תלמידי המסלול המחקרי

2022-2023 Academic Year

 

תכלת טוטמן

Tchelet Liby Tutman

Title:  How to Educate for Peace? Various Pedagogical Methods in Educational Activities for Israeli and Palestinian Youth in Peace Education Organizations

Supervisor: Aviv Cohen, Ph.D. Associate Professor

Abstract: This work examines the challenges and opportunities in transforming the educational ideology of encounters into a pedagogical system. The central claim of this research is that genuine change in the conflict can be achieved through education, involving reflection facilitated by organizations not only regarding content but also how it is conveyed in peace education organizations engaged with Jewish and Palestinian youth in Israel. In recent years, studies have started to explore the socio-political perspectives of youth in peace and war, as well as educational programs for peace, forming the theoretical basis for this work. The research spanned a year and included semi-structured interviews, observations, collection and analysis of program details, protocols, outputs, and additional materials of the organizations. The research focuses on pedagogy as an educational method influenced by various parameters, including ideology, educators, and target audience. A comparative analysis of different pedagogies used by peace education organizations will be conducted.

 

קריסטופר אליגטון

Christopher Eglinton

 

Title: 

Supervisor: 

Abstract:

 

 

 

2021-2022 Academic Year

 

Hiba Rabadi

Title: Identity dilemmas, experiences and feelings of the Palestinian female students from East Jerusalem during their integration process in the Hebrew University. 

Supervisor: Prof. Ifat Maoz

Abstract: This study will examine the dilemmas, experiences and feelings that arise among young Palestinian female students from East Jerusalem during their integration into the Hebrew University. The study will be conducted using a qualitative method, based on structured in-depth interviews with eight young Palestinian women from East studying Jerusalem at the Hebrew University. The aim of the study is to promote an understanding of the identity dilemmas, experiences and feelings of the young Palestinian female students from East Jerusalem who on the one hand do not know the Israeli society so well and want to preserve their Palestinian values and culture, and on the other hand, want to integrate with the Israeli society and be accepted by it without experiencing discrimination. 

 

 

Roy Katz

Title: A smile with teeth: a discourse of hate against American vice-president Kamala Harris

Supervisor: Prof. Tsfira Grebelsky Lichtman

Abstract: Hate discourse in social media has increased worldwide. The essence of hate discourse reflects expressions of prejudice, primarily of racism and sexism. This study aims to analyze hate-discourse in social-media toward US Vice-President Kamala Harris by the Facebook page followers of American radio and TV presenter Sean Hannity. Grounded on the theoretical framework of intersectionality and role congruity theory, a thematic analysis was conducted in March–April 2021, during the first 100 days of the Biden Administration. The findings revealed four main themes of hate-discourse, which were aggregated into an innovative theoretical framework of the interplay effect of thematic features of race and gender on hate-discourse. This study contributes theoretical explanations for overt brutal hate-discourse on social-media toward Kamala Harris, in addition to novel expressions of online implicit prejudice of multilayered hate-discourse. Finally, the study presents the implications of a new leadership style of intersectionality on contemporary female politicians.

 

 

 

 

Shlomit Laub

Title: Perceptions, feelings, attitudes, and experiences of young women from the Shomron hills who built their homes there. 

Supervisor: Dr. Yuval Benziman

Abstract: This study aims to understand the feelings, experiences, dilemmas, challenges, and attitudes of "girls of the hills", young religious women who grew up in the Shomron hills and built their homes there. The research will be qualitative, based on semi-structured in-depth interviews with 10 young women. The goal of the study is to provide a more comprehensive picture of the phenomenon and of their lives and worldview through the voices of the young women themselves.

 

 

 

Shaina Silberstein

Title:  The Identity Journey of North American Chabad Women After Aliyah

Supervisor: Prof. Ifat Maoz

Abstract: While Olim (Jewish immigrants) from North America continue to arrive in Israel, many of them face challenges in adjusting to life in Israel and finding their place in Israeli society. Previous studies have explored the motivations for Aliyah for North Americans and the challenges they face in adjusting to a new culture (Rodin, et al., n.d.; Amit & Riss, 2014). Immigration research has indicated that being far from the familiarities of home often leads to lifestyle changes and the development of multiple identities (Miller-Perrin & Thompson, 2010; Verkuyten, et al., 2019). However, when it comes to North American immigrants to Israel, who immigrate primarily for ideological reasons, they do not always feel the need to make the changes necessary to integrate into the new culture and society that surrounds them, leading to a relatively high percentage of remigration within just a few years (Portner, 2013). Female Olim may find it particularly challenging to integrate into the Israeli workforce (Rebhun, 2008) and find a sense of social belonging, while those from closed communities such as Chabad are faced with unique challenges of their own as they are exposed to a broader range of religious backgrounds in their newly expanded social circles. The present study will follow the unique Aliyah experience of Chabad women, as they journey through finding their identity both culturally and religiously following their move to Israel. This research is significant as this population has not yet been researched in the context of North American Aliyah in particular, nor with relation to immigration to Israel in general. In addition, this study is of personal interest to the researcher, who underwent a similar life journey following her move from North America to Israel as a young Chabad woman, and sought to discover the challenges, experiences, dilemmas, and conflicts of others who made this life-changing move across the world.

