סמינרים מחלקתיים

במהלך שנת הלימודים, אחת לחודש, מקיים המרכז סמינר מחלקתי בו לוקחים חלק כל הסטודנטים והמרצים של התכנית.

הסמינר מתקיים בימי שני בין השעת 14:00-12:30 בחדר מדיה 31 או 32 בספרייה המרכזית (אלא אם צוין אחרת)

הנוכחות בסמינר הינה חובה.

בסמינרים אנו מארחים מרצים מהתכנית, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטאות אחרות וכן מרצים מחו"ל. במסגרת הסמינר ניתנת הרצאה מרכזית ולאחריה מתקיים דיון.

סמינרים מחלקתיים 2017-2018

13.11.17

 

נושא: From Left to Rights: Guatemalan Women's Struggles for Justice
מרצה: ד"ר טל ניצן, מכון דיוויס ליחסים בין-לאומיים, האוניברסיטה העברית
תאריך: יום שני 13 בנובמבר 2017, בין השעות 14:00-12:30
מיקום: חדר מדיה 32, הספרייה המרכזית

 

18.12.17

נושא: Political Considerations in the Work of International Tribunals
מרצה: פרופ' יובל שני, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
תאריך: יום שני 18 בדצמבר 2017, בין השעות 14:00-12:30
מיקום: חדר מדיה 32, הספרייה המרכזית

 

8.1.18

נושא: The EU and its Approach to the Two State Solution
מרצה: פרופ' גיא הרפז, הפקולטה למשפטים והמחלקה ליחב"ל, האוניברסיטה העברית
תאריך: יום שני 1 בינואר 2018, בין השעות 14:00-12:30
מיקום: חדר מדיה 32, הספרייה המרכזית

 

סמינרים מחלקתיים 2017-2016

7.11.2016                       

בתכנית: מפגש פתיחת השנה בתכנית לחקר סכסוכים
נושא: זהות, לאומיות וייצוג בסכסוך: כיסוי עיתונאי של עימותים כאיזון בין ערכים מתנגשים
מרצה: פרופ' מוטי נייגר (דיקן בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה)
תאריך: יום שני, 7 בנובמבר 2016, בין השעות 14:00-12:00
מיקום: חדר מדיה 31, ספרית הר הצופים

 

5.12.2016                                             

נושא: Mediating among Mediators: Building a Consensus in a Multilateral Intervention
תקציר: The condition of an effective multilateral intervention is a critical question for scholars and practitioners. Scholarly studies have demonstrated the importance of a united intervention but have been in disagreement over the effectiveness of neutral versus partisan intervention. Examining consensus building of mediators within two divergent case studies: Northern Ireland and Bosnia and Herzegovina (BiH), this article examines the conditions under which mediators construct a consensus on a type of intervention process. 
מרצה: ד"ר תימאה ספיטקה, עמיתת פוסט דוקטורט סופי דיוויס, מכון לאונרד דיוויס ליחסים בינ"ל, האוניברסיטה העברית
תאריך: יום שני 5 בדצמבר 2016, בין השעות 14:00-12:30
מיקום: חדר מדיה 31, הספרייה המרכזית 

 

9.1.17

נושא: היבטים מקצועיים בניהול משא ומתן: ממיומנויות טקטיות לחשיבה והתבוננות מערכתית
תקציר: מיומנות המשא ומתן משמשת אותנו בכל אספקט של החיים ובכל עת – בין בני משפחה, עם עמיתים, עם מנהלים וקולגות, לקוחות או ספקים. השאלה היא מה הדרך הטובה ביותר לנהל מו"מ? האם קיימת דרך אחת נכונה? כיצד ניתן במהלך המו"מ לממש את מלוא האינטרסים והמטרות? והכי חשוב – איך אנחנו צריכים להתנהג בתהליך מו"מ תוך שמירה על מערכת יחסים ארוכת טווח? מפגש זה יעניק לכם כלים פרקטיים אשר יסייעו לכם בתהליך המו"מ - למקסם את תוצאותיו ולשמור על מערכות יחסים תקינות
מרצה: עו"ד ונסה סיימן, מנכ"לית PNP: ייעוץ לתהליכי משא ומתן מורכבים, ומרצה בבית-הספר למדעי ההתנהגות של המסלול האקדמי, המכללה למנהל
תאריך: יום שני 9 בינואר 2017, בין השעות 14:00-12:30
מיקום: חדר מדיה 31, הספרייה המרכזית

