מחקר

 

 

דוקטורנטים

דוקטורנטים בתכנית לחקר סכסוכים 

ענת רורמן

נושא: האם קונפליקט הופך אנשים לפחות אמפתיים? ההשפעה של חשיפה חוזרת לאלימות הקשורה לסכסוך על אמפתיה

מנחים: פרופ' עירן הלפרין, האוניברסיטה העברית. ד"ר רותי פליסקין, אוניברסיטת ליידן. פרופ' ד"ר יויניקה ואן דר טורן, אוניברסיטת ליידן, אוניברסיטת אוטרכט

יוסף ואן וייק

נושא: Intervention in the social acceptance of energy infrastructure: the role of compensation

מנחה: פרופ' איתי פישהנדלר, ד"ר ליאור הרמן

ציפורית גליק

נושא: ההשפעה המשלבת של מבנה אידיאולוגיה ורגשות על עמדות ונטייה להתנהגות בסכסוכים בין קבוצתיים
מנחה: פרופ' מאיה תמיר, פרופ עירן הלפרין

 

 

תלמידי המסלול המחקרי

שנת תש"פ

יפעת מנצבך

1

נושא המחקר: דת ויישוב סכסוכים – הזדמנות ייחודית או מכשול מעכב? תפיסות, עמדות ואתגרים של יהודים דתיים העוסקים ביישוב סכסוכים

מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: קשה להתעלם מהעובדה כי דת הנה מרכיב משמעותי המשפיע ומעצב באורח החיים של פרט ושל ציבור ומשכך, סביר להניח כי לאמונות דתיות ישנה השלכה על התפתחות והשתנות של קונפליקטים. זאת, נוכח העובדה שסכסוכים נובעים ומתפתחים לאור משמעויות ופירושים שאנשים מעניקים לסיטואציות שונות. דהיינו, אנשים הם אקטיביים ומשתתפים בהגדרת חוויה כסכסוך לפי מאגר הידע והתפיסות האישיות שלהם (Lederach, 1996). בהתאם, ישנה תופעה הולכת וגוברת, מחקרית ומעשית, הנוגעת לחשיבות ולצורך בהבנת הסכנה, הכוח והתפקיד של חיים דתיים מאורגנים (Hertog, 2010).

במסגרת זו, מחקר התזה מבקש לבחון את השאלה האם חיבור בין דת, ובאופן פרטיקולרי בין הדת היהודית ובין יישוב סכסוכים, משמש כפלטפורמה להזדמנות ייחודית או לחלופין מהווה מכשול מעכב בקידום שלום ובפתרון סכסוכים. בהתאם, שאלת המחקר הנה מה הן התפיסות והעמדות ומה הם האתגרים של אנשים יהודים דתיים ונשים יהודיות דתיות העוסקים ועוסקות ביישוב סכסוכים.

באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים ובשיטת ניתוח נתונים על בסיס "תיאוריה מעוגנת בשדה", המחקר יבקש לבחון את החיבור מנקודת מבטם של אישי ציבור דתיים, היוזמים אירועי מפגש והידברות וקשורים בשיח "יישוב הסכסוכים" הנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני ולמתח בין דתיים וחילונים במדינת ישראל.

המחקר בוחן באופן אמפירי וביקורתי את המובא בספרות בנושא יישוב הסכסוכים הדתי. בכך, המחקר מבקש לברר האם השפה המצויה בדיסציפלינת "יישוב סכסוכים", המתארת מה זה קונפליקט, מה המשמעות של יישוב קונפליקט וכיצד נעשה, אכן מתורגמת לשפה דתית והנה מפותחת דיו כדי להתמודד עם מניעים, שאיפות ותקוות דתיות לסיום סכסוך; או לחלופין, האם השפה הדתית מובילה להסתכלות אחרת על המציאות והנה "מתחרה" בשפת יישוב הסכסוכים "המערבית". דיוק זה עשוי להציג תמונה יותר מורכבת, מהודקת וממפה של המודלים השונים ליישוב סכסוכים ושל משמעות הביטויים "יישוב סכסוכים דתי" ו"בוני שלום דתיים" בהקשר היהודי ובכלל. הניסיון לחבר בין התפיסות על מקום הדת בחיי העוסקים ביישוב ובניהול סכסוכים, הנו חשוב משום שמבקש לברר כיצד המשמעויות האישיות, הקשורות באמונות דתיות, עשויות לתרום לקידום דיאלוג, להחלשת סכסוך ולפיתוח מודל לפתרון אתגרים.

 

 

 

דניאל ברססט

נושא מהחקר: תפיסות, רגשות, דילמות ואתגרים איתם מתמודדים יועצים פרלמנטריים במהלך תפקידם בכנסת1

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

 

תקציר: היועץ הפרלמנטרי נחשב לאחד התפקידים הנחשקים והמעניינים ביותר בזירה הפוליטית. למרות שנכתבו מספר מאמרים אודות תפקידם, מחקר נרחב אודות קבוצה זו נותר במידה רבה נעדר מהספרות. מחקרים רבים שנעשו בזירת פרלמנטרים התמקדו לרוב בנבחר הציבור כמושא המחקר, אך לא נתנו ביטוי לצוות יועציו שמרבית עבודתם מתקיימת במחשכים ואינה זוכה לקרדיט מהציבור.

פגאן (2017) ובאסבי ובלקסם (2013) עסקו, כל אחת בנפרד, באופיו ובתכולת תפקידו של היועץ בזירת הפרלמנט של האיחוד האירופי, אך האם מה שפורסם במחקרן נכון ודומה לתפקידו של היועץ במשכן הכנסת? מחקר זה מתמקד בזירה הישראלית וביועצים העובדים במשכן הכנסת. הוא בוחן כיצד היועצים תופסים את תפקידם? מה האתגרים שצופן להם התפקיד וכיצד הם מתמודדים איתם? האם הם חשופים לדילמות ערכיות ומקצועיות וכיצד הם בוחרים להתנהל בסיטואציות מורכבות אלו?

שאלת המחקר נבחנת באמצעות ניתוח תוכן איכותני תמתי, של ראיונות עומק אותם ערכתי עם עשרה יועצים ויועצות פרלמנטריים. הייחודיות במחקר זה היא הבחירה לספר את סיפורם של היועצים מנקודת מבטם, המאירה בפנינו את מידת השפעתם על דרך התנהלות חברי הכנסת בזירה הפרלמנטרית פוליטית, ומבערת את מקומם ותפקידם בתהליך הדמוקרטי המתקיים במדינה. מחקר של קבוצה זו פותח לנו צוהר אל לב ליבה של העשייה הפרלמנטרית פוליטית, שמשפיעה ונוגעת במישרין ובעקיפין בכלל האזרחים במדינה ומציג לנו סיפור שלא סופר עד כה המציף רבדים חדשים, שנשארו נסתרים לעיני כל, ושעד כה לא ניתן להן ביטוי מספק בספרות המחקרית. המחקר מסיר את הלוט מעל המעמד היוקרתי שזוכה לו תפקיד היועץ הפרלמנטרי בקרב הציבור, ומאפשר לנו הצצה למציאות היומיומית של היועצים ולמורכבות תפקידם.

