנפרד, באופיו ובתכולת תפקידו של היועץ בזירת הפרלמנט של האיחוד האירופי, אך האם מה שפורסם במחקרן נכון ודומה לתפקידו של היועץ במשכן הכנסת? מחקר זה מתמקד בזירה הישראלית וביועצים העובדים במשכן הכנסת. הוא בוחן כיצד היועצים תופסים את תפקידם? מה האתגרים שצופן להם התפקיד וכיצד הם מתמודדים איתם? האם הם חשופים לדילמות ערכיות ומקצועיות וכיצד הם בוחרים להתנהל בסיטואציות מורכבות אלו?

שאלת המחקר נבחנת באמצעות ניתוח תוכן איכותני תמתי, של ראיונות עומק אותם ערכתי עם עשרה יועצים ויועצות פרלמנטריים. הייחודיות במחקר זה היא הבחירה לספר את סיפורם של היועצים מנקודת מבטם, המאירה בפנינו את מידת השפעתם על דרך התנהלות חברי הכנסת בזירה הפרלמנטרית פוליטית, ומבערת את מקומם ותפקידם בתהליך הדמוקרטי המתקיים במדינה. מחקר של קבוצה זו פותח לנו צוהר אל לב ליבה של העשייה הפרלמנטרית פוליטית, שמשפיעה ונוגעת במישרין ובעקיפין בכלל האזרחים במדינה ומציג לנו סיפור שלא סופר עד כה המציף רבדים חדשים, שנשארו נסתרים לעיני כל, ושעד כה לא ניתן להן ביטוי מספק בספרות המחקרית. המחקר מסיר את הלוט מעל המעמד היוקרתי שזוכה לו תפקיד היועץ הפרלמנטרי בקרב הציבור, ומאפשר לנו הצצה למציאות היומיומית של היועצים ולמורכבות תפקידם.

 

שנת תשע"ט

קלמנטין חדד-לוי

נושא המחקר: התייחסות לנושאים היסטוריים קונפליקטואלים ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של "חובבי היסטוריה״ כמקרה בוחן
מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: אמונות ותפיסות הקשורות לסכסוך נמצאות בכל רובד של החברות המעורבות בסכסוך עיקש (בר-טל, 2013). ישראל אינה חורגת מהכלל, וניתן למצוא הקשרים רבים בהם ניתן לצפות באותן אמונות, במיוחד לאור העובדה כי בישראל, השימוש במדיה חברתית כפלטפורמה לדיון פוליטי נחשב לגיטימי - בניגוד לחברות אחרות רבות (מור, קליגר-וילנצ׳ק ומעוז, 2015) 

מחקר זה מתמקד בקבוצת פייסבוק ציבורית בשם ״חובבי היסטוריה״, קבוצה פופולרית המונה כ-230,000 חברים ופתוחה להכל, ללא מגבלה במגדר, גיל, מוצא או נטייה פוליטית, עובדה שנשקפת בתוכן המגוון העולה בה. באמצעות ניתוח איכותני המבוסס על התיאוריה מעוגנת השדה של פוסטים ותגובות רלוונטיים, מחקר זה מבקש לזהות, לבחון ולאפיין את התימות והדפוסים הבולטים המופיעים בדיון ציבורי של היסטוריה המתנהל ברשת. בעוד שספרות אקדמאית קיימת התמקדה בתפקידם של ספרי לימוד היסטוריה בעיצוב הזכרון הקולקטיבי (פודה, 2000), אני מבקשת להרחיב את שדה המחקר לבמה החדשה יותר של מדיה חברתית' על ידי חקירת תרומתה להנצחה של מציאות מוסכמת המתיישבת עם הנרטיב הלאומי. ממצאי ביניים הראו עד כה את קיומן של שלוש תימות: האמונה בקורבנות קולקטיבית והילול הקרבה עצמית לטובת הכלל נוכחים בעקביות, הטיות - חיוביות ושליליות בהתאם - הנוגעות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ מופגנות באופן שוטף, ופטריוטיות וציונות לעתים תכופות נחשבות כלא מתיישבות עם ביקורת. בנוסף לממצאים אלו, התוצאות המלאות ינותחו ביסודיות על למנת לזהות - אם קיימים - דפוסים ותימות פחות בולטים אך לא פחות מעניינים. 

 

 

אייל איזמן

נושא המחקר: תמות, ביטויים ודפוסי התבטאות בטוקבקים ביחס לציבור החרדי כפי שמשתקפים  באתרYnet  

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: המחקר הנוכחי מבקש לבחון מהם התמות הביטויים ודפוסי ההתבטאות ביחס לציבור החרדי כפי שהם משתקפים בטוקבקים באתר ynet.

באמצעות ניתוח תוכן תמטי של הטוקבקים, בחנתי מה הם התפיסות והדימויים של כותבי הטוקבקים כלפי הציבור החרדי. גוף המחקר כולל 3084 תגובות בנוגע לארבע כתבות אשר נדגמו בשתי תקופות נפרדות במהלך שנת 2018.

הממצאים מורים על שש תמות מרכזיות מרבית הטוקבקים עושים שימוש בביטויים ותפיסות המשלבים בין מספר תמות ודפוסי התבטאות. דפוסי ההתבטאות המשמשים בטוקבקים ביחס לחרדים הינם בוטים, וזאת בהתאמה לספרות המחקרית  המייחסת מאפיינים של חוסר תרבותיות (incivility) לשיח פוליטי במרחב המקוון. ממצאי המחקר מכלילים את תופעת חוסר התרבותיות שזוהתה במחקרים קודמים בהקשר השסע הפוליטי ימין-שמאל (הראל, 2018; Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  גם לגבי שיח הטוקבקים בהקשר השסע בין חילוניים לחרדים ודתיים בישראל.

