תלמידי המסלול המחקרי

שנת תשע"ח

לימור אטון

נושא המחקר:
מנחה:
תקציר:
 

לי אלדר

נושא המחקר:
מנחה:
תקציר:

טל הראל

נושא מהחקר: מאפיינים פסיכולוגיים של שיח פוליטי מקוטב ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של הצל כמקרה בוחן
מנחה: פרופ' יפעת מעוז
תקציר: השיח הפוליטי בין ימין ושמאל בישראל התעצב לאורך השנים כשיח קונפליקטואלי, פוגעני וחסר כבוד (פלג, 2010). גם בזירה המקוונת הישראלית נראה שהפוטנציאל הדמוקרטי הגלום בדיון פוליטי בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות אינו מתממש, ובפועל מתקיימת בה 'זירת התגוששות' מילולית בין מחנות שנתפסים כיריבים (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). במחקר הנוכחי ביקשתי לאפיין את השיח הפוליטי המקוטב ברשת החברתית בישראל, כפי שמשתקף בזירת שיח של תומכי הימין הפוליטי הקיצוני. מקרה הבוחן הוא עמוד הפייסבוק של הצל - עמוד פייסבוק פופולרי עם למעלה מ-340,000 עוקבים, המזוהה עם תפיסות פוליטיות ימניות ומהווה במה לדיונים פוליטיים סוערים, לעיתים אף בעלי אופי אלים ומעורר מחלוקת. באמצעות ניתוח תוכן איכותני של תגובות העוקבים בחנתי מהן התפיסות כלפי השמאל הפוליטי הישראלי. מצאתי שבתוך בליל הקללות, הטחת העלבונות והקריאות האלימות שמופנות כלפי השמאל הפוליטי, ניתן לזהות תמות ודפוסים שחוזרים על עצמם. ספרות המחקר לרוב מייחסת שיח מסוג זה לחוסר התרבותיות (incivility) שרווחת במסגרת דיונים פוליטיים במרחב המקוון (Coe, Kenski & Rains, 2014), ובהקשר המקומי לתרבות שיח ה'כסאח' הישראלית (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). לצד טיעונים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי מאפיינים פסיכולוגיים של חברה מקוטבת, החווה סכסוך מתמשך, עשויים להוות כלי פרשני נוסף להבנת השיח המתקיים בעמוד; השמאל הפוליטי נתפס כשעיר לעזאזל, כנאיבי ועיוור למציאות, ובסופו של דבר אף מוחרג מתוך קבוצת הפנים ה'ישראלית-יהודית' והופך למטרה לגיטימית לאלימות.

נדיבה פנסטר

נושא המחקר: קבלת החלטות רפואיות – התמקדות בקבלת החלטות רפואיות על ידי מטופלים
מנחה: פרופסור יפעת מעוז ופרופסור טליה מירון-שץ
תקציר: לעיתים קרובות החלטות רפואיות הן החלטות מורכבות הכוללות שיקולים מבוססי ידע רפואי לצד אלמנטים רגשיים וחברתיים. כיום, ישנה מגמה גדלה של העברת ההחלטה הרפואית מהרופא אל המטופל. שיתוף מטופלים בהחלטות רפואיות משקף אוסף אידאולוגיות וערכים הקיימים בחברה. נושא זה זוכה להתייחסות אקדמית בחקר גישת 'המטופל במרכז' (patient centered care).

תמורה אשר מעצבת מחדש את תהליך ההחלטה הרפואית היא עליית 'עידן המידע' והאינטרנט, אלו הביאו להנגשת מידע בקנה מידה שלא היה קיים בעבר ושפע המידע החדש משפיע על תהליך ההחלטה כפי שמתקיים כיום. במחקר זה אבחן את השימושים שנעשים בפורום ייעוץ רפואי במהלך תהליך קבלת ההחלטה על ביצוע בדיקות במהלך ההיריון  (מי שפיר ו – NIPT). במחקר יבדקו השימושים שנעשים בפורום יעוץ רפואי של בית חולים ממשלתי; ייבחן השימוש בפלטפורמת הייעוץ לצורך סיוע בקבלת החלטה לצד חיפוש מענה לצרכים פסיכולוגים, חברתיים וקבלת מידע רפואי. בחינת תהליך ההחלטה דרך פניות לפלטפורמת ייעוץ מקוונת מאפשרת צוהר ייחודי אל התהליך מבלי להתערב בו. שיטת המחקר שתיושם היא ניתוח תוכן כמותי.