 

 

Aliza Gold 

Title: Experiences, feelings, and dilemmas in the daily lives of Palestinian civilians living in the Old City of Jerusalem under Israeli security and surveillance.

Supervisor: Prof. Yuval Benziman

Abstract: This study will try to understand the experiences, feelings, and dilemmas in the daily lives of Palestinian civilians living in the old City of Jerusalem under Israeli security and surveillance. As a qualitative study, data collection will be carried out through 15 to 20 semi-structured in-depth interviews and grounded theory will be used for data analysis. The aim of the study is to add to the existing knowledge surrounding the lives of Palestinians in East Jerusalem, with special regard to the unique contextualities of the Old City that differentiate it from other areas of East Jerusalem and impact security measures, such as: the spatial layout, inter- and intra- group relations, religious sites, heritage tourism. The study brings forth the voices of those Palestinians living in the Old City and sheds light on their perspectives and experiences.

 

 

שנת תשפ"א

 

אורית בן דור

נושא המחקר: הוראה בימי הקורונה כהוראה במשבר-היבטים מילוליים ולא מילוליים של הוראה כתקשורת מתווכת מחשב (cmc).Orit Ben Dor

מנחה: פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן

תקציר: המחקר ינסה להבין מה הם הרגשות, ההתנסויות, הדילמות, הקשיים והתפיסות לגבי דפוסי התקשורת המילולית והלא מילולית ודרכי ההתמודדות העולים בקרב מורות ומורים לגבי חווית הוראה מתווכת מחשב ((cmc, בתקופת משבר הקורונה.

המחקר יתבצע בשיטה איכותנית, באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם שמונה מורות ומורים  המלמדים בתיכון. מטרת המחקר היא לייצר מודל שממפה את הקשיים של הוראה מתווכת מחשב (cmc) ולהציע דרכי התמודדות עם קשיים אלו, תוך התייחסות להיבטי התקשורת המילולית והלא מילולית: פרוקסמיקה, קינסיקה, איכויות הקול והופעה.

 

 

 

מיכל דאהןMichal Dahan

נושא המחקר: דור ראשון להשכלה גבוהה והצלחה בישראל: נשים ממוצא מזרחי שהגיעו לעמדות ניהול באוניברסיטה העברית

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: מחקר זה מספק הצצה אל עולמן של נשים ממוצא מזרחי, דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל, שהגיעו לעמדות ניהול באוניברסיטה העברית. נערכו ראיונות עומק על מנת להבין כיצד נשים אלו, עשרות שנים לאחר סיום לימודיהן האקדמאיים, מביטות במבט רטרוספקטיבי על חייהן בכלל ועל חווית הלימודים שלהן באוניברסיטה בפרט. הממצאים שעלו מהראיונות מראים כי נשים אלו בוחנות את חווית הלמידה שלהן ואת ההחלטות שהן והוריהן קיבלו מנקודת מבט של נשים בעלות קריירה מבוססת ומצליחה, תוך שהן מתארות דילמות ואתגרים איתן התמודדו במהלך הדרך.

 

 

רויטל וינדזברג ברששת

נושא המחקר: מאפיינים של החברה הישראלית במהלך מגפת הקורונה, כפי שהם מצטיירים בתוכנית הסאטירה הנוסטלגית – "זהו זה!"Revital

מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: מגפת בקורונה מהווה אירוע חריג, מתמשך ותובעני המשבש את שגרות החיים והקהילה. אחת הזירות דרכן ניתן ללמוד על השיח הציבורי הינה ז'אנר הסאטירות הפוליטיות. במסגרת עבודת התזה בכוונתי לבחון ולנתח נרטיבים, עמדות, תחושות ודעות בייחס לחיי היום-יום בישראל תחת מגפת הקורונה כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכנית הסאטירה הנוסטלגית "זהו זה".

 

דומיניק ווינקלר

מנחה: ד"ר טוביאס אברכט הרטמן Dominik Winkler

 

 

 

 

 

 

מורן כהן

נושא המחקר: למידה מרחוק בתקופת משבר הקורונה- היבטים מילוליים ולא מילוליים

מנחה: פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן

תקציר: המחקר ינסה להבין מהם התחושות, הרגשות והחוויות העולות בקרב תלמידים ותלמידות בישראל בהתמודדותם עם ההיבטים התקשורתיים (המילוליים והלא מילוליים) של המעבר ללמידה מרחוק עקב משבר הקורונה.