 

שנת תשע"ט

קלמנטין חדד-לוי1

נושא המחקר: התייחסות לנושאים היסטוריים קונפליקטואלים ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של "חובבי היסטוריה״ כמקרה בוחן
מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: אמונות ותפיסות הקשורות לסכסוך נמצאות בכל רובד של החברות המעורבות בסכסוך עיקש (בר-טל, 2013). ישראל אינה חורגת מהכלל, וניתן למצוא הקשרים רבים בהם ניתן לצפות באותן אמונות, במיוחד לאור העובדה כי בישראל, השימוש במדיה חברתית כפלטפורמה לדיון פוליטי נחשב לגיטימי - בניגוד לחברות אחרות רבות (מור, קליגר-וילנצ׳ק ומעוז, 2015) 

מחקר זה מתמקד בקבוצת פייסבוק ציבורית בשם ״חובבי היסטוריה״, קבוצה פופולרית המונה כ-230,000 חברים ופתוחה להכל, ללא מגבלה במגדר, גיל, מוצא או נטייה פוליטית, עובדה שנשקפת בתוכן המגוון העולה בה. באמצעות ניתוח איכותני המבוסס על התיאוריה מעוגנת השדה של פוסטים ותגובות רלוונטיים, מחקר זה מבקש לזהות, לבחון ולאפיין את התימות והדפוסים הבולטים המופיעים בדיון ציבורי של היסטוריה המתנהל ברשת. בעוד שספרות אקדמאית קיימת התמקדה בתפקידם של ספרי לימוד היסטוריה בעיצוב הזכרון הקולקטיבי (פודה, 2000), אני מבקשת להרחיב את שדה המחקר לבמה החדשה יותר של מדיה חברתית' על ידי חקירת תרומתה להנצחה של מציאות מוסכמת המתיישבת עם הנרטיב הלאומי. ממצאי ביניים הראו עד כה את קיומן של שלוש תימות: האמונה בקורבנות קולקטיבית והילול הקרבה עצמית לטובת הכלל נוכחים בעקביות, הטיות - חיוביות ושליליות בהתאם - הנוגעות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ מופגנות באופן שוטף, ופטריוטיות וציונות לעתים תכופות נחשבות כלא מתיישבות עם ביקורת. בנוסף לממצאים אלו, התוצאות המלאות ינותחו ביסודיות על למנת לזהות - אם קיימים - דפוסים ותימות פחות בולטים אך לא פחות מעניינים. 

 

 

אייל איזמן

1

נושא המחקר: תמות, ביטויים ודפוסי התבטאות בטוקבקים ביחס לציבור החרדי כפי שמשתקפים  באתרYnet  

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: המחקר הנוכחי מבקש לבחון מהם התמות הביטויים ודפוסי ההתבטאות ביחס לציבור החרדי כפי שהם משתקפים בטוקבקים באתר ynet.

באמצעות ניתוח תוכן תמטי של הטוקבקים, בחנתי מה הם התפיסות והדימויים של כותבי הטוקבקים כלפי הציבור החרדי. גוף המחקר כולל 3084 תגובות בנוגע לארבע כתבות אשר נדגמו בשתי תקופות נפרדות במהלך שנת 2018.

הממצאים מורים על שש תמות מרכזיות מרבית הטוקבקים עושים שימוש בביטויים ותפיסות המשלבים בין מספר תמות ודפוסי התבטאות. דפוסי ההתבטאות המשמשים בטוקבקים ביחס לחרדים הינם בוטים, וזאת בהתאמה לספרות המחקרית  המייחסת מאפיינים של חוסר תרבותיות (incivility) לשיח פוליטי במרחב המקוון. ממצאי המחקר מכלילים את תופעת חוסר התרבותיות שזוהתה במחקרים קודמים בהקשר השסע הפוליטי ימין-שמאל (הראל, 2018; Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  גם לגבי שיח הטוקבקים בהקשר השסע בין חילוניים לחרדים ודתיים בישראל.

בנוסף, מחקר זה דן בשימוש שנעשה בדפוסי ההתבטאות חסרי התרבותיות ככלי להבניית זהות וגבולות בין קבוצתיים. גם כאן, מחקר זה מכליל לגבי השסע בין חילוניים לדתיים וחרדים בישראל תופעה אשר זוהתה במחקר בהקשר של השיח הפוליטי בין ימין לשמאל: הן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להבניית זהותו האישית של כותב הטוקבק כחבר בקבוצת הפנים  (Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  והן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להתוות את הזהות הקבוצתית על דרך של שרטוט גבולות קבוצת הפנים למול החרדי- "האחר" (הראל, 2018)

בנוסף מחקר זה, מראה התאמה בין התמות ודפוסי ההתבטאות שזוהו לבין אסטרטגיות רטוריות המוכרות בספרות המחקר כאסטרטגיות שמטרתן  הבניית דה לגיטמציה קבוצתית (Bar-Tal & Hammack, 2012 )

 

שנת תשע"ח

טל הראל

נושא מהחקר: מאפיינים פסיכולוגיים של שיח פוליטי מקוטב ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של הצל כמקרה בוחן
מנחה: פרופ' יפעת מעוז
תקציר: השיח הפוליטי בין ימין ושמאל בישראל התעצב לאורך השנים כשיח קונפליקטואלי, פוגעני וחסר כבוד (פלג, 2010). גם בזירה המקוונת הישראלית נראה שהפוטנציאל הדמוקרטי הגלום בדיון פוליטי בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות אינו מתממש, ובפועל מתקיימת בה 'זירת התגוששות' מילולית בין מחנות שנתפסים כיריבים (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). במחקר הנוכחי ביקשתי לאפיין את השיח הפוליטי המקוטב ברשת החברתית בישראל, כפי שמשתקף בזירת שיח של תומכי הימין הפוליטי הקיצוני. מקרה הבוחן הוא עמוד הפייסבוק של הצל - עמוד פייסבוק פופולרי עם למעלה מ-340,000 עוקבים, המזוהה עם תפיסות פוליטיות ימניות ומהווה במה לדיונים פוליטיים סוערים, לעיתים אף בעלי אופי אלים ומעורר מחלוקת. באמצעות ניתוח תוכן איכותני של תגובות העוקבים בחנתי מהן התפיסות כלפי השמאל הפוליטי הישראלי. מצאתי שבתוך בליל הקללות, הטחת העלבונות והקריאות האלימות שמופנות כלפי השמאל הפוליטי, ניתן לזהות תמות ודפוסים שחוזרים על עצמם. ספרות המחקר לרוב מייחסת שיח מסוג זה לחוסר התרבותיות (incivility) שרווחת במסגרת דיונים פוליטיים במרחב המקוון (Coe, Kenski & Rains, 2014), ובהקשר המקומי לתרבות שיח ה'כסאח' הישראלית (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). לצד טיעונים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי מאפיינים פסיכולוגיים של חברה מקוטבת, החווה סכסוך מתמשך, עשויים להוות כלי פרשני נוסף להבנת השיח המתקיים בעמוד; השמאל הפוליטי נתפס כשעיר לעזאזל, כנאיבי ועיוור למציאות, ובסופו של דבר אף מוחרג מתוך קבוצת הפנים ה'ישראלית-יהודית' והופך למטרה לגיטימית לאלימות.