 

20.3.17

נושא: "The National CyberspaceThe Process of Legitimization of Cybersecurity Policy in the USA and Israel
תקציר: The last decade, and especially the last year and the last US presidential election, marked a shift in the public perception of Cyber-security related issues – from a technical and covert issue to a main national security concern, this public focus on cyber-conflicts was not ignored by social scientists and by students of law, yet until now this current issue failed to receive a wide-ranging scholarly attention.

In the field of conflict and conflict resolution research, one can point to a particular lack in the study of the normative dimensions of current cyber conflicts, and specifically the study of the nationalization and the securitization processes of the cyber domain. States are evidently striving to form the suitable normative and ethical public atmosphere, needed for a legitimate state–based action towards cyber-conflicts and cyber-conflicts resolutions.  

In my presentation I will focus on the latter, by presenting an analysis of formal statements made by US and Israeli officials, I will attempt to describe the main narratives and socio-technical imaginaries (Jasanoff & and Kim, 2015) that are being propagated by states in regards to cyber-conflict, and to extract the main ethical and normative motivations that stimulate current-day state involvement in the cyber domain. Such motivations will include issues such as: trust in information and data assurance, national security concerns, cross-domain actions, global destabilization and more.
מרצה: ד"ר עמית שיניאק, פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד
תאריך: יום שני, 20 במרץ 2017, בשעות 14:00-12:30
מיקום: חדר מדיה 32, הספרייה המרכזית

ד"ר שיניאק יעביר באותו יום הרצאה נוספת במסגרת הסמינר לתלמידי מחקר של התכנית והמחלקה לתקשורת בנושא:

"What drives cyber-conflict? Security Discourse, organizational memory and Socio-Technial imaginary"  
תקציר: 

Science and Technology had always played a central roll in modern inter-state and intra-states conflicts, and in the governance of objects and processes of security concerns to a state. But what happens when different technologies become the object of security concerns? When their perceived threat generates security and procurement policies, serves as an incentive for covert and overt military actions and a cause for deterrence, containment and restrain?

In this young researchers' seminar meeting, I would like to explore the possible contribution of the field of Science Technology and Society (STS) to the study of conflict and conflict resolution research, by discussing the applicability of theoretical frameworks such as the “socio-technical imaginaries” (Jasanoff, 2015), and other neo-institutional paradigm (March & Olsen, 1984) methodologies.

The examples that I will use will be based on my PhD dissertation and my continuing exploration of the intersection between Sovereignty and Cyber conflicts, asserting the possible theoretical and methodological lessons to researchers that are tackling the hardships of coping with present-day technological and media-centered conflicts and resolution mechanisms.

ההרצאה תתקיים בשעות 20:00-18:30 בחדר הסמינרים של המחלקה לתקשורת חדר 5402 במדעי החברה

 

8.5.17

בשיתוף עם פרופ' דן מיודובניק - ראש מכון לאונרד דיוויס ליחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית

נושא: On Conflict, Justice,  Empathy,  and Reconciliation:  "What Can You Do When You Can't Do Anything?: Justice and Reconciliation in Intractable, Protracted Conflicts"  
מרצה: Prof. Byron Bland, Stanford University
תאריך: יום שני, 8 במאי 2017 בשעות 14:00-12:15
מיקום: חדר מדיה 32,הספרייה המרכזית