בנוסף, מחקר זה דן בשימוש שנעשה בדפוסי ההתבטאות חסרי התרבותיות ככלי להבניית זהות וגבולות בין קבוצתיים. גם כאן, מחקר זה מכליל לגבי השסע בין חילוניים לדתיים וחרדים בישראל תופעה אשר זוהתה במחקר בהקשר של השיח הפוליטי בין ימין לשמאל: הן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להבניית זהותו האישית של כותב הטוקבק כחבר בקבוצת הפנים  (Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  והן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להתוות את הזהות הקבוצתית על דרך של שרטוט גבולות קבוצת הפנים למול החרדי- "האחר" (הראל, 2018)

בנוסף מחקר זה, מראה התאמה בין התמות ודפוסי ההתבטאות שזוהו לבין אסטרטגיות רטוריות המוכרות בספרות המחקר כאסטרטגיות שמטרתן  הבניית דה לגיטמציה קבוצתית (Bar-Tal & Hammack, 2012 )

 

שנת תשע"ח

טל הראל

נושא מהחקר: מאפיינים פסיכולוגיים של שיח פוליטי מקוטב ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של הצל כמקרה בוחן
מנחה: פרופ' יפעת מעוז
תקציר: השיח הפוליטי בין ימין ושמאל בישראל התעצב לאורך השנים כשיח קונפליקטואלי, פוגעני וחסר כבוד (פלג, 2010). גם בזירה המקוונת הישראלית נראה שהפוטנציאל הדמוקרטי הגלום בדיון פוליטי בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות אינו מתממש, ובפועל מתקיימת בה 'זירת התגוששות' מילולית בין מחנות שנתפסים כיריבים (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). במחקר הנוכחי ביקשתי לאפיין את השיח הפוליטי המקוטב ברשת החברתית בישראל, כפי שמשתקף בזירת שיח של תומכי הימין הפוליטי הקיצוני. מקרה הבוחן הוא עמוד הפייסבוק של הצל - עמוד פייסבוק פופולרי עם למעלה מ-340,000 עוקבים, המזוהה עם תפיסות פוליטיות ימניות ומהווה במה לדיונים פוליטיים סוערים, לעיתים אף בעלי אופי אלים ומעורר מחלוקת. באמצעות ניתוח תוכן איכותני של תגובות העוקבים בחנתי מהן התפיסות כלפי השמאל הפוליטי הישראלי. מצאתי שבתוך בליל הקללות, הטחת העלבונות והקריאות האלימות שמופנות כלפי השמאל הפוליטי, ניתן לזהות תמות ודפוסים שחוזרים על עצמם. ספרות המחקר לרוב מייחסת שיח מסוג זה לחוסר התרבותיות (incivility) שרווחת במסגרת דיונים פוליטיים במרחב המקוון (Coe, Kenski & Rains, 2014), ובהקשר המקומי לתרבות שיח ה'כסאח' הישראלית (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). לצד טיעונים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי מאפיינים פסיכולוגיים של חברה מקוטבת, החווה סכסוך מתמשך, עשויים להוות כלי פרשני נוסף להבנת השיח המתקיים בעמוד; השמאל הפוליטי נתפס כשעיר לעזאזל, כנאיבי ועיוור למציאות, ובסופו של דבר אף מוחרג מתוך קבוצת הפנים ה'ישראלית-יהודית' והופך למטרה לגיטימית לאלימות.

 

לימור אטון

נושא מהחקר: ייצוג המזרחיים הישראלים - בני הדור השלישי בסדרת הדרמה הטלוויזיונית 'זגורי אימפריה'

מנחה:  פרופ' יפעת מעוז
תקציר: המחקר הנוכחי בוחן כיצד בוחרים המזרחים, בני הדור השלישי, לייצג את זהותם באמצעות סדרת הטלוויזיה זגורי אימפריה. הסדרה עוסקת בעיצוב הזהות המזרחית החדשה של בני הדור השלישי, במאבק הפנימי הבין-דורי ובהטמעת השיח המזרחי החדש. באמצעות ניתוח תוכן תמטי של קטעים מהסדרה בחנתי מה הן התחושות והדילמות העולות מייצוגן של דמויות מזרחיות בקרב בני הדור השלישי המוצגות כדמויות ראשיות בסדרת הדרמה הטלוויזיונית.

 

הממצאים מורים על כמה תמות מרכזיות העוסקות בתהליך גיבוש הזהות המזרחית החדשה שעוברות הדמויות בסדרה. הסדרה מספרת את סיפורה האחר של משפחה מזרחית מהפריפריה, וכך משמשת כחלון הצצה החושף דרכו כיצד רואים בני הדור השלישי את זהותם המזרחית.

במוקד העלילה מוצגות דמויות מזרחיות מורכבות שאותן מייצגים בני הדור השלישי. הדמויות הללו עוברות במהלך הסדרה תהליך שבאמצעותו הן מגבשות את זהותן, התהליך מתחיל כשהדמויות המזרחיות מוצגות כדמויות דיכוטומיות וכך מדגישות את הניגוד ואת הצורך שלהן לבחור בין זהות מזרחית לזהות מערבית, כשבסופו של תהליך הדמויות מגבשות תפיסה אינטגרטיבית יותר באשר לזהותן, שבה משתלבים הסממנים השונים שבאורח חייהם, בתרבותם ובזהותם המזרחית והמערבית כתמהיל אחד, וכך מייצגים את הזהות המזרחית-ישראלית החדשה.