 

לימור אטון

נושא מהחקר: ייצוג המזרחיים הישראלים - בני הדור השלישי בסדרת הדרמה הטלוויזיונית 'זגורי אימפריה'

מנחה:  פרופ' יפעת מעוז
תקציר: המחקר הנוכחי בוחן כיצד בוחרים המזרחים, בני הדור השלישי, לייצג את זהותם באמצעות סדרת הטלוויזיה זגורי אימפריה. הסדרה עוסקת בעיצוב הזהות המזרחית החדשה של בני הדור השלישי, במאבק הפנימי הבין-דורי ובהטמעת השיח המזרחי החדש. באמצעות ניתוח תוכן תמטי של קטעים מהסדרה בחנתי מה הן התחושות והדילמות העולות מייצוגן של דמויות מזרחיות בקרב בני הדור השלישי המוצגות כדמויות ראשיות בסדרת הדרמה הטלוויזיונית.

 

הממצאים מורים על כמה תמות מרכזיות העוסקות בתהליך גיבוש הזהות המזרחית החדשה שעוברות הדמויות בסדרה. הסדרה מספרת את סיפורה האחר של משפחה מזרחית מהפריפריה, וכך משמשת כחלון הצצה החושף דרכו כיצד רואים בני הדור השלישי את זהותם המזרחית.

במוקד העלילה מוצגות דמויות מזרחיות מורכבות שאותן מייצגים בני הדור השלישי. הדמויות הללו עוברות במהלך הסדרה תהליך שבאמצעותו הן מגבשות את זהותן, התהליך מתחיל כשהדמויות המזרחיות מוצגות כדמויות דיכוטומיות וכך מדגישות את הניגוד ואת הצורך שלהן לבחור בין זהות מזרחית לזהות מערבית, כשבסופו של תהליך הדמויות מגבשות תפיסה אינטגרטיבית יותר באשר לזהותן, שבה משתלבים הסממנים השונים שבאורח חייהם, בתרבותם ובזהותם המזרחית והמערבית כתמהיל אחד, וכך מייצגים את הזהות המזרחית-ישראלית החדשה.

ספרות המחקר העוסקת בייצוג ובזהות מזרחית התמקדה ברובה בבני הדור השני, מאחר שעד היום קולם של בני הדור השלישי לא נחקר דיו. חוקרים שעסקו בייצוג המזרחים בעבר טוענים כי הדמויות המזרחיות הוצגו במשך השנים בשלילה, כשטחיים ונחותים (כהן, 2001; שוחט, 2005; שטרית, 2004). מניתוח המחקרים שבחנו את ייצוגם של המזרחים החדשים בשנים האחרונות אפשר לראות כי חל שינוי מהותי במדיה בייצוג הישראלי המזרחי מהפריפריה שהפך לחיובי יותר, תהליך זה יכול לייצר שינוי חברתי ותרבותי בתודעה הקולקטיבית בישראל (לביא דינור וקרניאל, 2016).

ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי השינוי שעברה דמותו של המזרחי החדש, כפי שהיא מוצגת בסדרת הדרמה הטלוויזיונית זגורי אימפריה, מבטא שני תהליכיים מקבילים – את התהליך הפנימי והחיצוני שעוברות הדמויות. התהליך הפנימי מתייחס לשינוי שחל בתהליך גיבוש הזהות המזרחית של בני הדור השלישי לעומת בני הדור השני, שאינם חולקים את אותה תפיסה באשר לזהותן המזרחית, והתהליך החיצוני, מתייחס לשינוי בתפיסת הדיכוטומיה בין מזרח למערב בגיבוש זהותם של מזרחים-ישראלים, בני הדור השלישי, המכוננים זהות אינטגרטיבית חדשה.

 

 

נדיבה פנסטר

נושא המחקר: קבלת החלטות רפואיות – התמקדות בקבלת החלטות רפואיות על ידי מטופלים
מנחה: פרופסור יפעת מעוז ופרופסור טליה מירון-שץ
תקציר: לעיתים קרובות החלטות רפואיות הן החלטות מורכבות הכוללות שיקולים מבוססי ידע רפואי לצד אלמנטים רגשיים וחברתיים. כיום, ישנה מגמה גדלה של העברת ההחלטה הרפואית מהרופא אל המטופל. שיתוף מטופלים בהחלטות רפואיות משקף אוסף אידאולוגיות וערכים הקיימים בחברה. נושא זה זוכה להתייחסות אקדמית בחקר גישת 'המטופל במרכז' (patient centered care).

תמורה אשר מעצבת מחדש את תהליך ההחלטה הרפואית היא עליית 'עידן המידע' והאינטרנט, אלו הביאו להנגשת מידע בקנה מידה שלא היה קיים בעבר ושפע המידע החדש משפיע על תהליך ההחלטה כפי שמתקיים כיום. במחקר זה אבחן את השימושים שנעשים בפורום ייעוץ רפואי במהלך תהליך קבלת ההחלטה על ביצוע בדיקות במהלך ההיריון  (מי שפיר ו – NIPT). במחקר יבדקו השימושים שנעשים בפורום יעוץ רפואי של בית חולים ממשלתי; ייבחן השימוש בפלטפורמת הייעוץ לצורך סיוע בקבלת החלטה לצד חיפוש מענה לצרכים פסיכולוגים, חברתיים וקבלת מידע רפואי. בחינת תהליך ההחלטה דרך פניות לפלטפורמת ייעוץ מקוונת מאפשרת צוהר ייחודי אל התהליך מבלי להתערב בו. שיטת המחקר שתיושם היא ניתוח תוכן כמותי.

קרולינה פרימר

נושא המחקר: ישראלים ציונים דתיים בקבוצות דיאלוג עם פלסטינים
מנחה: פרופ' יפעת מעוז וד"ר יפתח רון
תקציר: סיכום: בקונפליקטים אתנופוליטיים, כגון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, נרטיבים וזהויות קולקטיביים רלוונטיים להבנת הסכסוך באותה מידה כמו משאבים חומריים דוגמת מחלוקות סביב קרקעות. המחקר הנוכחי מציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו רקע אידיאולוגי וחברתי מסוים תורמים לשינויים בתפיסה במהלך מפגשי דיאלוג, ומעלה נושאים ודילמות להשתתפות הציונות הדתית בדיאלוג עם פלסטינים. השאלה העיקרית שעימה מתמודד המחקר היא: מהם הנושאים והדילמות שהציגו הציונים הדתיים על חוויותיהם בהשתתפות במפגשי דיאלוג עם פלסטינים? הספרות האקדמית טוענת כי לדתיות יש השלכות קוגניטיביות וכי הקשר הבין-קבוצתי קשור לגישה מתונה יותר. המחקר שלי מבקש להבין את הפרטים הספציפיים של אנשים דתיים העוסקים במגע בין-קבוצתי וכיצד הם מעבדים שינויים בתפיסה המתרחשים בתהליך. זהו צעד חשוב בהתחשב בעובדה שאנשים וערכים הקשורים לקבוצות דיאלוג הם חילוניים ברובם. 