קרולינה פרימר

נושא המחקר: ישראלים ציונים דתיים בקבוצות דיאלוג עם פלסטינים
מנחה: פרופ' יפעת מעוז וד"ר יפתח רון
תקציר: סיכום: בקונפליקטים אתנופוליטיים, כגון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, נרטיבים וזהויות קולקטיביים רלוונטיים להבנת הסכסוך באותה מידה כמו משאבים חומריים דוגמת מחלוקות סביב קרקעות. המחקר הנוכחי מציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו רקע אידיאולוגי וחברתי מסוים תורמים לשינויים בתפיסה במהלך מפגשי דיאלוג, ומעלה נושאים ודילמות להשתתפות הציונות הדתית בדיאלוג עם פלסטינים. השאלה העיקרית שעימה מתמודד המחקר היא: מהם הנושאים והדילמות שהציגו הציונים הדתיים על חוויותיהם בהשתתפות במפגשי דיאלוג עם פלסטינים? הספרות האקדמית טוענת כי לדתיות יש השלכות קוגניטיביות וכי הקשר הבין-קבוצתי קשור לגישה מתונה יותר. המחקר שלי מבקש להבין את הפרטים הספציפיים של אנשים דתיים העוסקים במגע בין-קבוצתי וכיצד הם מעבדים שינויים בתפיסה המתרחשים בתהליך. זהו צעד חשוב בהתחשב בעובדה שאנשים וערכים הקשורים לקבוצות דיאלוג הם חילוניים ברובם. 

מיכל קוסטינר

נושא המחקר: לימודי אזרחות במגזר החרדי בישראל
מנחה:ד"ר אביב כהן, בית הספר לחינוך
תקציר: בעבודת מחקר זו אנתח את המקרה הייחודי של החברה החרדית בישראל, שמנסיבות שונות מצאה עצמה כחברה היחידה בישראל שאינה כפופה לתכנית הלימודים באזרחות. מקצוע האזרחות בישראל ידוע כיחיד הנלמד בצורה זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך מתוך הכוונה לייצר "בסיס אזרחי משותף" לכלל האזרחים בחברה הישראלית המפולגת. החרדים, שלומדים בישראל במה שמכונה "זרם החינוך העצמאי" לא כפופים לתוכניות הלימוד של משרד החינוך. אך מתוקף שינויים בתוך ומחוץ לחברה החרדית, יותר ויותר צעירים חרדים מבקשים לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך לשם המשך השכלה אקדמית. אותם צעירים נבחנים בבחינת בגרות "מותאמת" ולומדים מספרי לימודי ייעודיים שנכתבו על ידי מחנכים חרדיים. ראיתי במקרה החרדי הזדמנות לראות כיצד קבוצה דתית ומסוגרת מלמדת את מקצוע האזרחות. שיטת המחקר שלי היא איכותנית, מעוגנת בשדה, כאשר אני מתבססת על חקר של חומרי לימוד וראיונות עם גורמים בחינוך החרדי להם ממשק עם חינוך לאזרחות. השאלה המנחה את העבודה היא: אלו תמות, תפיסות, נושאים דימויים ועמדות עולים מתכנית הלימודים באזרחות במגזר החרדי כלפי מדינת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה? העבודה מתבססת על הרקע המחקרי בתחום של רב תרבותיות וחינוך אזרחי בקרב קבוצות שאינן ליברליות כמו גם מחקרים על חינוך פוליטי ואידיאולוגי בחברה דמוקרטית

 

רולי קלינגר

נושא המחקר:
מנחה:
תקציר:

אורית רמות

נושא המחקר: ניתוח מגדרי לזכות לחינוך במזרח ירושלים: קריאה מיומני הריבון
מערכת החינוך כמקרה בוחן להבנת מציאות של סכסוך: מהן תפיסותיהן של הרשויות הישראליות בהקשר של נגישות לחינוך של ילדות ונערות פלסטיניות במזרח ירושלים בשלוש שכונות- עיסאוויה, ראס אל עמוד/סילואן והעיר העתיקה
מנחה: פרופסור נאדירה- שלהוב קיבורקיאן
תקציר: סוגיית ירושלים ניצבת בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מוקד מחלוקת בשיח הלאומי, הדתי והפוליטי בשני הצדדים (להרס, 2013), כאשר מעמדה של מזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים נמצא במרכז הסוגיה (רמון & להרס, 2014).
מדינת ישראל, כחלק מהריבונות שהחילה על שטח זה, שולטת בכל מארג החיים המזרח ירושלמי ובכלל זה גם במערכת החינוך  (Yair & Alayan, 2009). חינוך באופן כללי יכול לשמש הן כאמצעי לדיכוי והשתקה והן כאמצעי להעצמה ולשחרור (Alzaroo & Hunt, 2003). במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחסומים הפרוסים ברחבי הגדה, גדר ההפרדה והגבלות נוספות אחרות משבשים את הנגישות למוסדות חינוך (Shalhoub-Kevorkian, 2010). כאשר נוצרת פגיעה בגישה בטוחה למסגרות חינוכיות, מתחזקים המנגנונים הפטריארכליים הקיימים המשבשים את חייהם של הנשים והופכים אותן לפגיעות ולמוחלשות יותר. ((Shalhoub-Kevorkian, 2008; 2010. מחקר זה יתרכז בבחינת המדיניות הישראלית בהקשר לנגישות לחינוך לנערות במזרח ירושלים דרך הפריזמה של חקר סכסוכים כדי לנסות ולהבין כיצד משפיעה המציאות של סכסוך מתמשך על אותה מדיניות. המסגרת התיאורטית תתבסס על מחקר ורעיונות מתחומי המגדר, החינוך והקשר ביניהם וכן מהתחום של חקר סכסוכים, מצבי קונפליקט והשפעתם על האוכלוסייה שחיה בתוכם.

שנת תשע"ז

עידן ליאב 

נושא המחקר: השתלבותם החברתית והפוליטית של הומוסקסואלים במרחב הישראלי
מנחה: פרופסור משה סלוחובסקי, ראש בית הספר להיסטוריה וראש החוג להיסטוריה, המדור המודרני, מגדר ומיניות בעת החדשה המוקדמת (הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים)
תקציר: בעבודת מחקר זו אשאל כיצד עמדותיהם של הומוסקסואלים ישראלים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מדגימות את מגמות השתלבותם החברתיות והפוליטיות במרחב הישראלי. שאלה זו עוסקת בקישור שבין לאומיות ומיניות, שהועלה לראשונה על ידי מוסה (סלוחובסקי 2008) והתפתח מאז, במקביל לעלייתן של זכויות להט״ב בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, לביקורת אקדמית על השימוש בזכויות להט״ב כמייצגות קדמה ומודרניות המאפשרות לאוכלוסיות מסוימות השתלבות חברתית בעוד שאחרות חוות הרחקה והדרה (Puar 2013). ביקורת זו מתחילה במסגרת התאורטית של הומו-לאומיות (Homonationalism) (Puar 2007), הקושרת בין דיכוי מיעוטים מיניים לדיכוי מיעוטים חברתיים אחרים. מספר חוקרים בחנו את הרלוונטיות של ביקורת זו להקשר הישראלי, על-ידי כך שבדקו איך מתבטאת הומו-לאומיות בישראל ואיזה קשר יש בין זכויות להט"ב לזכויות הפלסטינים (Puar 2011, 2013; Hochberg 2010; Milani & Levon 2016; גרוס 2016). קישור זה מתבסס הן על הביקורת האקדמית על ניכוס זכויות להט״ב על ידי ישראל כעלה תאנה (״פינקוושינג״) (גרוס 2016; Milani & Levon 2016; Puar 2011) והן על הקשר שבין החרגה גזעית ולאומית להחרגה מינית עליו עמד מוסה בהקשר האירופי (2008).  דרך אחת ליישם רעיון זה בהקשר הישראלי היא להראות כי היחס בישראל לפלסטינים ולהומוסקסואלים בעבר היה כאל שני מיעוטים חריגים הסוטים מהפרויקט הציוני ומהלאום היהודי, יחס אשר את שינויו אבחן בעבודתי (גרוס 2000; אילני 2016; זיו 2016).