ספרות המחקר העוסקת בייצוג ובזהות מזרחית התמקדה ברובה בבני הדור השני, מאחר שעד היום קולם של בני הדור השלישי לא נחקר דיו. חוקרים שעסקו בייצוג המזרחים בעבר טוענים כי הדמויות המזרחיות הוצגו במשך השנים בשלילה, כשטחיים ונחותים (כהן, 2001; שוחט, 2005; שטרית, 2004). מניתוח המחקרים שבחנו את ייצוגם של המזרחים החדשים בשנים האחרונות אפשר לראות כי חל שינוי מהותי במדיה בייצוג הישראלי המזרחי מהפריפריה שהפך לחיובי יותר, תהליך זה יכול לייצר שינוי חברתי ותרבותי בתודעה הקולקטיבית בישראל (לביא דינור וקרניאל, 2016).

ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי השינוי שעברה דמותו של המזרחי החדש, כפי שהיא מוצגת בסדרת הדרמה הטלוויזיונית זגורי אימפריה, מבטא שני תהליכיים מקבילים – את התהליך הפנימי והחיצוני שעוברות הדמויות. התהליך הפנימי מתייחס לשינוי שחל בתהליך גיבוש הזהות המזרחית של בני הדור השלישי לעומת בני הדור השני, שאינם חולקים את אותה תפיסה באשר לזהותן המזרחית, והתהליך החיצוני, מתייחס לשינוי בתפיסת הדיכוטומיה בין מזרח למערב בגיבוש זהותם של מזרחים-ישראלים, בני הדור השלישי, המכוננים זהות אינטגרטיבית חדשה.

 

 

נדיבה פנסטר

נושא המחקר: קבלת החלטות רפואיות – התמקדות בקבלת החלטות רפואיות על ידי מטופלים
מנחה: פרופסור יפעת מעוז ופרופסור טליה מירון-שץ
תקציר: לעיתים קרובות החלטות רפואיות הן החלטות מורכבות הכוללות שיקולים מבוססי ידע רפואי לצד אלמנטים רגשיים וחברתיים. כיום, ישנה מגמה גדלה של העברת ההחלטה הרפואית מהרופא אל המטופל. שיתוף מטופלים בהחלטות רפואיות משקף אוסף אידאולוגיות וערכים הקיימים בחברה. נושא זה זוכה להתייחסות אקדמית בחקר גישת 'המטופל במרכז' (patient centered care).

תמורה אשר מעצבת מחדש את תהליך ההחלטה הרפואית היא עליית 'עידן המידע' והאינטרנט, אלו הביאו להנגשת מידע בקנה מידה שלא היה קיים בעבר ושפע המידע החדש משפיע על תהליך ההחלטה כפי שמתקיים כיום. במחקר זה אבחן את השימושים שנעשים בפורום ייעוץ רפואי במהלך תהליך קבלת ההחלטה על ביצוע בדיקות במהלך ההיריון  (מי שפיר ו – NIPT). במחקר יבדקו השימושים שנעשים בפורום יעוץ רפואי של בית חולים ממשלתי; ייבחן השימוש בפלטפורמת הייעוץ לצורך סיוע בקבלת החלטה לצד חיפוש מענה לצרכים פסיכולוגים, חברתיים וקבלת מידע רפואי. בחינת תהליך ההחלטה דרך פניות לפלטפורמת ייעוץ מקוונת מאפשרת צוהר ייחודי אל התהליך מבלי להתערב בו. שיטת המחקר שתיושם היא ניתוח תוכן כמותי.

קרולינה פרימר

נושא המחקר: ישראלים ציונים דתיים בקבוצות דיאלוג עם פלסטינים
מנחה: פרופ' יפעת מעוז וד"ר יפתח רון
תקציר: סיכום: בקונפליקטים אתנופוליטיים, כגון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, נרטיבים וזהויות קולקטיביים רלוונטיים להבנת הסכסוך באותה מידה כמו משאבים חומריים דוגמת מחלוקות סביב קרקעות. המחקר הנוכחי מציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו רקע אידיאולוגי וחברתי מסוים תורמים לשינויים בתפיסה במהלך מפגשי דיאלוג, ומעלה נושאים ודילמות להשתתפות הציונות הדתית בדיאלוג עם פלסטינים. השאלה העיקרית שעימה מתמודד המחקר היא: מהם הנושאים והדילמות שהציגו הציונים הדתיים על חוויותיהם בהשתתפות במפגשי דיאלוג עם פלסטינים? הספרות האקדמית טוענת כי לדתיות יש השלכות קוגניטיביות וכי הקשר הבין-קבוצתי קשור לגישה מתונה יותר. המחקר שלי מבקש להבין את הפרטים הספציפיים של אנשים דתיים העוסקים במגע בין-קבוצתי וכיצד הם מעבדים שינויים בתפיסה המתרחשים בתהליך. זהו צעד חשוב בהתחשב בעובדה שאנשים וערכים הקשורים לקבוצות דיאלוג הם חילוניים ברובם. 