מיכל קוסטינר

נושא המחקר: לימודי אזרחות במגזר החרדי בישראל
מנחה:ד"ר אביב כהן, בית הספר לחינוך
תקציר: בעבודת מחקר זו אנתח את המקרה הייחודי של החברה החרדית בישראל, שמנסיבות שונות מצאה עצמה כחברה היחידה בישראל שאינה כפופה לתכנית הלימודים באזרחות. מקצוע האזרחות בישראל ידוע כיחיד הנלמד בצורה זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך מתוך הכוונה לייצר "בסיס אזרחי משותף" לכלל האזרחים בחברה הישראלית המפולגת. החרדים, שלומדים בישראל במה שמכונה "זרם החינוך העצמאי" לא כפופים לתוכניות הלימוד של משרד החינוך. אך מתוקף שינויים בתוך ומחוץ לחברה החרדית, יותר ויותר צעירים חרדים מבקשים לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך לשם המשך השכלה אקדמית. אותם צעירים נבחנים בבחינת בגרות "מותאמת" ולומדים מספרי לימודי ייעודיים שנכתבו על ידי מחנכים חרדיים. ראיתי במקרה החרדי הזדמנות לראות כיצד קבוצה דתית ומסוגרת מלמדת את מקצוע האזרחות. שיטת המחקר שלי היא איכותנית, מעוגנת בשדה, כאשר אני מתבססת על חקר של חומרי לימוד וראיונות עם גורמים בחינוך החרדי להם ממשק עם חינוך לאזרחות. השאלה המנחה את העבודה היא: אלו תמות, תפיסות, נושאים דימויים ועמדות עולים מתכנית הלימודים באזרחות במגזר החרדי כלפי מדינת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה? העבודה מתבססת על הרקע המחקרי בתחום של רב תרבותיות וחינוך אזרחי בקרב קבוצות שאינן ליברליות כמו גם מחקרים על חינוך פוליטי ואידיאולוגי בחברה דמוקרטית

אורית רמות

נושא המחקר: ניתוח מגדרי לזכות לחינוך במזרח ירושלים: קריאה מיומני הריבון
מערכת החינוך כמקרה בוחן להבנת מציאות של סכסוך: מהן תפיסותיהן של הרשויות הישראליות בהקשר של נגישות לחינוך של ילדות ונערות פלסטיניות במזרח ירושלים בשלוש שכונות- עיסאוויה, ראס אל עמוד/סילואן והעיר העתיקה
מנחה: פרופסור נאדירה- שלהוב קיבורקיאן
תקציר: סוגיית ירושלים ניצבת בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מוקד מחלוקת בשיח הלאומי, הדתי והפוליטי בשני הצדדים (להרס, 2013), כאשר מעמדה של מזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים נמצא במרכז הסוגיה (רמון & להרס, 2014).
מדינת ישראל, כחלק מהריבונות שהחילה על שטח זה, שולטת בכל מארג החיים המזרח ירושלמי ובכלל זה גם במערכת החינוך  (Yair & Alayan, 2009). חינוך באופן כללי יכול לשמש הן כאמצעי לדיכוי והשתקה והן כאמצעי להעצמה ולשחרור (Alzaroo & Hunt, 2003). במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחסומים הפרוסים ברחבי הגדה, גדר ההפרדה והגבלות נוספות אחרות משבשים את הנגישות למוסדות חינוך (Shalhoub-Kevorkian, 2010). כאשר נוצרת פגיעה בגישה בטוחה למסגרות חינוכיות, מתחזקים המנגנונים הפטריארכליים הקיימים המשבשים את חייהם של הנשים והופכים אותן לפגיעות ולמוחלשות יותר. ((Shalhoub-Kevorkian, 2008; 2010. מחקר זה יתרכז בבחינת המדיניות הישראלית בהקשר לנגישות לחינוך לנערות במזרח ירושלים דרך הפריזמה של חקר סכסוכים כדי לנסות ולהבין כיצד משפיעה המציאות של סכסוך מתמשך על אותה מדיניות. המסגרת התיאורטית תתבסס על מחקר ורעיונות מתחומי המגדר, החינוך והקשר ביניהם וכן מהתחום של חקר סכסוכים, מצבי קונפליקט והשפעתם על האוכלוסייה שחיה בתוכם.

 

חוקרים צעירים של מרכז שוויץ

למרכז שוויץ לחקר סכסוכים מספר חוקרים צעירים (סטודנטים במסלול המחקרי, סטודנטים לתואר ד"ר ופוסט דוקטורטים)

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תש"פ- תשפ"א

אריק שומן

 

My research interests broadly focus on collective action and how it affects the relations between groups embedded in unequal social relations or in conflict. In particular, I am interested in different types of collective action (e.g. nonviolent, nonnormative, violent). My research examines psychological factors that promote support for these types of action, but also the effects and effectiveness of these types of action at motivating the high power group to address inequality and pursue conflict resolution.

Currently, my main research focus is understanding the psychological effects of collective action by disadvantaged groups, with the aim of understanding what makes collective action effective in driving social change. I do this using a number of research methodologies. First, I use experimental methods where I randomly expose participants to similar actions, but where key components (e.g. the tactics, participants, or messages) have been systematically varied, and then measure their reactions. This allows me to make causal conclusions about the impact of various features of collective action. However, I also complement, these controlled experimental studies with longitudinal studies of real-world action as it happens. For example, I have been involved in two projects examining the impact of two large scale actions over time (#MeToo and March for our Lives). I hope to use the insights gained from this research to inform efforts for social change towards greater equality between groups.

 

  1

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ח- תשע"ט

יפעת מור

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בתפיסות, דילמות, אתגרים ודפוסים של ביטוי ודיון פוליטי בפייסבוק של יהודים ישראלים בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני, נושא חשוב ורלוונטי לחיי היום יום של רוב החברה הישראלית. עבודת המחקר עוסקת באתגרים, בדפוסים, בדילמות ובתפיסות הנוגעים לשימוש בפייסבוק ככלי לביטוי ודיון פוליטי בחברה הישראלית כחברה מפולגת בסכסוך. מקרה הבוחן הישראלי ייחודי ומעניין משלוש בחינות: ההקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמחלוקת בחברה הישראלית-יהודית בסוגיות הנוגעות לסכסוך, הנורמות החברתיות-תרבותיות לגבי דיון וביטוי פוליטי בישראל, והשימוש הרב שעושים ישראלים בפייסבוק. מאפיינים אלו שזורים כמעט בכל תחומי החיים של רוב אזרחי ישראל

  יפעת מור

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ז

ד"ר אפרת דסקל

המחקר הנוכחי שלי עוסק בהגנה על זכויות דיגיטליות. אני חוקרת כיצד ארגונים חברתיים אזרחיים פועלים בכדי להגן על הזכויות הדיגיטליות של אזרחים, ברמה הלאומית והבינ"ל, תוך התעמתות עם ממשלות וחברות אינטרנט, בזירה הפוליטית, המשפטית והציבורית.