המחקר יתבצע בשיטה איכותנית, באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים ל-8 תלמידי ותלמידות תיכון. מטרת המחקר היא לבדוק את התפקיד של התקשורת הלא מילולית על כל היבטיה (פרוקסמיקה, קינסיקה, איכויות הקול והופעה) בקשר שבין התלמידים והתלמידות למורים ולמורות, ובין התלמידים והתלמידות לחבריהם וחברותיהם לכיתה, וכן לחקור את השפעתה דווקא בקרב בני ובנות הנוער, הנמצאים בשלב משמעותי מבחינת התפתחותם ברמה האישיותית, החברתית, הרגשית והקוגניטיבית.

 

 

חמוטל לוין

נושא המחקר: דילמות, עמדות, נושאים, חוויות, רגשות ועימותים שחוות נשות חב"ד הלומדות לתארים שאינם מכשירים להוראה במוסדות חילוניים להשכלה גבוההChamutal Levin

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: מטרות המחקר הן לבחון את הדילמות, עמדות, נושאים, חוויות, רגשות ועימותים שחוות נשות חב"ד הלומדות לתארים שאינם מכשירים להוראה במוסדות חילוניים להשכלה גבוהה. המחקר בוצע באמצעות ראיונות עומק של שבע נשות חב"ד, תאוריה מעוגנת בשדב שימשה לניתוח נתונים והגדרת נושאים. ממצאינו חושפים את הדילמות והסכסוכים הפנימיים שחוו נשות חב"ד שהתראיינו במהלך לימודיהן במוסדות אקדמאיים חילוניים.

 

 

 

עינת לוי

נושא המחקר: הכרה והתחדשות יהודית במרוקו – חקר מקרה הבוחן של העיר אסווירה

מנחים: פרופ' אלי פודה וד"ר דוד גדג'Einat Levy

תקציר: מגמת ההכרה וההתחדשות היהודית במרוקו בפרט ומדינות ערב בכלל ניכרת בעשור האחרון לאחר תקופה ארוכה של ריחוק ומאבק על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני והקמת מדינת ישראל. נראה שלמרות שמספר היהודים במדינות ערב הולך ופוחת, המורשת היהודית זוכה בשנים האחרונות להכרה ולעדנה מחודשת. מחקר זה יבחן מהם הגורמים, הנסיבות והביטויים של ההכרה וההתחדשות היהודית במרוקו, תוך התמקדות במקרה הבוחן של העיר אסווירה. חזרתה של היהדות למרוקו בפרט ולעולם הערבי בכלל היא אינדיקציה לשינויים עמוקים יותר שמתרחשים באזור וביניהם גם רב-תרבותיות. תרומתו האפשרית של מחקר זה היא בזיהוי ובהבנה מעמיקה יותר של התופעה באסווירה ובמרוקו, כמו גם  במקומות אחרים בעולם הערבי ובמזרח התיכון.

 

 

סיגל קנוטופסקי

נושא המחקר:

מנחה: פרופ' עירן הלפרין

 

 

שנת תש"פ

יפעת מנצבך

1

נושא המחקר: דת ויישוב סכסוכים – הזדמנות ייחודית או מכשול מעכב? תפיסות, עמדות ואתגרים של יהודים דתיים העוסקים ביישוב סכסוכים

מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: קשה להתעלם מהעובדה כי דת הנה מרכיב משמעותי המשפיע ומעצב באורח החיים של פרט ושל ציבור ומשכך, סביר להניח כי לאמונות דתיות ישנה השלכה על התפתחות והשתנות של קונפליקטים. זאת, נוכח העובדה שסכסוכים נובעים ומתפתחים לאור משמעויות ופירושים שאנשים מעניקים לסיטואציות שונות. דהיינו, אנשים הם אקטיביים ומשתתפים בהגדרת חוויה כסכסוך לפי מאגר הידע והתפיסות האישיות שלהם (Lederach, 1996). בהתאם, ישנה תופעה הולכת וגוברת, מחקרית ומעשית, הנוגעת לחשיבות ולצורך בהבנת הסכנה, הכוח והתפקיד של חיים דתיים מאורגנים (Hertog, 2010).