מיכל קוסטינר

נושא המחקר: לימודי אזרחות במגזר החרדי בישראל
מנחה:ד"ר אביב כהן, בית הספר לחינוך
תקציר: בעבודת מחקר זו אנתח את המקרה הייחודי של החברה החרדית בישראל, שמנסיבות שונות מצאה עצמה כחברה היחידה בישראל שאינה כפופה לתכנית הלימודים באזרחות. מקצוע האזרחות בישראל ידוע כיחיד הנלמד בצורה זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך מתוך הכוונה לייצר "בסיס אזרחי משותף" לכלל האזרחים בחברה הישראלית המפולגת. החרדים, שלומדים בישראל במה שמכונה "זרם החינוך העצמאי" לא כפופים לתוכניות הלימוד של משרד החינוך. אך מתוקף שינויים בתוך ומחוץ לחברה החרדית, יותר ויותר צעירים חרדים מבקשים לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך לשם המשך השכלה אקדמית. אותם צעירים נבחנים בבחינת בגרות "מותאמת" ולומדים מספרי לימודי ייעודיים שנכתבו על ידי מחנכים חרדיים. ראיתי במקרה החרדי הזדמנות לראות כיצד קבוצה דתית ומסוגרת מלמדת את מקצוע האזרחות. שיטת המחקר שלי היא איכותנית, מעוגנת בשדה, כאשר אני מתבססת על חקר של חומרי לימוד וראיונות עם גורמים בחינוך החרדי להם ממשק עם חינוך לאזרחות. השאלה המנחה את העבודה היא: אלו תמות, תפיסות, נושאים דימויים ועמדות עולים מתכנית הלימודים באזרחות במגזר החרדי כלפי מדינת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה? העבודה מתבססת על הרקע המחקרי בתחום של רב תרבותיות וחינוך אזרחי בקרב קבוצות שאינן ליברליות כמו גם מחקרים על חינוך פוליטי ואידיאולוגי בחברה דמוקרטית

אורית רמות

נושא המחקר: ניתוח מגדרי לזכות לחינוך במזרח ירושלים: קריאה מיומני הריבון
מערכת החינוך כמקרה בוחן להבנת מציאות של סכסוך: מהן תפיסותיהן של הרשויות הישראליות בהקשר של נגישות לחינוך של ילדות ונערות פלסטיניות במזרח ירושלים בשלוש שכונות- עיסאוויה, ראס אל עמוד/סילואן והעיר העתיקה
מנחה: פרופסור נאדירה- שלהוב קיבורקיאן
תקציר: סוגיית ירושלים ניצבת בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מוקד מחלוקת בשיח הלאומי, הדתי והפוליטי בשני הצדדים (להרס, 2013), כאשר מעמדה של מזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים נמצא במרכז הסוגיה (רמון & להרס, 2014).
מדינת ישראל, כחלק מהריבונות שהחילה על שטח זה, שולטת בכל מארג החיים המזרח ירושלמי ובכלל זה גם במערכת החינוך  (Yair & Alayan, 2009). חינוך באופן כללי יכול לשמש הן כאמצעי לדיכוי והשתקה והן כאמצעי להעצמה ולשחרור (Alzaroo & Hunt, 2003). במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחסומים הפרוסים ברחבי הגדה, גדר ההפרדה והגבלות נוספות אחרות משבשים את הנגישות למוסדות חינוך (Shalhoub-Kevorkian, 2010). כאשר נוצרת פגיעה בגישה בטוחה למסגרות חינוכיות, מתחזקים המנגנונים הפטריארכליים הקיימים המשבשים את חייהם של הנשים והופכים אותן לפגיעות ולמוחלשות יותר. ((Shalhoub-Kevorkian, 2008; 2010. מחקר זה יתרכז בבחינת המדיניות הישראלית בהקשר לנגישות לחינוך לנערות במזרח ירושלים דרך הפריזמה של חקר סכסוכים כדי לנסות ולהבין כיצד משפיעה המציאות של סכסוך מתמשך על אותה מדיניות. המסגרת התיאורטית תתבסס על מחקר ורעיונות מתחומי המגדר, החינוך והקשר ביניהם וכן מהתחום של חקר סכסוכים, מצבי קונפליקט והשפעתם על האוכלוסייה שחיה בתוכם.

 

למרכז שוויץ לחקר סכסוכים מספר חוקרים צעירים (סטודנטים במסלול המחקרי, סטודנטים לתואר ד"ר ופוסט דוקטורטים)

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תש"פ- תשפ"ב

אריק שומן   My research interests broadly focus on collective action and how it affects the relations between groups embedded in unequal social relations or in conflict. In particular, I am interested in different types of collective action (e.g. nonviolent, nonnormative, violent). My research examines psychological factors that promote support for these types of action, but also the effects and effectiveness of these types of action at motivating the high power group to address inequality and pursue conflict resolution. Currently, my main research focus is understanding the psychological effects of collective action by disadvantaged groups, with the aim of understanding what makes collective action effective in driving social change. I do this using a number of research methodologies. First, I use experimental methods where I randomly expose participants to similar actions, but where key components (e.g. the tactics, participants, or messages) have been systematically varied, and then measure their reactions. This allows me to make causal conclusions about the impact of various features of collective action. However, I also complement, these controlled experimental studies with longitudinal studies of real-world action as it happens. For example, I have been involved in two projects examining the impact of two large scale actions over time (#MeToo and March for our Lives). I hope to use the insights gained from this research to inform efforts for social change towards greater equality between groups.

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ח- תשע"ט

יפעת מור עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בתפיסות, דילמות, אתגרים ודפוסים של ביטוי ודיון פוליטי בפייסבוק של יהודים ישראלים בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני, נושא חשוב ורלוונטי לחיי היום יום של רוב החברה הישראלית. עבודת המחקר עוסקת באתגרים, בדפוסים, בדילמות ובתפיסות הנוגעים לשימוש בפייסבוק ככלי לביטוי ודיון פוליטי בחברה הישראלית כחברה מפולגת בסכסוך. מקרה הבוחן הישראלי ייחודי ומעניין משלוש בחינות: ההקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמחלוקת בחברה הישראלית-יהודית בסוגיות הנוגעות לסכסוך, הנורמות החברתיות-תרבותיות לגבי דיון וביטוי פוליטי בישראל, והשימוש הרב שעושים ישראלים בפייסבוק. מאפיינים אלו שזורים כמעט בכל תחומי החיים של רוב אזרחי ישראל