אפרת עבדה במשך ארבע שנים כעוזרת לנציב קבילות הציבור של SATR (הגוף הרגולטורי של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל). בעקבות עבודתה בחרה במדיניות תקשורתית כתחום המחקר שלה ומתמקדת בתפקיד שיש לארגוני החברה האזרחית בעיצוב של ובהשפעה על מדיניות תקשורתית. בשנת 2017-2016 אפרת היא עמיתת פוסט דוקטורט ליידי דיוויס.

 

 

 ד"ר אפרת דסקל

רותם נגר

המחקר הנוכחי שלי עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: ניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית. רותם היא אחת משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

 

 

 

רותם נגר

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ליישב אותם. 

עמית הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת.  עמית הוא אחד משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

 

 

 ד"ר עמית שיניאק

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ו

איברהים חזבון

המחקר בעבודת הדוקטור שלי בחן את החוויות ואת אופן התנהלותם של עיתונאים הפלשתינים שעבדו עבור כלי תקשורת פלשתינים מקומיים פרטיים במבצע צוק איתן בשנת 2014 בעזה. הניתוח מבוסס על נתונים שנאספו מעשרה ראיונות עומק חצי-מובנים עם כתבים ועורכים פלשתינים. מהממצאים עולים כי ההתנהלות של עיתונאים הפלשתינים עוצבה על ידי החוויות האישיות שלהם במלחמה. העיתונאים הפלסטינים שרואיינו תיארו תחושה מתמדת של פחד ואיום כמו גם קשיים של התמודדות עם הגבלות ומגבלות על עבודתם כעיתונאים. זאת ועוד, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעיתונאים הפלשתינים שהיו עדים לסבל של עמם ולטרגדיות במלחמה, הרגישו אחראים והונעו לדווח על ולחשוף את הסבל הזה דרך אמצעי תקשורת. כעת אני ממשיך ללמוד ולנתח את השאלות הללו במסגרת תכנית המחקר שלי ללימודי דוקטורט, העוסקים בתפקידו של העיתונאי בעימות.

איברהים הוא דוקטורנט במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' מנחם בלונדהיים.

 

 

 

איברהים חזבון

מיכל רז רותם

המחקר שלי בוחן את המפגש בין שתי תופעות: ההשפעות של חברה מפולגת, כולל סכסוך לאומי מתמשך, ואת הגיוון החברתי הקיים בקבוצות בכלל ובצוותי עבודה בפרט. המחקר בחן את התופעות הללו בנפרד, תוך השקפה מהצד על הממשק ביניהן. המחקר מנסה לשלב בין שני גופי הידע ולבחון את ההשלכות של השסעים בחברה הישראלית על דינמיקה קבוצה מגוונת בהקשר של צוותי עבודה. 

המחקר מנסה לחשוף את ההשפעה של השסעים בחברה ישראלית על תפקודן של קבוצות קטנות אך מגוונת מבחינה חברתית, בהן שיתוף הפעולה נובע מהגדרות התפקיד ומהמעדות הארגוניות של החבר בקבוצה. המחקר בוחן אינטראקציות בין חברי קבוצות חברתיות שונות ואת הדינמיקה הפנימית בתוך הקבוצה הקטנה, כוללים דפוסי התקשורת, איכות שיתוף הפעולה, אמון הדדי, את דמותם של חברי הקבוצה האחרים, ותחושה של צדק והגינות בניגוד לתחושת אפליה. הדינמיקה של הקבוצה נבחנת באמצעות התפיסות של חברי הקבוצה.

המחקר בוחן את הדינמיקה צוותי עבודה מגוונים בשני מצבים שונים: הראשון בזמן של רגיעה יחסית והשני במהלך לחימה או התפרצויות אלימות של הסכסוך. היבט זה של המחקר שישפוך אור על שינויים בתחושות ובהתנהגות של חברי הקבוצה במסגרת שינויים בעוצמת הסכסוך - כיוון מחקרי זה טרם נבדק.

מיכל סיימה בהצטיינות התמחות בסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. היום היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם (בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' הלנה דסילביה סיינה). על עבודתה זכתה מיכל בשנת 2015 במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשות מדעית. מיכל היא גם מרצה במכללת עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן ובאוניברסיטה הפתוחה

 

 

 

מיכל רז רותם

נחומי יפה

עבודת הדוקטורט של נחומי בוחנת את סוגיית העוני והנחיתות בקהילה החרדית מנקודת מבט פוליטית פילוסופית. בנוסף אני בוחנת את הסוגייה מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית, במסגרתה נבחן התפקיד שממלא העוני בקונפליקט בין  הדתיים לחילוניים בישראל. 

סוגיית העוני והנחיתות נבחנות אצל נחומי באמצעות התיאוריה של היכולות (סן, 1992, נוסבאום 1997). הנחת היסוד בתאוריה היא שהדרך המדויקת והמקיפה ביותר למדידת עוני היא באמצעות בחינת היכולות הזמינות לפרט.  מדידה זו משקפת את הטוטאליות של ההזדמנויות האמיתיות הזמינות לאנשים בחברה מסוימת. גישה זו עולה בקנה אחד עם האופי הייחודי של "עניים חרדיים".

 בדרך זו, האופי הייחודי של העוני בחברה החרדית יכול להתגלות כמו גם התפקידים החשובים הייחודיים לקהילה זו, ובהתאם המחסור המאפיין את מצב העוני.

בנוסף, העבודה תבחן עוני מן מההיבט של פסיכולוגיה חברתית ותיתן מענה לשאלה למה שיעור עוני בקרב הקהילה החרדית בישראל גבוהים באופן משמעותי מאשר קהילות אורתודוכסיות ברחבי העולם. 

ההשערה היא כי החברה החרדית בישראל מתנהלת בהקשר של יחסי כוח אל מול החברה החילונית שמציגה קיום לא-יהודי הסובב סביב הלכה ומסורת ומייצר מאבק על הזהות היהודית. על כן ההנחה היא שחלק מהעוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מחברי הקהילה החרדים.

לכן ההשערה היא כי חלק מן העוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מהחברים בחברה החרדים מייחסים להשתייכותם לחברה רוחנית, שחבריה פחות כבולים לעולם הפיזי.