פרופ' בלנד יעביר הרצאה נוספת באותו ערב בנושא: 

On Conflict, Justice,  Empathy,  and Reconciliation:  Marking 50 Years to the Israeli-Arab 1967 War: Perceptual and relational barriers to conflict resolution 

ההרצאה תתקיים בשעות 20:00-18:30. מיקום יפורסם בהמשך

 

5.6.17

נושא: "סקס וכסף" היבט סוציו-תרבותי ופרספקטיבה אבולוציונית
תקציר: השפעת יצאת נשים לעבודה במגזר החרדי על תפיסות לגבי כסף ועוני. המחקר יבקש לטעון שלמרות היפוך התפקידים הניבואיים האבולציונים בהקשר למגדר נשמרים
מרצה: נחומי יפה, דוקטורנטית בתכנית לחקר סכסוכים
תאריך: יום שני, 5 ביוני 2017 בשעות 14:00-12:15
מיקום: חדר מדיה 32, הספרייה המרכזית

סמינרים מחלקתיים 2016-2015

19.10.2015                

נושא: מפגש פתיחה - הכרות עם התכנית ועם מרצי התכנית
תאריך: יום שני, 19 באוקטובר 2015
מיקום: אולם אבא אבן, מכון טרומן

16.11.2015

בשיתוף עם פרופ' דן מיודובניק - ראש מכון לאונרד דיוויס ליחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית

נושא ההרצאה: Autonomy, secession and conflict: a strategic model
יו"ר: פרופ' דן מיודובניק - ראש מכון לאונרד דיוויס ליחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית
מרצה: Prof. Simon Hug, Professor at the Department of Political Science and International Relations, Universite De Geneve

תקציר: Abstract: Whether granting regional autonomy to specific ethnic groups helps pacifying conflictual plural societies is hotly debated in the literature. In part this has to do with the scarcity of data on groups demanding and profiting from specific autonomy concessions. Based on a dataset covering detailed information on the type of autonomy granted to administrative subunits and data on which ethnic groups profit from these arrangements, we assess whether such institutional arrangements have the desired pacifying effect. To do so we rely on a formal model focusing on the interactions between a government and a group possibly demanding autonomy and/or secession. Based on this model we proceed by employing a strategic estimation of the structural form. This allows us to evaluate in a novel way the interdepencies among demands, concessions and conflict.

דברי פתיחה: ד"ר יפתח רון
תאריך: יום שני, 16 בנובמבר 2015
מיקום: חדר מדיה 32, ספרייה מרכזית קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית

 

21.12.2015 - סמינר שנתי ע"ש מרגריט וולף

נושא ההרצאה: הגאופוליטיקה של רשתות חשמל: המקרה של ישראל-ארצות ערב
יו"ר: ד"ר יפתח רון
מרצה: פרופ' איתי פישהנדלר, פרופ' חבר במחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית

תקציר: Abstract: The academic literature highlights the economic, social and environmental benefits of international electricity grids. Therefore, countries and international institutions often attempt to establish electricity integration via regional electricity grids. However, whereas research on natural resources, such as oil and gas, frequently seeks to understand policy outcome through a geopolitical prism, when it comes to electricity studies the prism is always economic or technical. This oversight may explain the failure of many attempts to establish power interconnections. Hence, this study is a first attempt to identify the geopolitical dimension of international electricity grids. The study argues that similarly to many other contentious natural resources issues, the resolution of conflicts relating to electricity transmission requires identifying how the geopolitical dimension interplays with the physical dimension of regional electricity integ ration. This study first presents the expected benefits from transboundary electricity grids. Then it suggests four geopolitical bottlenecks that may explain why many of the social benefits of electricity grids have not fully materialized. To examine the role of these geopolitical bottlenecks, the study examines negotiations protocols, spanning over 15 years, on establishing ten grid connections between Israel and its Arab neighbors. It finds that electricity geopolitics has been used both as a platform for deeper international cooperation and as a stick against neighboring states. When policies are driven by a peace dividend, proposals for grid connection appear to evolve and overcome the dependency and the security-economy bottlenecks. When relations deteriorate, proposals for grid connections appear to undergo reconsideration and to be held hostage by higher politics.  For both options, the geopolitical dimension  of electricity network is attributed to the nature of the electricity network as a twofold package.