במסגרת זו, מחקר התזה מבקש לבחון את השאלה האם חיבור בין דת, ובאופן פרטיקולרי בין הדת היהודית ובין יישוב סכסוכים, משמש כפלטפורמה להזדמנות ייחודית או לחלופין מהווה מכשול מעכב בקידום שלום ובפתרון סכסוכים. בהתאם, שאלת המחקר הנה מה הן התפיסות והעמדות ומה הם האתגרים של אנשים יהודים דתיים ונשים יהודיות דתיות העוסקים ועוסקות ביישוב סכסוכים.

באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים ובשיטת ניתוח נתונים על בסיס "תיאוריה מעוגנת בשדה", המחקר יבקש לבחון את החיבור מנקודת מבטם של אישי ציבור דתיים, היוזמים אירועי מפגש והידברות וקשורים בשיח "יישוב הסכסוכים" הנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני ולמתח בין דתיים וחילונים במדינת ישראל.

המחקר בוחן באופן אמפירי וביקורתי את המובא בספרות בנושא יישוב הסכסוכים הדתי. בכך, המחקר מבקש לברר האם השפה המצויה בדיסציפלינת "יישוב סכסוכים", המתארת מה זה קונפליקט, מה המשמעות של יישוב קונפליקט וכיצד נעשה, אכן מתורגמת לשפה דתית והנה מפותחת דיו כדי להתמודד עם מניעים, שאיפות ותקוות דתיות לסיום סכסוך; או לחלופין, האם השפה הדתית מובילה להסתכלות אחרת על המציאות והנה "מתחרה" בשפת יישוב הסכסוכים "המערבית". דיוק זה עשוי להציג תמונה יותר מורכבת, מהודקת וממפה של המודלים השונים ליישוב סכסוכים ושל משמעות הביטויים "יישוב סכסוכים דתי" ו"בוני שלום דתיים" בהקשר היהודי ובכלל. הניסיון לחבר בין התפיסות על מקום הדת בחיי העוסקים ביישוב ובניהול סכסוכים, הנו חשוב משום שמבקש לברר כיצד המשמעויות האישיות, הקשורות באמונות דתיות, עשויות לתרום לקידום דיאלוג, להחלשת סכסוך ולפיתוח מודל לפתרון אתגרים.

 

 

 

דניאל ברססט

נושא מהחקר: תפיסות, רגשות, דילמות ואתגרים איתם מתמודדים יועצים פרלמנטריים במהלך תפקידם בכנסת1

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

 

תקציר: היועץ הפרלמנטרי נחשב לאחד התפקידים הנחשקים והמעניינים ביותר בזירה הפוליטית. למרות שנכתבו מספר מאמרים אודות תפקידם, מחקר נרחב אודות קבוצה זו נותר במידה רבה נעדר מהספרות. מחקרים רבים שנעשו בזירת פרלמנטרים התמקדו לרוב בנבחר הציבור כמושא המחקר, אך לא נתנו ביטוי לצוות יועציו שמרבית עבודתם מתקיימת במחשכים ואינה זוכה לקרדיט מהציבור.

פגאן (2017) ובאסבי ובלקסם (2013) עסקו, כל אחת בנפרד, באופיו ובתכולת תפקידו של היועץ בזירת הפרלמנט של האיחוד האירופי, אך האם מה שפורסם במחקרן נכון ודומה לתפקידו של היועץ במשכן הכנסת? מחקר זה מתמקד בזירה הישראלית וביועצים העובדים במשכן הכנסת. הוא בוחן כיצד היועצים תופסים את תפקידם? מה האתגרים שצופן להם התפקיד וכיצד הם מתמודדים איתם? האם הם חשופים לדילמות ערכיות ומקצועיות וכיצד הם בוחרים להתנהל בסיטואציות מורכבות אלו?

שאלת המחקר נבחנת באמצעות ניתוח תוכן איכותני תמתי, של ראיונות עומק אותם ערכתי עם עשרה יועצים ויועצות פרלמנטריים. הייחודיות במחקר זה היא הבחירה לספר את סיפורם של היועצים מנקודת מבטם, המאירה בפנינו את מידת השפעתם על דרך התנהלות חברי הכנסת בזירה הפרלמנטרית פוליטית, ומבערת את מקומם ותפקידם בתהליך הדמוקרטי המתקיים במדינה. מחקר של קבוצה זו פותח לנו צוהר אל לב ליבה של העשייה הפרלמנטרית פוליטית, שמשפיעה ונוגעת במישרין ובעקיפין בכלל האזרחים במדינה ומציג לנו סיפור שלא סופר עד כה המציף רבדים חדשים, שנשארו נסתרים לעיני כל, ושעד כה לא ניתן להן ביטוי מספק בספרות המחקרית. המחקר מסיר את הלוט מעל המעמד היוקרתי שזוכה לו תפקיד היועץ הפרלמנטרי בקרב הציבור, ומאפשר לנו הצצה למציאות היומיומית של היועצים ולמורכבות תפקידם.