נחומי היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' אבנר דה שליט ופרופ' ערן הלפרין) . בנוסף נחומי מרצה מכללה להכשרת מורים חרדים בית המורה

 

 נחומי יפה

 

חוקרים צעירים בשנת הלימודים תשע"ה

מאיה דה פריס

במחקר הנוכחי שלי אני עוסקת במדיה חברתית בתוך קהילות מוחלשות באזורי סכסוך: מקרה המבחן של הפלסטינים במזרח ירושלים.

המחקר שלי שואף לחשוף, באמצעות ניתוח שיח, את התפקיד של המדיה החברתית ושימושיה בתוך קבוצות פוליטיות מוחלשות שנמצאות במסגרת של סכסוך נוקשה כמו הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. יתר על כן, במחקר זה אני מקווה להוסיף לידע הקיים על ירושלים כעיר במחלוקת, תוך התמקדות באוכלוסייה הפלסטינית בעיר.

מאיה היא בוגרת מרכז שוויץ לחקר סכסוכים (2011) ומשמשת היום רכזת תכנית ההתמחות של מרכז שוויץ שנעשה במסגרת הפקולטה למדעי החברה. מאיה היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז 

 

מאיה דה פריס

 

 ד"ר יפתח רון

המחקר הנוכחי שלי עוסק ביחסי הגומלין בין נרטיבים קולקטיביים, סיפורים אישיים ובמעורבות בתהליכי דיאלוג בין-קבוצתי.

באמצעות ניתוח תוכן של ראיונות עומק ותעתיקים של מפגשים של סדנאות בין-קבוצתיות, המחקר בודק את היחסים בין המעורבות בדיאלוג בין-קבוצתי, נרטיבים, אידיאולוגיה ועמדות כלפי יישוב סכסוכים.

הדבר נעשה בהקשר של הקונפליקט והדיאלוג המתמשך בין פלסטינים ויהודים בישראל, עם דגש על הניסיון ונקודת המבט של יהודים ישראלים שהיו מעורבים במפגשים בין יהודים לפלסטינים.  

מחקר זה מבקש לתרום להבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים כתוצאה מחשיפה לנרטיב של האחר בדיאלוג בין-קבוצתי, ואת הדרכים שבהן תהליכים אלה יכולים לא רק למתן את התפקיד ההרסני שיש לאמונות אתנוצנטריות ונרטיבים במצבי עימות, אלא גם לעזור לקדם תהליכים של פתרון סכסוכים ותהליך השלום

יפתח הוא מרצה, רכז פרויקטים אקדמי ויועץ מתודולוגי של מרכז שוויץ לחקר סכסוכים המרכז, ועמית מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן.

 

 

 ד"ר יפתח רון

ד"ר נמרוד רוזלר

פרויקט המחקר שלי מבקש לבחון איך מנהיגים פוליטיים מגייסים תמיכה ולגיטימציה בהקשר של תהליך השלום. המחקר מבקש לבחון תחום שטרם נבדק במלואו של מנהיגות בתחום חקר הסכסוכים, באמצעות מחקר השוואתי של מנהיגי שני הצדדים בסכסוכים שונים ברחבי העולם. השימוש במחקר השוואתי נועד להרחיב את הבנתנו אודות האתגרים שמציב תהליך השלום בפני חברות הרגילות לחיות תחת קונפליקט עיקש ואת התפקיד שממלאים המנהיגים אל מול האתגרים הללו ובתהליך הטמעת שינויים

נמרוד הוא עמית פוסט דוקטורט ליידי דיוויס במרכז שוויץ לחקר סכסוכים. הוא קיבל את הדוקטורט ממרכז שוויץ באוניברסיטה העברית בשנת 2012 ובילה את השנתיים האחרונות כפרופ' אורח מישראל במרכז העולמי ללימודים בין לאומיים באוניברסיטת קנזס מטעם קרן איס-שוסטרמן

 

 

נמרוד רוסלר

 

   

מלגת דרייפוס

החל משנת תשע"ה, זוכים דוקטורנטים מצטיינים בתכנית במלגת הנס גוט דרייפוס בתחום חקר הסכסוכים והמשפט. המלגה משמשת את החוקרים הצעירים לקידום המחקר העוסק באספקטים הפסיכולוגיים, הסוציולוגיים והפוליטיים של ניהול ויישוב סכסוכים.

 

זוכות המלגה בשנת תש"ף

 

ענת רורמן

האם קונפליקט הופך אנשים לפחות אמפתיים? ההשפעה של חשיפה חוזרת לאלימות הקשורה לסכסוך על אמפתיה

על אף מאמצים רבים לקדם שלום, קונפליקטים בין קבוצתיים אלימים ממשיכים להיות נפוצים ברחבי העולם, מסבים נזק ופגיעה רבים וגובים מחירים אנושיים, פסיכולוגיים וחומריים מאנשים וחברות המעורבים בהם. אנשים החיים בסכסוכים שכאלו נחשפים תדיר לאלימות הקשורה בסכסוך. השלכות רבות של חשיפה זו נחקרו בעבר, החל מהשלכות הקשורות לבריאות הנפשית1,2 ועד לשינויים בעמדות, רגשות והתנהגויות בין קבוצתיות3,4. על אף הסיקור הנרחב של השלכות החשיפה לאלימות, אספקט חשוב ובעל פוטנציאל משמעותי לשבירת מעגלי אלימות טרם נחקר באופן שיטתי ויסודי: השלכות החשיפה לאלימות על אמפתיה.

אמפתיה- "תגובה רגשית מכוונת אחר הנוצרת על ידי והינה בהלימה לרווחתו הנתפסת של אדם אחר"5  (עמ' 8), הינה תהליך רגשי חשוב ביחסים בין אישיים ובין קבוצתיים. אמפתיה בין-קבוצתית, באופן מיוחד, היא בעלת השלכות חיוביות ובונות, אולם היא קשה לייצור וחמקמקה מאד. בזכות הפוטנציאל החיובי של השלכותיה והשבריריות והחמקמקות שלה, יש ערך רב בהבנה איך ומתי היא נוצרת, מה מעכב את היווצרותה ומהם הגורמים המעודדים ומאפשרים היווצרותה בעיצומו של קונפליקט אלים.

מתוך שכך, פרויקט זה מכוון להתמקד בהשפעה ארוכת הטווח של חשיפה חוזרת לאלימות הקשורה בסכסוך על אמפתיה. על ידי שילוב של מחקר אורך ארוך טווח עם מחקרים נקודתיים יותר בקרב אוכלוסיות שנחשפו ישירות לאלימות הקשורה לסכסוך, אני מכוונת לחקור: 1. באיזו מידה חשיפה לאלימות הקשורה לסכסוך מגבירה או מפחיתה אמפתיה וכן 2. כלפי אילו אוכלוסיות יעד (לדוגמא חברים בקבוצת החוץ עמה ניטש הסכסוך, חברים בקבוצות חוץ בתוך קבוצת הפנים הלאומית, וחברים בקבוצת הפנים) חשיפה שכזו מגבירה או מפחיתה אמפתיה. על מנת לענות על שאלות אלו, אחקור באמצעות אילו מנגנונים מתרחשות השפעות אלו (מתווכים), בקרב מי ותחת אילו נסיבות (ממתנים).