תאריך: יום שני, 21 בדצמבר 2015
מיקום: חדר המדיה בספריה המרכזית
 

04.01.16

בשיתוף עם פרופ' דן מיודובניק - ראש מכון לאונרד דיוויס ליחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית

נושא ההרצאה: The Occupier's Dilemma: Foreign-Imposed Nation-Building after Ethnic War
יו"ר: פרופ' דן מיודובניק - ראש מכון לאונרד דיוויס ליחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית
מרצה: פרופ' ניקולס סמבניס מאוניברסיטת ייל

תקציר: Three interlocking policy dilemmas arise in societies emerging from ethno-sectarian war that complicate the peace-builders' task. First, a "sectarian dilemma" arises when self-enforcing peace must reflect the balance of power at the wars end. Local leaders with sectarian preferences have no incentives to invest in public goods that beneath non-co-ethnics. Second, post-war countries have weak states that lack the re-sources and legitimacy to rebuild political institutions. They therefore need external assistance to transition to peace. But an "institutional dilemma" arises when foreign control of national institutions diminishes their legitimacy and crowds out local leaders. Third, nation-building is necessary to induce citizens to shift away from ethnic identification and push their leaders to invest in public goods. But a "sovereignty "dilemma arises when nation-building is attempted under alien rule. The more successful the nation-building program, the greater the pressure on local leaders to expel the occupier. If external assistance ends before state institutions are sufficiently developed to provide self-enforcing peace, ethnic conflict will recur and the population will identify ethnically, weakening leaders commitments to rebuild national institutions. We trace the interactions of these interlocking dilemmas in a dynamic model that considers the limits to third-party-led nation-building after ethno-sectarian war and use the model to explain the resurgence of sectarian war in Iraq.

תאריך: יום שני, 21 בדצמבר 2015 
מיקום: חדר המדיה בספריה המרכזית

14.3.16

פאנל במסגרת כנס שאורגן על ידי המחלקה לתקשורת ועיתונאות, מרכז שוויץ לחקר סכסוכים ומכון סמארט לתקשורת ובתמיכת הפקולטה למדעי החברה ומכון אשכול בפקולטה למדעי החברה. הכנס דן בתקשורת פוליטית, סכסוך, עיתונאות, דעת קהל, שיח ופרספקטיבות פסיכולוגיות.

נושא: Journalism, Politics and Conflict 
יו"ר הכנס: פרופ' יפעת מעוז ופרופ' פול פרוש
יו"ר הפנאל: ד"ר קרן טננבוים וינבלט
מרצים: ד"ר קרן טננבוים-וינבלט, פרופ' מוטי נייגר, ד"ר כריסטיאן באדן, פרופ' גדי וולפספלד, פרופ' משה נגבי
תאריך: יום שני 14.3.16, 14:00-12:15
מיקום: בית מאירסדורף חדר 501

לתכנית הכנס לחצו כאן

4.4.16

נושא: תכנית להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט (תכנית המהו"ת): יישום, הפקת לקחים ומבט לעתיד
יו"ר: ד"ר יפתח רון
מרצות: עו"ד כרמית פנטון, עו"ד נטלי לוי ומיכל ליפשיץ