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ז

ד"ר אפרת דסקל המחקר הנוכחי שלי עוסק בהגנה על זכויות דיגיטליות. אני חוקרת כיצד ארגונים חברתיים אזרחיים פועלים בכדי להגן על הזכויות הדיגיטליות של אזרחים, ברמה הלאומית והבינ"ל, תוך התעמתות עם ממשלות וחברות אינטרנט, בזירה הפוליטית, המשפטית והציבורית. אפרת עבדה במשך ארבע שנים כעוזרת לנציב קבילות הציבור של SATR (הגוף הרגולטורי של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל). בעקבות עבודתה בחרה במדיניות תקשורתית כתחום המחקר שלה ומתמקדת בתפקיד שיש לארגוני החברה האזרחית בעיצוב של ובהשפעה על מדיניות תקשורתית. בשנת 2017-2016 אפרת היא עמיתת פוסט דוקטורט ליידי דיוויס.
רותם נגר המחקר הנוכחי שלי עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: ניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט. הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי. המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי. רותם סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית. רותם היא אחת משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.
ד"ר עמית שניאק המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה). חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות. תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ליישב אותם.  עמית הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת.  עמית הוא אחד משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ו

איברהים חזבון המחקר בעבודת הדוקטור שלי בחן את החוויות ואת אופן התנהלותם של עיתונאים הפלשתינים שעבדו עבור כלי תקשורת פלשתינים מקומיים פרטיים במבצע צוק איתן בשנת 2014 בעזה. הניתוח מבוסס על נתונים שנאספו מעשרה ראיונות עומק חצי-מובנים עם כתבים ועורכים פלשתינים. מהממצאים עולים כי ההתנהלות של עיתונאים הפלשתינים עוצבה על ידי החוויות האישיות שלהם במלחמה. העיתונאים הפלסטינים שרואיינו תיארו תחושה מתמדת של פחד ואיום כמו גם קשיים של התמודדות עם הגבלות ומגבלות על עבודתם כעיתונאים. זאת ועוד, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעיתונאים הפלשתינים שהיו עדים לסבל של עמם ולטרגדיות במלחמה, הרגישו אחראים והונעו לדווח על ולחשוף את הסבל הזה דרך אמצעי תקשורת. כעת אני ממשיך ללמוד ולנתח את השאלות הללו במסגרת תכנית המחקר שלי ללימודי דוקטורט, העוסקים בתפקידו של העיתונאי בעימות. איברהים הוא דוקטורנט במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' מנחם בלונדהיים.
מיכל רז רותם המחקר שלי בוחן את המפגש בין שתי תופעות: ההשפעות של חברה מפולגת, כולל סכסוך לאומי מתמשך, ואת הגיוון החברתי הקיים בקבוצות בכלל ובצוותי עבודה בפרט. המחקר בחן את התופעות הללו בנפרד, תוך השקפה מהצד על הממשק ביניהן. המחקר מנסה לשלב בין שני גופי הידע ולבחון את ההשלכות של השסעים בחברה הישראלית על דינמיקה קבוצה מגוונת בהקשר של צוותי עבודה.  המחקר מנסה לחשוף את ההשפעה של השסעים בחברה ישראלית על תפקודן של קבוצות קטנות אך מגוונת מבחינה חברתית, בהן שיתוף הפעולה נובע מהגדרות התפקיד ומהמעדות הארגוניות של החבר בקבוצה. המחקר בוחן אינטראקציות בין חברי קבוצות חברתיות שונות ואת הדינמיקה הפנימית בתוך הקבוצה הקטנה, כוללים דפוסי התקשורת, איכות שיתוף הפעולה, אמון הדדי, את דמותם של חברי הקבוצה האחרים, ותחושה של צדק והגינות בניגוד לתחושת אפליה. הדינמיקה של הקבוצה נבחנת באמצעות התפיסות של חברי הקבוצה. המחקר בוחן את הדינמיקה צוותי עבודה מגוונים בשני מצבים שונים: הראשון בזמן של רגיעה יחסית והשני במהלך לחימה או התפרצויות אלימות של הסכסוך. היבט זה של המחקר שישפוך אור על שינויים בתחושות ובהתנהגות של חברי הקבוצה במסגרת שינויים בעוצמת הסכסוך - כיוון מחקרי זה טרם נבדק. מיכל סיימה בהצטיינות התמחות בסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. היום היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם (בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' הלנה דסילביה סיינה). על עבודתה זכתה מיכל בשנת 2015 במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשות מדעית. מיכל היא גם מרצה במכללת עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן ובאוניברסיטה הפתוחה
נחומי יפה עבודת הדוקטורט של נחומי בוחנת את סוגיית העוני והנחיתות בקהילה החרדית מנקודת מבט פוליטית פילוסופית. בנוסף אני בוחנת את הסוגייה מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית, במסגרתה נבחן התפקיד שממלא העוני בקונפליקט בין  הדתיים לחילוניים בישראל.  סוגיית העוני והנחיתות נבחנות אצל נחומי באמצעות התיאוריה של היכולות (סן, 1992, נוסבאום 1997). הנחת היסוד בתאוריה היא שהדרך המדויקת והמקיפה ביותר למדידת עוני היא באמצעות בחינת היכולות הזמינות לפרט.  מדידה זו משקפת את הטוטאליות של ההזדמנויות האמיתיות הזמינות לאנשים בחברה מסוימת. גישה זו עולה בקנה אחד עם האופי הייחודי של "עניים חרדיים".  בדרך זו, האופי הייחודי של העוני בחברה החרדית יכול להתגלות כמו גם התפקידים החשובים הייחודיים לקהילה זו, ובהתאם המחסור המאפיין את מצב העוני. בנוסף, העבודה תבחן עוני מן מההיבט של פסיכולוגיה חברתית ותיתן מענה לשאלה למה שיעור עוני בקרב הקהילה החרדית בישראל גבוהים באופן משמעותי מאשר קהילות אורתודוכסיות ברחבי העולם.  ההשערה היא כי החברה החרדית בישראל מתנהלת בהקשר של יחסי כוח אל מול החברה החילונית שמציגה קיום לא-יהודי הסובב סביב הלכה ומסורת ומייצר מאבק על הזהות היהודית. על כן ההנחה היא שחלק מהעוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מחברי הקהילה החרדים. לכן ההשערה היא כי חלק מן העוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מהחברים בחברה החרדים מייחסים להשתייכותם לחברה רוחנית, שחבריה פחות כבולים לעולם הפיזי. נחומי היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' אבנר דה שליט ופרופ' ערן הלפרין) . בנוסף נחומי מרצה מכללה להכשרת מורים חרדים בית המורה