 

שנת תשע"ט

קלמנטין חדד-לוי1

נושא המחקר: התייחסות לנושאים היסטוריים קונפליקטואלים ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של "חובבי היסטוריה״ כמקרה בוחן
מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: אמונות ותפיסות הקשורות לסכסוך נמצאות בכל רובד של החברות המעורבות בסכסוך עיקש (בר-טל, 2013). ישראל אינה חורגת מהכלל, וניתן למצוא הקשרים רבים בהם ניתן לצפות באותן אמונות, במיוחד לאור העובדה כי בישראל, השימוש במדיה חברתית כפלטפורמה לדיון פוליטי נחשב לגיטימי - בניגוד לחברות אחרות רבות (מור, קליגר-וילנצ׳ק ומעוז, 2015) 

מחקר זה מתמקד בקבוצת פייסבוק ציבורית בשם ״חובבי היסטוריה״, קבוצה פופולרית המונה כ-230,000 חברים ופתוחה להכל, ללא מגבלה במגדר, גיל, מוצא או נטייה פוליטית, עובדה שנשקפת בתוכן המגוון העולה בה. באמצעות ניתוח איכותני המבוסס על התיאוריה מעוגנת השדה של פוסטים ותגובות רלוונטיים, מחקר זה מבקש לזהות, לבחון ולאפיין את התימות והדפוסים הבולטים המופיעים בדיון ציבורי של היסטוריה המתנהל ברשת. בעוד שספרות אקדמאית קיימת התמקדה בתפקידם של ספרי לימוד היסטוריה בעיצוב הזכרון הקולקטיבי (פודה, 2000), אני מבקשת להרחיב את שדה המחקר לבמה החדשה יותר של מדיה חברתית' על ידי חקירת תרומתה להנצחה של מציאות מוסכמת המתיישבת עם הנרטיב הלאומי. ממצאי ביניים הראו עד כה את קיומן של שלוש תימות: האמונה בקורבנות קולקטיבית והילול הקרבה עצמית לטובת הכלל נוכחים בעקביות, הטיות - חיוביות ושליליות בהתאם - הנוגעות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ מופגנות באופן שוטף, ופטריוטיות וציונות לעתים תכופות נחשבות כלא מתיישבות עם ביקורת. בנוסף לממצאים אלו, התוצאות המלאות ינותחו ביסודיות על למנת לזהות - אם קיימים - דפוסים ותימות פחות בולטים אך לא פחות מעניינים. 

 

 

אייל איזמן

1

נושא המחקר: תמות, ביטויים ודפוסי התבטאות בטוקבקים ביחס לציבור החרדי כפי שמשתקפים  באתרYnet  

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: המחקר הנוכחי מבקש לבחון מהם התמות הביטויים ודפוסי ההתבטאות ביחס לציבור החרדי כפי שהם משתקפים בטוקבקים באתר ynet.

באמצעות ניתוח תוכן תמטי של הטוקבקים, בחנתי מה הם התפיסות והדימויים של כותבי הטוקבקים כלפי הציבור החרדי. גוף המחקר כולל 3084 תגובות בנוגע לארבע כתבות אשר נדגמו בשתי תקופות נפרדות במהלך שנת 2018.

הממצאים מורים על שש תמות מרכזיות מרבית הטוקבקים עושים שימוש בביטויים ותפיסות המשלבים בין מספר תמות ודפוסי התבטאות. דפוסי ההתבטאות המשמשים בטוקבקים ביחס לחרדים הינם בוטים, וזאת בהתאמה לספרות המחקרית  המייחסת מאפיינים של חוסר תרבותיות (incivility) לשיח פוליטי במרחב המקוון. ממצאי המחקר מכלילים את תופעת חוסר התרבותיות שזוהתה במחקרים קודמים בהקשר השסע הפוליטי ימין-שמאל (הראל, 2018; Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  גם לגבי שיח הטוקבקים בהקשר השסע בין חילוניים לחרדים ודתיים בישראל.