תקציר: התוכנית להגברת השימוש בגישור - תכנית המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), מופעלת בבתי משפט השלום במחוז ירושלים, תל-אביב ומרכז, כתכנית ניסיונית משנת 2007 מכוח פרק ז'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "תקנות המהו"ת"). בהתאם לתקנות המהו"ת, עם סיום הגשת כתבי הטענות בתיק, מופנים בעלי הדין לפגישת מידע היכרות ותיאום, אצל מגשר מהו"ת, במהלכה ניתן לצדדים הסבר על הליך הגישור, מזוהים הנושאים העיקריים שבמחלוקת ונבחנת האפשרות ליישב את הסכסוך בגישור. הפגישה ניתנת לבעלי הדין ללא תשלום. אם בעלי הדין מסכימים להעביר את התובענה לגישור, שכר הטרחה המרבי של מגשר מהו"ת הוא 400 ₪ לשעה מכל צד בתוספת מע"מ. לאור ממצאי ההערכה החיוביים שנצברו במהלך הפעלתה (כמותיים ואיכותניים), הוחלט לאחרונה להפכה לתוכנית קבע בכלל בתי המשפט האזרחיים. במסגרת הסמינריון נסקור את הרקע להפעלת התוכנית, את עקרונות הפעלתה, את עיקרי הממצאים שנצברו במהלכה, ונבחן את האתגרים העומדים לפתחנו במעבר לתוכנית קבע בפרישה ארצית

תאריך: יום שני , 4.4.16 , בשעות 14:00-12:30
מיקום: חדר המדיה בספריה המרכזית

30.5.16

פאנל במסגרת כנס שאורגן על ידי המחלקה לתקשורת ועיתונאות, מרכז שוויץ לחקר סכסוכים ומכון סמארט לתקשורת הדן בין השאר בניו-מדיה, אספקטים תרבותיים, פוליטיים וטכנולוגים של סכסוכים, מלחמות ורצח עם.
מרצות אורחות: פרופסור לילי שוליארקי מ-LSE ופרופסור זיזי פאפקאריסי מ-University of Illinois at Chicago.  

נושא: Ethics, Culture and History: New Media, Communication Technology, Visual Culture and Cinema 
יו"ר הכנס: פרופ' פול פרוש ופרופ' יפעת מעוז
יו"ר הפאנל: ד"ר ניקולס ג'ון
מרצים: ד"ר ניקולס ג'ון, ד"ר נטע קליגלר וילנצ'יק, פרופ' מנחם בלונדהיים, ד"ר חננאל רוזנברג
מגיבה: פרופ' זיזי פאפקאריסי
תאריך: יום שני, 30.5.16 בשעות 14:00-12:30
מיקום: בית מאירסדורף, חדר 501

 

סמינרים מחלקתיים 2015-2014

24.11.2014

נושא ההרצאה: "שבריריות, שתיקה ותקווה: רשמים ממחקר מתמשך על נשים ושלום בישראל"
מרצה: ד"ר שרי אהרוני, עמיתה במכון לאונרד דייויס ליחסים בין לאומיים, האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בהתרחבות הכתיבה התיאורטית והמחקר האמפירי על נשים, מלחמה ושלום בעשורים האחרונים וברלבנטיות של תחום מחקר זה להבנת תהליכי עומק המתרחשים בחברה הישראלית בצל הסכסוך המתמשך. תוצגנה מספר תובנות מתודולוגיות על תפקיד החוקרת-פעילה בשדה זה תוך התייחסות לממצאים משלושה מחקרים גדולים שבהם ד"ר שרי אהרוני הייתה מעורבת בעשור האחרון: (1) הערכת ההשפעה המגדרית של העימות הישראלי-פלסטיני; (2) שילובן של נשים ישראליות בתהליכי משא ומתן רשמיים; ו-(3) תיעוד הפעילות המקומית ליישום החלטת מועצת הביטחון 1325. כחלק מתהליך של רפלקסיה על חשיבותם של הממצאים הללו יוצע מודל רב-ממדי לבחינת דפוסי התגובה העכשוויים של נשים, ארגוני חברה אזרחית, מוסדות ממשלתיים וארגונים בינלאומיים לסוגיות הפמיניסטיות הנובעות ממלחמה. מודל זה מהווה פתרון לחלק מהקשיים התיאורטיים והנורמטיביים הקשורים במחקר על נשים באזורי סכסוך.
דברי פתיחה: פרופ' יפעת מעוז
תאריך: יום שני, 24 בנובמבר 2014
ספרייה מרכזית קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית

15.12.2014

נושא ההרצאה: "מנהיגים, חברה, הקשר ושינוי בסכסוך עיקש: גישה איכותנית וכמותנית"
מרצה: ד"ר נמרוד רוסלר, עמית ליידי דייוויס, האוניברסיטה העברית; מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים, אוניברסיטת בר אילן.
תקציר: הדרך ליישובם של סכסוכים עיקשים רצופה באתגרים וקשיים, כפי שמעיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במסגרת ההרצאה תוצג מסגרת תיאורטית המבקשת להמשיג תהליכי שינוי בסכסוכים באמצעות קשרי-הגומלין המתקיימים בין מנהיגים, חברה והקשר פוליטי. כמקרי מבחן, יוצגו תוצאות ומסקנות ממחקרים איכותניים וכמותניים, שנערכו בעת אירועים משמעותיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובוחנים היבטים שונים של המסגרת התיאורטית המוצעת.
דברי פתיחה: מר יפתח רון
תאריך: יום שני, 15 בדצמבר 2014
חדר מדיה 29, ספרייה מרכזית קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית 

26.1.2015

נושא ההרצאה: "השלום הדמוקרטי: ביוגרפיה פוליטית" 
מרצה: פרופ' פיקי איש שלום, המחלקה ליחסים בין-לאומיים, האוניברסיטה העברית
יושב ראש הסמינר: ד"ר זוהר קמפף
דברי פתיחה: ד"ר זוהר קמפף
תאריך: יום שני, 26 בינואר 2015
חדר מדיה 32, ספרייה מרכזית הר הצופים

16.3.2015

נושא ההרצאה: סכסוכים עיקשים: גורמים המקדמים פריצת - דרך, ו(בעיקר) כישלונות במהלכים ישראליים של עשיית שלום בעבר    
מרצה: פרופ' גליה גולן    
תקציר:  Factors behind transformation of intractable conflict have been suggested by Coleman of Columbia and Kriesberg of Syracuse. My recent book examines the factors that made for the breakthroughs or failures in Israeli peacemaking efforts since 1967. Drawing from the lessons learned, the talk will also deal with possible "corrections" for future negotiations.
דברי פתיחה: ד"ר דני מיודובניק    
תאריך: יום שני, 16 למרץ 2015    
חדר מדיה 32, ספרייה מרכזית קמפוס הר הצופים

20.4.2015

נושא ההרצאה: גישות לפיוס בין - אתני בחסרות שסועות     
מרצה: ד"ר דונלד הורוביץ  
תקציר: There are two main approaches to interethnic conciliation in severely divided societies. One of these, the consociational, relies on a set of agreed guarantees for all ethnic groups.  The other, the centripetal approach, rests on incentives for political leaders of ethnic groups to behave moderately toward the interests of groups other than their own.  Both approaches aim at interethnic compromise and accommodation, but through different methods.   Touching just briefly on the relative efficacy of the two methods, this lecture will deal principally with the matter of their problematic adoptability and durability.
תאריך: יום שני, 20 לאפריל 2015  
חדר מדיה 32, ספריה מרכזית הר הצופים