בפרויקט המחקר אני מכוונת לחקור את השאלות הללו בתוך ההקשר של הסכסוך הישראלי- פלשתיני, אשר הינו סכסוך מתמשך ואלים מאד. מערך המחקר השאפתני, המורכב ממחקר אורך וחמישה מחקרים נלווים משלימים יאפשר לי לעקוב אחר שינויים באמפתיה כלפי אוכלוסיות יעד שונות לאורך זמן וכן בעיצומם של אירועים אלימים המתרחשים, לחשוף את הקשרים בין חשיפה ואמפתיה ולזהות את המנגנונים המעורבים בהיווצרותה או היעדרה. בהתאם לכך, פירות המחקר יאירו את התהליכים באמצעותם סכסוך ארוך טווח יוצר חברות פחות (ולעיתים יותר) אמפתיות- הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. להבנה שכזו יש השלכות משמעותיות לא רק להבנה התיאורטית של סכסוכים עיקשים ואלימים ואמפתיה בין-קבוצתית, כי אם גם עבור מאמצים יישומיים יותר להגברת אמפתיה ולקידום יחסים סובלניים ומכבדים יותר בין קבוצות חברתיות.

 

 

1

רננה עטיה

תת-סיווג כמכניזם לפתרון סכסוכים

ספרות בנושא דעות קדומות מעידה על כך שלאחר שהתרחש תהליך סיווג קבוצתי, כלל חברי הקבוצה מצופים להחזיק בתכונות ובמאפיינים שיוחסו לקבוצה (Myers, 2010). במקרים מסוימים, כאשר חברי קבוצה מחזיקים בתכונה אשר סותרת את הציפייה בצורה כלשהי (Park, Wolsko & Judd, 2001; Vasiljevic & Crisp, 2013), אלה נחשבים חריגים, כאלה שאינם יכולים לייצג את הקבוצה. תוצאה אחת הנובעת מהתהליך שתואר היא השתמרות סטראוטיפים בצורתם המקורית בקרב חברי קבוצת החוץ (Kunda & Oleson, 1997; Weber & Crocker, 1983). תהליך זה, שנקרא תת-סיווג (subtyping), זכה לתשומת לב מועטה, במיוחד לצד סוגיות ממחקרי תקשורת. המחקר המוצע יכול לתרום משמעותית ליישוב סכסוכים על ידי זיהוי מנגנונים דרכם ניתן להפחית סטראוטיפים שליליים בין קבוצות בסכסוך.

על מנת לברר ולממש את הפוטנציאל של מי שחורגים מהסטריאוטיפ להוות מסד לשינוי, ניתן לשאול את השאלות הבאות: באילו נסיבות יכול אדם שחורג מהציפייה הסטריאוטיפית כלפי קבוצתו להשפיע על הדימוי הסטריאוטיפי של המתבונן מקבוצת החוץ? אילו תכונות ואמירות נדרש מיחידים מעין אלה להציג בכדי לאפשר התאמה כזו של סטריאוטיפים, ואילו מאפיינים ישכנעו מתבוננים מקבוצת החוץ, בהינתן שלהם נטיות מקדימות מסוגים שונים?

כדי לענות על שאלות אלה מוצעים במחקר זה שלושה מאפיינים עיקריים בהם ניתן לעסוק הן מזוויתם של הסותרים את הסטריאוטיפ, והן מזו של המתבוננים המשתייכים לקבוצת החוץ; ניטור האידיאליזם הנתפס של החריגה מהסטריאוטיפ; מעקב אחר אי וודאות מבחינת זהות ושייכות קבוצתית; ובקרה על הסטטוס הקבוצתי של הפרטים.

 

 

 

 

 

  1

ליאור קראוס

ייצוגים של אֲחָיוּת ((Sisterhood בקולנוע ישראלי ופלסטיני (1980-2020(

בלב המחקר המוצע עומד הקשר בין Sisterhood (אֲחָיוּת, אחוות נשים), תפיסות פמיניסטיות תיאורטיות (feminisms) ומערכי כוח פוליטיים הקשורים ליישוב סכסוכים, כפי שהוא מיוצג בקולנוע הישראלי והפלסטיני במשך 40 השנים האחרונות. בחינת ייצוגי האֲחָיוּת במרחב הקולנועי, תאפשר לנתח את מעמדן ומצבן של נשים בשתי החברות, הישראלית והפלסטינית, על ידי העלאת דיון חדש לגבי השאלות המוסריות, החברתיות והפוליטיות הרלבנטיות, שכן הדיון באחיות (ולא באחאיות ["brotherhood"]) יספק נקודת מבט חתרנית על השיח ההגמוני-מיליטריסטי בחברה הישראלית.

ייצוגי האחיות ייבחנו כתפישה פמיניסטית-פוליטית מורכבת, אשר חותרת לשוויון מגדרי אך גם רוויית מתחים בשל הפער המובנה בסכסוך א-סימטרי בין ההיבט המגדרי והמעמדי לזה האתני. מדובר, לדעתי, בבדיקת היחסים בין המרכיבים הללו כיחסים שצומחים הן ממאבק, מהתנגשות בין-אתנית ודיכוי כפול (פטריארכלי ואתני) והן מאופציה לחצות את הגבולות האלה בדיוק בגלל המימד הטרנס-אתני טרנס-מעמדי טרנס-לאומי שיש באחיות. כלומר, האופציה לבסס קשר חוצה-גבולות בין נשים משני צידי הסכסוך ולבחון את הדרך בה הקולנוע מציג את ההזדמנויות שקשר האֲחָיוּת טומן בחובו ברמה הלאומית, החברתית והפוליטית. כלומר, ברמת השלכות הסכסוך ואופציות השלום על נשים בשתי החברות.

למיטב ידיעתי, על אף הכתיבה הנרחבת על קולנוע ישראלי בצל הסכסוך, שיח האחיות כמעט שלא נחקר. אני מקווה, כי הגדרה מחדש של קטגוריית האחיות כקטגוריית ניתוח וכמודל של סולידריות פוליטית באופן רחב, תתרום לדיון בהקשר הישראלי-פלסטיני הן כמקרה בוחן ייחודי והן ככזה שמייצר השלכות תיאורטיות גלובליות לגבי חקר סכסוכים. לפיכך, המענה לשאלות כגון האם הקולנוע מציג סולידריות פוליטית ואחיות בין-אתנית מעבר למיצובן של אלה כעמדה נשית של קורבנוּת משותפת, יכול לגעת בשורשים העמוקים ביותר של הסכסוך.  

 

 

 

  1

זוכי המלגה בשנת תשע"ט

 

 

יונתן גונן

האינטראקציות בין עיתונאים וכלי תקשורת משני צדי סכסוך.