בנוסף, מחקר זה דן בשימוש שנעשה בדפוסי ההתבטאות חסרי התרבותיות ככלי להבניית זהות וגבולות בין קבוצתיים. גם כאן, מחקר זה מכליל לגבי השסע בין חילוניים לדתיים וחרדים בישראל תופעה אשר זוהתה במחקר בהקשר של השיח הפוליטי בין ימין לשמאל: הן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להבניית זהותו האישית של כותב הטוקבק כחבר בקבוצת הפנים  (Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  והן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להתוות את הזהות הקבוצתית על דרך של שרטוט גבולות קבוצת הפנים למול החרדי- "האחר" (הראל, 2018)

בנוסף מחקר זה, מראה התאמה בין התמות ודפוסי ההתבטאות שזוהו לבין אסטרטגיות רטוריות המוכרות בספרות המחקר כאסטרטגיות שמטרתן  הבניית דה לגיטמציה קבוצתית (Bar-Tal & Hammack, 2012 )

 

שנת תשע"ח

טל הראל

נושא מהחקר: מאפיינים פסיכולוגיים של שיח פוליטי מקוטב ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של הצל כמקרה בוחן
מנחה: פרופ' יפעת מעוז
תקציר: השיח הפוליטי בין ימין ושמאל בישראל התעצב לאורך השנים כשיח קונפליקטואלי, פוגעני וחסר כבוד (פלג, 2010). גם בזירה המקוונת הישראלית נראה שהפוטנציאל הדמוקרטי הגלום בדיון פוליטי בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות אינו מתממש, ובפועל מתקיימת בה 'זירת התגוששות' מילולית בין מחנות שנתפסים כיריבים (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). במחקר הנוכחי ביקשתי לאפיין את השיח הפוליטי המקוטב ברשת החברתית בישראל, כפי שמשתקף בזירת שיח של תומכי הימין הפוליטי הקיצוני. מקרה הבוחן הוא עמוד הפייסבוק של הצל - עמוד פייסבוק פופולרי עם למעלה מ-340,000 עוקבים, המזוהה עם תפיסות פוליטיות ימניות ומהווה במה לדיונים פוליטיים סוערים, לעיתים אף בעלי אופי אלים ומעורר מחלוקת. באמצעות ניתוח תוכן איכותני של תגובות העוקבים בחנתי מהן התפיסות כלפי השמאל הפוליטי הישראלי. מצאתי שבתוך בליל הקללות, הטחת העלבונות והקריאות האלימות שמופנות כלפי השמאל הפוליטי, ניתן לזהות תמות ודפוסים שחוזרים על עצמם. ספרות המחקר לרוב מייחסת שיח מסוג זה לחוסר התרבותיות (incivility) שרווחת במסגרת דיונים פוליטיים במרחב המקוון (Coe, Kenski & Rains, 2014), ובהקשר המקומי לתרבות שיח ה'כסאח' הישראלית (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). לצד טיעונים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי מאפיינים פסיכולוגיים של חברה מקוטבת, החווה סכסוך מתמשך, עשויים להוות כלי פרשני נוסף להבנת השיח המתקיים בעמוד; השמאל הפוליטי נתפס כשעיר לעזאזל, כנאיבי ועיוור למציאות, ובסופו של דבר אף מוחרג מתוך קבוצת הפנים ה'ישראלית-יהודית' והופך למטרה לגיטימית לאלימות.

 

לימור אטון

נושא מהחקר: ייצוג המזרחיים הישראלים - בני הדור השלישי בסדרת הדרמה הטלוויזיונית 'זגורי אימפריה'

מנחה:  פרופ' יפעת מעוז
תקציר: המחקר הנוכחי בוחן כיצד בוחרים המזרחים, בני הדור השלישי, לייצג את זהותם באמצעות סדרת הטלוויזיה זגורי אימפריה. הסדרה עוסקת בעיצוב הזהות המזרחית החדשה של בני הדור השלישי, במאבק הפנימי הבין-דורי ובהטמעת השיח המזרחי החדש. באמצעות ניתוח תוכן תמטי של קטעים מהסדרה בחנתי מה הן התחושות והדילמות העולות מייצוגן של דמויות מזרחיות בקרב בני הדור השלישי המוצגות כדמויות ראשיות בסדרת הדרמה הטלוויזיונית.

 

הממצאים מורים על כמה תמות מרכזיות העוסקות בתהליך גיבוש הזהות המזרחית החדשה שעוברות הדמויות בסדרה. הסדרה מספרת את סיפורה האחר של משפחה מזרחית מהפריפריה, וכך משמשת כחלון הצצה החושף דרכו כיצד רואים בני הדור השלישי את זהותם המזרחית.

במוקד העלילה מוצגות דמויות מזרחיות מורכבות שאותן מייצגים בני הדור השלישי. הדמויות הללו עוברות במהלך הסדרה תהליך שבאמצעותו הן מגבשות את זהותן, התהליך מתחיל כשהדמויות המזרחיות מוצגות כדמויות דיכוטומיות וכך מדגישות את הניגוד ואת הצורך שלהן לבחור בין זהות מזרחית לזהות מערבית, כשבסופו של תהליך הדמויות מגבשות תפיסה אינטגרטיבית יותר באשר לזהותן, שבה משתלבים הסממנים השונים שבאורח חייהם, בתרבותם ובזהותם המזרחית והמערבית כתמהיל אחד, וכך מייצגים את הזהות המזרחית-ישראלית החדשה.