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ה

 

Nitzan Faibish, Doctoral Fellow

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Nitzan Faibish is a P.H.D student at the Program for advanced degrees ("Telem"), in the department of Political Science, Hebrew University (supervisor: Danny Miodownik). His fields of study are focused on the way spontaneous interactions, which occur between individuals from a-symmetrically conflicted groups, affect their perceptions regarding the 'other' groups. Nitzan's studied are taking place in Jerusalem and are focused on the way different spaces in the city shape the thinking patterns of the different groups in the municipal area. In addition to his doctoral thesis, Nitzan is a co-researcher of the 'Civic Education in Israel', a research targeted at developing a pedagogical infrastructure to a 5 study units program in the citizenship high-school studies. 

Research interests: my interests are focused on the types and patterns of interaction between groups in an ongoing political conflict. Specifically, I am interested in the manner in which shared spaces in divided cities shape and influence the interactions between the individuals who use those spaces. My research is testing how does spontaneous interactions at shared spaces in divided cities influence the city’s different communities' willingness to respect and accept each other. 

The main focus of my research as for now is the Hebrew university as a shared space, in which hundreds of people from different ethnic, religious and social backgrounds in the Israeli society meet every day, sometimes for the first time in their lives. Another focus of my research is dealing specifically with Eastern Jerusalem students, for whom the university is the “first station” on their path to adult life in the Israeli society. My studies use several methodologies - natural experiment that is held in the research field, alongside self-report and depth interviews. With the theoretical innovation, I aspire, through my studies, to carry out operative advices regarding the promotion of mutual respect and the bringing of groups from different identities together. 

 

 

Eric Shuman, Doctoral Fellow

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Eric Shuman is a doctoral candidate at the Department of Psychology, University of Groningen  (supervisors: Professor Martijn van Zomeren, Professor Eran Halperin, Professor Tamar Saguy) and a visiting doctoral fellow at the Hebrew University and the Swiss Center for Conflict Research, Management and Resolution. His research interests include collective action and emotions, and power relations in conflict. In particular, he is interested in different types of collective action (e.g. nonviolent, nonnormative, violent), and their effectiveness. Apart from his academic work, Eric works as a consultant in the Learning and Knowledge Development department of aChord: Social Psychology for Social Change. aChord Center is a non-profit organization that specializes in the social psychology of intergroup relations. The center's unique added value is in developing innovative, evidence-based, practical knowledge and tools to improve intergroup relations, by utilizing cutting-edge social psychological theory and data. Eric works to develop theory and research-based tools that practitioners at aChord can use for their work in the field.

 

Research interests: My research interests broadly focus on collective action and how it affects the relations between groups embedded in unequal social relations or in conflict. In particular, I am interested in different types of collective action (e.g. nonviolent, nonnormative, violent). My research examines psychological factors that promote support for these types of action, but also the effects and effectiveness of these types of action at motivating the high power group to address inequality and pursue conflict resolution.

 

Currently, my main research focus is understanding the psychological effects of collective action by disadvantaged groups, with the aim of understanding what makes collective action effective in driving social change. I do this using a number of research methodologies. First, I use experimental methods where I randomly expose participants to similar actions, but where key components (e.g. the tactics, participants, or messages) have been systematically varied, and then measure their reactions. This allows me to make causal conclusions about the impact of various features of collective action. However, I also complement these controlled experimental studies with longitudinal studies of real-world action as it happens. For example, I have been involved in two projects examining the impact of two large scale actions over time (#MeToo and March for our Lives). I hope to use the insights gained from this research to inform efforts for social change towards greater equality between groups.

 

 

Maya de Vries - Kedem, PhD, Post-doctoral Fellow, The Swiss Center fort Conflict Research, Management and Resolution  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Maya de Vries-Kedem received her PhD at the Communication and Journalism Department at the Hebrew University of Jerusalem. Her dissertation focuses on the role of social media in conflict zones: the case study of East Jerusalem Palestinians. Maya completed her Master’s at the Swiss Center for Conflict Resolution. Under the supervision of Prof. Ifat Maoz, Maya’s MA thesis investigated the Israeli-Palestinian Track Two diplomacy from the participants’ perspective. 

She is currently a post-doctoral fellow at the Swiss Center for Conflict Resolution conducting research entitled: Anthropology of Smart Phones and Smart Aging in East Jerusalem. Within this project, Maya is conducting a long-term ethnographical study in a Palestinian community located in East Jerusalem, thus exploring the digital aspects of the lives of elderly civilians living under intractable ethno-political conflict.