 

מאור אלבז-סטרינסקי

נושא המחקר: קורבנות תחרותית
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, ראש התכנית לחקר סכסוכים, ראש המחלקה לתקשורת ועיתונאות
תקציר: 'תחרות על קורבנות' או 'קורבנות תחרותית' - (CV) Competitive Victimhood, כלומר, המאבק של קבוצה מסויימת על מידת ההכרה בקורבנותה ביחס לקורבנותה של הקבוצה היריבה, היא נושא המלווה חקר סכסוכים מזה שנים רבות. מחקרים רבים הראו ש-CV מהווה גורם המעצים ומתחזק קונפליקט ומקשה מאוד על פתרונו. תחרות על קורבנות יכולה להתפתח הן בין קורבנות לאותו מקרבן, והן בין קורבנות למקרבנים שונים, הן בין קבוצות יריבות ממדינות וחברות שונות, והן בין קבוצות ויחידים בתוך אותה חברה. היא יכולה להתפתח על רקע של סכסוך אלים, אפליה כלכלית או פוליטית ועלולה, בצוותא עם  חוסר הרצון והנכונות להכיר בסבל, Suffering, של הצד האחר להיות בעלת השפעות הרסניות.
לדרך הדיווח או הסיקור החדשותי וההסברתי של סכסוך יש השפעה רבה על הסכסוך – על מהלכו, עצימותו וסיכויי פתרונו. סיקור המנסה להציג ולתאר קורבנות, פגיעות חולשה וסבל של הקבוצה איתה מזדהה הגוף המדווח, למעשה מניע דעת קהל לתמיכה בתגובת השלטונות, ונותן לגיטימציה, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, לתגובה קשה, צעדי מנע, ופעולות לא מוסריות ואלימות.
במחקרי אבחן מה הם התמות, הדימויים, הנושאים, האמצעים, והמוטיבים שעולים מסרטוני הסברה של משרד החוץ הישראלי בהקשר של ניסיון לגייס אהדה בין לאומית באמצעות הצגת הסבל והקורבנות הישראליים, כחלק מהמאבק על תודעת הקהילה הבינלאומית.

 

שנת תשע"ו

אביב עגור הלוי

נושא המחקראמונות ותפישות של בני נוער הגרים מעבר לקו הירוק ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני
מנחהפרופ' יפעת מעוז

תקציר המחקר

דינה סקין

נושא המחקרדור "אחד וחצי" בישראל: השילוב התרבותי והעמדות כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בקרב דור העולים הצעירים מברית-המועצות לישראל בעליית שנות ה-90  
מנחה: פרופ' דן מיודובניק 

תקציר המחקר

ענב הכט-פיליבה

נושא המחקראימהות לחיילים ולחיילים לשעבר ויחסן כלפי הסכסוך הישראלי- פלסטיני וכלפי הפתרונות שהועלו לסכסוך זה על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן.
מנחה: פרופ' יפעת מעוז, פרופ' עמיקם נחמני, המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן   

תקציר המחקר

ניר כהן

נושא המחקר: זהות, רב תרבותיות וגלובליזציה
מנחה: פרופ' גביראל הורינצ'ק ופרופ' גיא הרפז

תקציר המחקר

עמית קטרון 

נושא: היביטים היסטוריוגרפיים של סוגיית היווצרות בעיית הפליטים הערבים של מלחמת 1948
מנחה