ספרות המחקר העוסקת בייצוג ובזהות מזרחית התמקדה ברובה בבני הדור השני, מאחר שעד היום קולם של בני הדור השלישי לא נחקר דיו. חוקרים שעסקו בייצוג המזרחים בעבר טוענים כי הדמויות המזרחיות הוצגו במשך השנים בשלילה, כשטחיים ונחותים (כהן, 2001; שוחט, 2005; שטרית, 2004). מניתוח המחקרים שבחנו את ייצוגם של המזרחים החדשים בשנים האחרונות אפשר לראות כי חל שינוי מהותי במדיה בייצוג הישראלי המזרחי מהפריפריה שהפך לחיובי יותר, תהליך זה יכול לייצר שינוי חברתי ותרבותי בתודעה הקולקטיבית בישראל (לביא דינור וקרניאל, 2016).

ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי השינוי שעברה דמותו של המזרחי החדש, כפי שהיא מוצגת בסדרת הדרמה הטלוויזיונית זגורי אימפריה, מבטא שני תהליכיים מקבילים – את התהליך הפנימי והחיצוני שעוברות הדמויות. התהליך הפנימי מתייחס לשינוי שחל בתהליך גיבוש הזהות המזרחית של בני הדור השלישי לעומת בני הדור השני, שאינם חולקים את אותה תפיסה באשר לזהותן המזרחית, והתהליך החיצוני, מתייחס לשינוי בתפיסת הדיכוטומיה בין מזרח למערב בגיבוש זהותם של מזרחים-ישראלים, בני הדור השלישי, המכוננים זהות אינטגרטיבית חדשה.

 

 

נדיבה פנסטר

נושא המחקר: קבלת החלטות רפואיות – התמקדות בקבלת החלטות רפואיות על ידי מטופלים
מנחה: פרופסור יפעת מעוז ופרופסור טליה מירון-שץ
תקציר: לעיתים קרובות החלטות רפואיות הן החלטות מורכבות הכוללות שיקולים מבוססי ידע רפואי לצד אלמנטים רגשיים וחברתיים. כיום, ישנה מגמה גדלה של העברת ההחלטה הרפואית מהרופא אל המטופל. שיתוף מטופלים בהחלטות רפואיות משקף אוסף אידאולוגיות וערכים הקיימים בחברה. נושא זה זוכה להתייחסות אקדמית בחקר גישת 'המטופל במרכז' (patient centered care).

תמורה אשר מעצבת מחדש את תהליך ההחלטה הרפואית היא עליית 'עידן המידע' והאינטרנט, אלו הביאו להנגשת מידע בקנה מידה שלא היה קיים בעבר ושפע המידע החדש משפיע על תהליך ההחלטה כפי שמתקיים כיום. במחקר זה אבחן את השימושים שנעשים בפורום ייעוץ רפואי במהלך תהליך קבלת ההחלטה על ביצוע בדיקות במהלך ההיריון  (מי שפיר ו – NIPT). במחקר יבדקו השימושים שנעשים בפורום יעוץ רפואי של בית חולים ממשלתי; ייבחן השימוש בפלטפורמת הייעוץ לצורך סיוע בקבלת החלטה לצד חיפוש מענה לצרכים פסיכולוגים, חברתיים וקבלת מידע רפואי. בחינת תהליך ההחלטה דרך פניות לפלטפורמת ייעוץ מקוונת מאפשרת צוהר ייחודי אל התהליך מבלי להתערב בו. שיטת המחקר שתיושם היא ניתוח תוכן כמותי.

קרולינה פרימר

נושא המחקר: ישראלים ציונים דתיים בקבוצות דיאלוג עם פלסטינים
מנחה: פרופ' יפעת מעוז וד"ר יפתח רון
תקציר: סיכום: בקונפליקטים אתנופוליטיים, כגון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, נרטיבים וזהויות קולקטיביים רלוונטיים להבנת הסכסוך באותה מידה כמו משאבים חומריים דוגמת מחלוקות סביב קרקעות. המחקר הנוכחי מציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו רקע אידיאולוגי וחברתי מסוים תורמים לשינויים בתפיסה במהלך מפגשי דיאלוג, ומעלה נושאים ודילמות להשתתפות הציונות הדתית בדיאלוג עם פלסטינים. השאלה העיקרית שעימה מתמודד המחקר היא: מהם הנושאים והדילמות שהציגו הציונים הדתיים על חוויותיהם בהשתתפות במפגשי דיאלוג עם פלסטינים? הספרות האקדמית טוענת כי לדתיות יש השלכות קוגניטיביות וכי הקשר הבין-קבוצתי קשור לגישה מתונה יותר. המחקר שלי מבקש להבין את הפרטים הספציפיים של אנשים דתיים העוסקים במגע בין-קבוצתי וכיצד הם מעבדים שינויים בתפיסה המתרחשים בתהליך. זהו צעד חשוב בהתחשב בעובדה שאנשים וערכים הקשורים לקבוצות דיאלוג הם חילוניים ברובם. 