Maya’s research interests include digital communication, political and cultural participation of marginalized groups and political activism in intractable conflict areas. She has published several articles in academic journals and has presented papers in international academic conferences on these topics.

PUBLICATIONS

de Vries, M., Kligler-Vilenchik, N., Alyan, E., Ma’oz, M., & Maoz, I. (2017). Digital contestation in protracted conflict: The online struggle over al-Aqsa Mosque. The Communication Review, 20(3), 189–211.‏ doi.org/10.1080/10714421.2017.1362814

 

de Vries, M., Simry, A., & Maoz, I. (2015). Like a bridge over troubled water: Using Facebook to mobilize solidarity among East Jerusalem Palestinians during the 2014 war in Gaza. International Journal of Communication, 9, 2622–2649.

Available at: http://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/3581

 

de Vries, M. & Maoz, I. (2013). Tracking for peace: Assessing the effectiveness of Track Two Diplomacy in the Israeli–Palestinian conflict. Dynamics of Asymmetric Conflict, 6(1–3), 62­–74.‏ doi.org/10.1080/17467586.2013.861074

 

Anthropology of smartphones and smart ageing in East Jerusalem

Post Doctoral Supervisor: Prof. Neta Kilgler-Vilenchik 

 

Along with gender, age is one of the primary parameters by which societies throughout history have structured and governed themselves. Through countless gerontocracies, older men have historically ruled much of the world. In almost every society, age has historically been a core parameter for granting authority and organizing society and governance. Since the 1960s, however, we have lived with an unprecedented modern consciousness that has presented an increasingly powerful challenge to this hegemonic principle by placing a high value on youth culture. As a result, there is a new uncertainty about the meaning of age and being elderly. Age has extended class discrepancies, as those between the ages of 45–70 have become a class that has settled its children and can now capitalize upon the new choices of consumer culture. Yet, these ageing populations increasingly face problems of loneliness linked to a loss of authority of seniority, though this may be alleviated by contact through new media. 

The research investigates how smartphones and particularly the use of health apps affect the lives of this age group, from their relationships, through their participation in cultural life, to leisure activities. At the same time, smartphones can address the problems that come with biological ageing through health apps. Mobile health initiatives were first developed around fitness and wellbeing but are increasingly helping older populations deal with diseases. Although such digital platforms have potential for helping those with limited access to professional care, they also threaten to bypass and undermine professional or institutionalized medical services. They also reflect wider changes in the political economy; for example, an increasing decline in welfare services.

In this manner, the case study of East Jerusalem is unique since Palestinian inhabitants of the city hold a complex legal status of “permanent residents,” according to which they are eligible for some rights (e.g., the right to receive medical services) but are not considered citizens of the Israeli state. This situation has created enclaves of “gray” spaces in which local solutions are applied. The medical services operating in East Jerusalem are a new type of privately-owned clinics that are financially supported by the state.

This study aims to contribute to the emerging field of digital anthropology and to the study of healthy aging among marginalized communities. In addition, it strives to expand the existing knowledge on the socio-political situation of East Jerusalem Palestinians and to increase the access of East Jerusalem Palestinians to health and welfare services, through encouraging and supporting the use of digital platforms.

 

 

 

Ibrahim Hazboun, PhD, Post-doctoral Fellow, The Swiss Center for Conflict Research, Management and Resolution  

Ibrahim Hazboun, PhD

Ibrahim Hazboun holds a Ph.D. degree from the Department of Communication and Journalism at the Hebrew university. His dissertation, entitled “Journalism in Asymmetric Conflicts: Experiences and Practices of Palestinian Journalists.” The dissertation focuses on how groups shape and express their narratives and agendas through the media when restricted by the conditions, pressures and limitations of asymmetrical conflict. This was done by mapping the dispersed, fragmented and decentralized landscape of Palestinian media outlets and through analyzing the experiences of Palestinian journalists working for local media outlets. Thus, the dissertation explores the ways in which Palestinian journalists living in a marginalized community attempt to use social media to overcome political domination and geopolitical restrictions within the context of the asymmetrical conflict between Israelis and Palestinians. Several of his papers were published in peer-reviewed academic journals and presented in international academic conferences. 

Dr. Hazboun is currently a post-doctoral fellow at the Swiss Center for Conflict Resolution conducting research entitled “The dynamics and experiences of living in a conflict-torn area of East Jerusalem during the COVID-19 pandemic".

Dr. Hazboun research interests include journalistic practices during war and conflict, narratives of inter group and marginalized communities during conflicts and new media. Also, Dr. Hazboun is a journalist since 1999. He covered the Israeli Palestinian conflict, peace negotiations, Israel Lebanon war in 2006 and the wars in Gaza. He also covered other regional and international revolutions and conflicts including Egypt, Turkey and the war in Syria.

Publications:

Hazboun, I., Maoz, I. & Blondhiem, M. (2019). Palestinian media landscape: Experiences, narratives, and agendas of journalists under restrictions. The Communication Review. 22(1), 1-25. DOI: 10.1080/10714421.2018.1557964

Hazboun, I. & Maoz, I. (2018). Palestinian journalists turn to social media: Experiences and practices of covering the asymmetrical conflict in Jerusalem. Conflict & Communication Online, 17(2).  ISSN 1618-0747

Hazboun, I., Ron, Y., & Maoz, I. (2016). Journalists in times of crisis: Experiences and practices of Palestinian journalists during the 2014 Gaza war. The Communication Review, 19(3), 223-236. DOI: 10.1080/10714421.2016.1195206

The dynamics and experiences of living in a conflict-torn area of East Jerusalem during the COVID-19 pandemic

Post Doctoral Supervisor: Prof. Hillel Cohen 

Abstract: 

Palestinian-Jerusalemites face the battle against the spread of virus in a complex geopolitical situation, including deteriorated living conditions, instability, deep poverty, difficult mobility and fragile health system especially in neighborhoods that were excluded and separated by the Israeli built wall. Tens of thousands of Palestinians live in East Jerusalem neighborhoods are left alone to deal with the effects of the virus. The researcher will conduct semi structured in-depth interviews with Palestinian activists and medical staff from East Jerusalem aimed at understanding the dynamics and experiences of living as a marginalized community when restricted by the conditions, pressures, and limitations of asymmetrical conflict. The importance of the analysis is to further investigate the way marginalized communities living under the impact of conflict behave during an external and life-threatening crisis as the COVID-19 pandemic.