15.6.2015

נושא ההרצאה: דמוגרפיה וביטחון לאומי
מרצה: פרופ' מוניקה טופט  
תקציר: On January 17, 1979 the sixth all-Union census was conducted across what was once the Soviet Union, which revealed that the character of the population of the Union had undergone and would likely continue to undergo enormous change. One of the most alarming of the trends revealed by this census was the low birth-rate among the European peoples relative to their Central Asian compatriots. The results were so worrisome to Soviet officials that publication of the census was delayed for five years The timing of this census was critical as 1979 proved a watershed in terms of conflict along the Union’s southern periphery, including war and revolution in Afghanistan and Iran. This period represented a sobering turn of events in a state with vast coercive and material resources, which had sustained three generations of heroic efforts to create  homo sovieticus . But the census underlined that to its leaders and many beyond the Urals and to the South that these efforts were failing. The disintegration of any state—whether slow or fast, whether at war or at peace—is necessarily a complex matter, and each case is at root unique. However, the demographic dynamics that unpin any state are critical for understanding whether and how the demise of a state might come about
דברי פתיחה: פרופ' יפעת מעוז   
תאריך: יום שני, 15 ליוני 2015    
בית מאירסדורף, חדר 405

סמינרים מחלקתיים 2014-2013

4.11.2013

נושא ההרצאה: "בין אביב לחורף: הערכת ביניים על המהפכות בעולם הערבי"
מרצה: פרופ' אלי פודה, החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית בירושלים.
דברי פתיחה: ד"ר זוהר קמפף - ראש מרכז שוויץ וראש התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם.
תאריך: יום שני, 4 בנובמבר 2013, 14:00-12:30.
ההרצאה נערכה בשיתוף עם החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, במסגרת מפגש פתיחה של התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם. 

9.12.2013

נושא ההרצאה: "הילדים של כולם? תפקיד התקשורת בסיקור סיפורי חטיפה ושבי מסביב לעולם"
מרצה: ד"ר קרן טננבוים-וינבלט, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: ההרצאה עסקה בתפקיד המורכב שממלאת התקשורת בסיפורי חטיפה ושבי, בהתבסס על מחקר שבחן את האופן שבו סיקרה העיתונות ברחבי העולם את סיפוריהם של אזרחים צרפתים, אמריקאים, קולומביאנים וישראלים אשר נחטפו במהלך הסכסוכים האלימים בעיראק, אפגניסטן, קולומביה ועזה. ההרצאה התמקדה בשני היבטים מרכזיים: האופן שבו התקשורת תורמת לניהול הנראות של סיפורים אלה והאופן שבו התקשורת משמשת כסוכנת של זיכרון קולקטיבי פרוספקטיבי, המזכירה לציבור ולמקבלי ההחלטות לא רק מה אירע אלא מה עדיין צריך להיעשות.  
תאריך: יום שני, 9 בדצמבר 2013, 14:00-12:30.
ההרצאה נערכה בשיתוף עם המחלקה לתקשורת ועיתונאות.

6.1.2014

נושא: כנס לרגל פרסום ספרו של ד"ר זוהר קמפף - ראש מרכז שוויץ לחקר סכסוכים

מושב ראשון: הרצאת אורח - מר אהוד אולמרט

http://www.youtube.com/watch?v=8XeUQoXGr_U

מושב שני:

http://www.youtube.com/watch?v=TQnjr0FK-fQ

לתכנית הכנס לחצו כאן

לתמונות מהכנס לחצו כאן

3.3.2014

נושא ההרצאה: סולחה - פתרון סכסוכים מוסלמי באמצעות שיקום הכבוד
מרצה: דורון פלאי The School of Arts and Humanities, King's College, London
תקציר: האם יש הבדל בין פתרון סכסוכים מערבי ומזרחי? בדיקה של פתרון סכסוכים בין-חמולתי בקהילת ערביי צפון ישראל מספקת מספר רמזים לכך.      
תאריך
: יום שני, 3 במרץ 2014, 14:00-12:30. 