מיכל קוסטינר

נושא המחקר: לימודי אזרחות במגזר החרדי בישראל
מנחה:ד"ר אביב כהן, בית הספר לחינוך
תקציר: בעבודת מחקר זו אנתח את המקרה הייחודי של החברה החרדית בישראל, שמנסיבות שונות מצאה עצמה כחברה היחידה בישראל שאינה כפופה לתכנית הלימודים באזרחות. מקצוע האזרחות בישראל ידוע כיחיד הנלמד בצורה זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך מתוך הכוונה לייצר "בסיס אזרחי משותף" לכלל האזרחים בחברה הישראלית המפולגת. החרדים, שלומדים בישראל במה שמכונה "זרם החינוך העצמאי" לא כפופים לתוכניות הלימוד של משרד החינוך. אך מתוקף שינויים בתוך ומחוץ לחברה החרדית, יותר ויותר צעירים חרדים מבקשים לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך לשם המשך השכלה אקדמית. אותם צעירים נבחנים בבחינת בגרות "מותאמת" ולומדים מספרי לימודי ייעודיים שנכתבו על ידי מחנכים חרדיים. ראיתי במקרה החרדי הזדמנות לראות כיצד קבוצה דתית ומסוגרת מלמדת את מקצוע האזרחות. שיטת המחקר שלי היא איכותנית, מעוגנת בשדה, כאשר אני מתבססת על חקר של חומרי לימוד וראיונות עם גורמים בחינוך החרדי להם ממשק עם חינוך לאזרחות. השאלה המנחה את העבודה היא: אלו תמות, תפיסות, נושאים דימויים ועמדות עולים מתכנית הלימודים באזרחות במגזר החרדי כלפי מדינת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה? העבודה מתבססת על הרקע המחקרי בתחום של רב תרבותיות וחינוך אזרחי בקרב קבוצות שאינן ליברליות כמו גם מחקרים על חינוך פוליטי ואידיאולוגי בחברה דמוקרטית

אורית רמות

נושא המחקר: ניתוח מגדרי לזכות לחינוך במזרח ירושלים: קריאה מיומני הריבון
מערכת החינוך כמקרה בוחן להבנת מציאות של סכסוך: מהן תפיסותיהן של הרשויות הישראליות בהקשר של נגישות לחינוך של ילדות ונערות פלסטיניות במזרח ירושלים בשלוש שכונות- עיסאוויה, ראס אל עמוד/סילואן והעיר העתיקה
מנחה: פרופסור נאדירה- שלהוב קיבורקיאן
תקציר: סוגיית ירושלים ניצבת בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מוקד מחלוקת בשיח הלאומי, הדתי והפוליטי בשני הצדדים (להרס, 2013), כאשר מעמדה של מזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים נמצא במרכז הסוגיה (רמון & להרס, 2014).
מדינת ישראל, כחלק מהריבונות שהחילה על שטח זה, שולטת בכל מארג החיים המזרח ירושלמי ובכלל זה גם במערכת החינוך  (Yair & Alayan, 2009). חינוך באופן כללי יכול לשמש הן כאמצעי לדיכוי והשתקה והן כאמצעי להעצמה ולשחרור (Alzaroo & Hunt, 2003). במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחסומים הפרוסים ברחבי הגדה, גדר ההפרדה והגבלות נוספות אחרות משבשים את הנגישות למוסדות חינוך (Shalhoub-Kevorkian, 2010). כאשר נוצרת פגיעה בגישה בטוחה למסגרות חינוכיות, מתחזקים המנגנונים הפטריארכליים הקיימים המשבשים את חייהם של הנשים והופכים אותן לפגיעות ולמוחלשות יותר. ((Shalhoub-Kevorkian, 2008; 2010. מחקר זה יתרכז בבחינת המדיניות הישראלית בהקשר לנגישות לחינוך לנערות במזרח ירושלים דרך הפריזמה של חקר סכסוכים כדי לנסות ולהבין כיצד משפיעה המציאות של סכסוך מתמשך על אותה מדיניות. המסגרת התיאורטית תתבסס על מחקר ורעיונות מתחומי המגדר, החינוך והקשר ביניהם וכן מהתחום של חקר סכסוכים, מצבי קונפליקט והשפעתם על האוכלוסייה שחיה בתוכם.