 

 

 

Prof. Camelia Suleiman, Senior Lady Davis Fellow 2019, Senior Fellow 2020-2022

 

Camelia Suleiman (Ph.D. Linguistics, Georgetown University), is an associate professor at the Linguistics and Languages department at Michigan State University. She has been working there and leading the Arabic Program since 2012. Her current research interests are in the Sociolinguistics of Arabic, particularly in Israel, Palestine, and Jordan. Other research interests are on language, race and gender, language and the media and the Israeli-Palestinian conflict. Her publications include: The Politics of Arabic in Israel: A Sociolinguistic Analysis (University of Edinburgh Press, May 2017), and Language and Identity in the Israel-Palestine Conflict: The Politics of Self-Perception in the Middle East. (November 2011, London: I.B. Tauris Press). Her articles have appeared in Journal of Psycholinguistic Research, Pragmatics, Middle East Critique, The Middle East Journal of Culture and Communication, Middle East Studies Association Bulletin, and others. Her research also received several awards, press releases, and media coverage.

She is preparing a book manuscript on the status of Arabic in Israel, particularly after the nationality law which removed Arabic as an official language. Her research is ethnographic but emphasizes the interaction of macro dynamics with micro-moments of speech including social media.

 

 

Jessica Katz Jameson, PhD, Senior Lady Davis Fellow 2019

Jessica Katz Jameson, PhD, is Professor of Communication at North Carolina State University where she teaches courses in organizational communication, public relations, conflict management, and nonprofit leadership.  Her research focuses on organizational conflict management, with emphases on third party mediation and facilitation, the role of emotion and identity in conflict communication, and collaboration and conflict management in diverse groups and teams. She has published articles in outlets such as Conflict Resolution Quarterly, Harvard International Journal of Press/Politics, International Journal of Conflict Management, Journal of Health Communication, Negotiation and Conflict Management Research, Negotiation Journal, and Western Journal of Communication. She has authored several book chapters on organizational conflict, mediation, and conflict in healthcare. Professor Jameson has a strong commitment to community engaged scholarship, and is a founding member of NC State’s Community Engaged Faculty Fellows.

 

 

“Engaging Conflict: Communication that Transforms Relationships, Groups, and Organizations.”

I’m currently writing a book titled “Engaging Conflict: Communication that Transforms Relationships, Groups, and Organizations.” The goal of the book is to share what I have learned over the last 20 years of research on conflict management in organizational settings to help people learn how to support an organizational climate that addresses conflict directly and productively. In collaboration with employees in corporate jobs, health care organizations, state and county governments as well as volunteers in nonprofit organizations, I have developed a model with the acronym LEARN: Listen, Engage, Acknowledge, Rapport, Nurture, to describe communication behaviors that build constructive conflict environments.

 

Since the time I completed the first draft of Engaging Conflict in 2014, the socio-political environment in the US has changed. In 2013, the acquittal of George Zimmerman for the shooting of Black teenager Treyvon Martin in Florida was highly publicized and the social media campaign #BlackLivesMatter emerged. This was followed with increasing media coverage of police officers using unnecessary, sometimes deadly, force with Black citizens in 2014. Black Lives Matter led to a response from those who felt law enforcement was under attack, and “Blue Lives Matter” emerged in late 2014. These social media campaigns, ongoing media coverage, and daily conversations have increased racial tensions in the US, and we are currently struggling to create both online and face-to-face venues for constructive conversations and dialogue to improve race relations. Given the current climate, I would like the book I am writing to address conflicts based on race and other identity characteristics more directly. While I have examined identity conflict in some of my work in healthcare, the relevant identity was professional rather than racial or ethnic.

 

During my time in Israel I will continue my conflict research through examination of the communication tools and techniques that have been designed to facilitate and transform conflict between Israelis and Palestinians. There are many lessons we can learn (about race relations in the U.S., for example) from successful programs in Israel. For example, Dr. Ifat Maoz, who is sponsoring me, has done quite a bit of research in the area of Israeli-Palestinian dialogue. Articles she has published include titles such as “Peace building in violent conflict: Israeli-Palestinian Post Oslo people to people activities” and “Coexistence is in the eye if the beholder: evaluating intergroup encounter interventions between Jews and Arabs in Israel” (both published in 2004). She has also written explicitly about dialogue in co-authored articles such as “Learning about 'good enough' through 'bad enough': A story of a planned dialogue between Israeli Jews and Palestinians,” and “Online arguments between Israeli-Jews and Palestinians.” In addition to working with Dr. Maoz and her contacts, I have additional colleagues in Israel I could work with based on my 20 years as a member (and 2016 President of) the International Association for Conflict Management, such as Jay Rothman, Professor in the Graduate Program on Conflict Resolution, Management and Negotiation at Bar-Ilan University, who has written several books on identity-based conflict. I believe working with Dr. Maoz and other conflict scholars in Israel would contribute greatly to my research and allow me to add a critically important element to the book I have been working on.