12.5.2014

נושא ההרצאה: שיח שלום והשלום הנבואי
מרצה: ד"ר אליק אייזקס, מנהל שותף ב"שיח שלום"; בית הספר רוטברג לתלמידי חו"ל, האוניברסיטה העברית
תקציר: ההרצאה עסקה במתח בין משנת השלום החילונית המערבית לבין זו המצויה בתיאולוגיה היהודית. ברמה הפרקטית, בהרצאה הוצג פועלו של פרויקט "שיח שלום", שד"ר אייזקס מנהל אותו בשיתוף עם ד"ר אבינעם רוזנק וגב' שרון לשם-זינגר. "שיח שלום" מקיים קבוצות של מפגש קבוצה בהנחיה דינאמית, בין מנהיגים רבניים בהתנחלויות האידיאולוגיות לבין אנשי ציבור, אקדמיה ושירות חוץ.
תאריך: יום שני, 12 במאי 2014, 14:00-12:30.

2.6.2014

נושא ההרצאה: השפעת בתי דין בין-לאומיים על תהליכי פיוס לאומי
מרצה: ד"ר סיגל הורוביץ, מכון טרומן לקידום השלום, האוניברסיטה העברית
תקציר: קיימת כיום ציפייה כי בתי דין פליליים בין-לאומיים יתרמו לתהליכי פיוס לאומי במדינות היעד שלהם. עם זאת, בתי הדין הללו אינם מקבלים הנחיות ממקימיהם כיצד לקדם מטרה זאת או מה הכוונה במונח פיוס לאומי. בנוסף, רוב הטיעונים העוסקים כיום ביחס בין בתי הדין הללו לבין פיוס לאומי הם בעיקר תיאורטיים ופילוסופיים ללא עיגון בממצאים אמפיריים. התיזה שלי מנסה למלא חלל זה ולהציג נתונים אמפיריים על תרומתו של אחד מבתי הדין הללו - ביה"ד הפלילי הבין-לאומי לרואנדה - לקידום הפיוס במדינת היעד שלו, רואנדה. ביה"ד לרואנדה הוקם על ידי האו"ם בסוף 1994, מיד לאחר אירועי אפריל-יולי של אותה שנה ברואנדה, בהם נטבחו בני קבוצת הטוטסי במסגרת רצח עם שתוכנן ונוהל ע"י בני הוטו קיצוניים. כיום, ההוטו והטוטסי, שתי הקבוצות האתניות העיקריות ברואנדה, מנסות להתפייס ולבנות מדינה מאוחדת. ביה"ד לרואנדה הוא בית הדין הפלילי הבין-לאומי הראשון שקיבל מנדט מפורש לקדם פיוס במדינת היעד שלו. מאז 1994, בתי דין פליליים בין-לאומיים נוספים קיבלו מנדט דומה, אם במפורש ואם במשתמע. יצוין כי ב20 שנה האחרונות קמו 9 בתי דין פליליים בין-לאומיים. בעוד המחקר שלי מתמקד בביה"ד הבינ"ל לרואנדה, אני מפתחת ובוחנת גישה באמצעותה נוכל לבחון את ההשפעות של בתי-דין פליליים בין-לאומיים על תהליכי פיוס במדינות היעד שלהם גם במקרים אחרים.
 
ד"ר סיגל הורוביץ היא מלגאית רבין במכון טרומן לקידום השלום ומרצה לצדק מעברי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. בעבר עבדה כיועצת משפטית לנשיא ביה"ד הפלילי הבין-לאומי לרואנדה, וכיועצת לתביעה בבית הדין המיוחד לסיירה לאונה. סיגל סיימה בהצטיינות את תואר המאסטר שלה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בשנת 2003. את עבודת הדוקטורט סיימה לא מזמן בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ובימים אלה ממתינה לאישור תואר הדוקטור. בדוקטורט חקרה את השפעת בתי-דין פליליים בין-לאומיים על תהליכי פיוס לאומי, תוך התמקדות ברואנדה כמקרה בוחן. בסמינר היא הציגה היבטים ממחקר זה.
תאריך: יום שני, 2 ביוני 2014, 14:15-12:15.