המחקר בוחן את הדפוס הייחודי של שיתופי פעולה בין עיתונאים וכלי תקשורת מעבר לקווי "האויב" ואת הדרכים שבהן שיתוף פעולה שכזה יכול לתרום למאמצים ליישוב סכסוכים. בבסיס המחקר עומדות תפיסות לפיהן, בסכסוכים בין מדינות או קבוצות אתניות, עיתונאים יכולים למלא תפקיד מרכזי בגישור בין הצדדים, בהעמקת הדיון באשר לשורשי הסכסוך, בחשיפת זוויות אלטרנטיביות של הסכסוך ובשיפור ההבנה ההדדית בין הצדדים המסוכסכים, זאת במיוחד באמצעות קיום מגע עם מקורות מהצד השני לסכסוך, בהם עיתונאים. מערכת היחסים עם מקורות אלה, שהינה הכרחית במצבי סכסוך שבהם העיתונאים מתקשים להשיג מידע, יכולה לעצב את ההקשר שבו עיתונאים תופסים ומציגים את הסכסוך לקהליהם.

על מנת לבחון את דפוסי האינטראקציה בין עיתונאים משני צדי סכסוך וכן בין כלי תקשורת משני צדי סכסוך, המחקר משתמש במקרה הבוחן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומתבסס על מגוון מתודולוגיות: ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עיתונאים ישראלים ופלסטיניים, ניתוח תוכן כמותני ממוחשב של מאות אלפי כתבות שפורסמו במגוון כלי תקשורת משני צדי הסכסוך, וניתוח שיח איכותני של כתבות.

המחקר יכול לתרום לכמה תחומי ידע. מנקודת המבט של חקר העיתונות, המחקר יכול לקדם את האופן שבו אנו מבינים את עבודתם של עיתונאים מול מקורות מהצד השני לסכסוך ואת הדרכים שבהן יחסים אלה יכולים להשפיע על הסיקור התקשורתי של סכסוכים, וזאת מכיוון שמערכת היחסים בין עיתונאים משני צדי סכסוך לא זכתה להתייחסות נרחבת בספרות עד כה. מנקודת המבט של חקר סכסוכים ויישובם, בחינת דפוסי האינטראקציה בין עיתונאים וכלי תקשורת משני צדי סכסוך יכולה לתרום להבנת האופן שבו עיתונאים יכולים לשמש כמגשרים וכ"דיפלומטים חדשים" בין הצדדים המסוכסכים, בזמן בו משא ומתן מדיני כמעט ואינו מתקיים. מנקודת מבט של חקר השיח, המחקר יכול להרחיב את הידע הקיים באשר לדפוסים ודרכים באמצעותם עיתונאים וכלי תקשורת מנסים בכתבותיהם להסתייג/לאשש מידע המתפרסם בכלי תקשורת מהצד השני לסכסוך.

 

 

 

אולגה פסיצלסקיה

תפיסת נרטיבים אידיאולוגיים בסכסוך הרוסי-אוקראיני: תפקידה של הזהות

במצב של סכסוך פוליטי אלים, התפקוד התקין של מערכות התקשורת עשוי להיות מופר על ידי "מכונות פרופגנדה" פוליטיות. "מכונות הפרופגנדה" פועלות בכדי לשלול את הלגיטימציה של העמדות הפוליטיות המתחרות על ידי בניית נרטיבים מנוגדים. יחד עם זאת, הקהל הרחב אינו עוקב אחר נרטיב יחיד בלבד אלא מנסה לבנות תפיסה קוהרנטית מכל "הרעש התקשורתי" הכללי שמקיף אותו. בדיון החברתי והתקשורתי של הסכסוך הרוסי-אוקראיני, מקודמים שני נרטיבים מרכזיים על ידי שחקנים פוליטיים שונים. שני הנרטיבים זמינים בו בזמן לקהלים שונים באוקראינה ולמעשה מכריחים אותם 'להתיישר' לפי אחת ההשקפות האידיאולוגיות. במחקר זה אבחן כיצד אנשים מסגלים לעצמם הבנה של "העולם הפוליטי החיצוני" כאשר עומדים בפניהם מסגורים שונים ותפיסות תקשורתיות מנוגדות.

המחקרים הקודמים ניסו להסביר את תופעת התפיסה של נרטיבים תקשורתיים באמצעות תהליכים יחסית לינאריים של קביעת סדר היום (agenda-setting), של מסגור תקשורתי, ובאמצעות תהליכי קידוד ופענוח מסרים העונים לנטיות אינדיבידואליות. במחקר זה בכוונתי לבחון את תהליכי תפיסת הנרטיבים באופן מקיף יותר, עם דגש מיוחד על תפקיד הזהות והקהילה כמגשרים בין הנרטיבים המתחרים. אחקור כיצד האינטראקציה בין חוויות ועמדות אישיות, תפיסות וערכים חברתיים, כמו גם מבנה של קהילה, מעצבת את קליטת הנרטיבים הפוליטיים האסטרטגיים. מחקר שדה רב-שלבי יבוצע באוקראינה ויכלול קבוצות מיקוד, ראיונות אישיים וניתוחי שיח.

תרומתו האפשרית של המחקר נוגעת לשדות ידע של חקר נרטיבים, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה חברתית. המחקר ירחיב את הבנת תהליכי גיבוש דעת קהל כשברקע סכסוך אלים, בעוד שדעת הקהל היא הגורם ההכרחי להסלמת הסכסוך או לפתרונו.

 

 

 

 

 

 

זוכי המלגה בשנת תשע"ח

מיה שרייבר

מתווכי הכוונות: תפקיד העיתונאים בהבניית תהליכי ידידות ופיוס

עבודת המחקר מתמקדת בתפקידם של  עיתונאים כמתווכים של כוונות פוליטיות, באמצעות פרשנותם לפעולות דיבור בשיח הדיפלומטי והמדיני. באופן ספציפי, אני בוחנת כיצד כוונות פוליטיות המוצגות במסגרת תהליכי פיוס בזירה המדינית מפורשות ומתווכת על ידי עיתונאים. בעוד הקשר שבין תקשורת, שפה ויחסים פוליטיים ומדיניים נבחן במחקר בעיקר בהקשרים של קונפליקט וסכסוך, הקשרים האפשריים בין תקשורת, שפה וקידומם של ידידות וחברות טרם נחקרו לעומק. מחקרים שכן עסקו בנושא ובמקומה של 'עיתונות שלום' לא התמקדו בתפקידם של עיתונאים כמתווכים של כוונות ידידותיות, ובתרומתו האפשרית של תיווך זה לקידומו של פיוס. לפיכך, בחינת הפרקטיקות העיתונאיות לפרשנות ותיווך של כוונות פוליטיות עשויה לשפוך אור על תפקידם החברתי והפוליטי בהבניית מציאות של פיוס וחברות בין מנהיגים, מדינות ועמים.

"עבודת הכוונות" העיתונאית תיבחן במחקר באמצעות התיווך של פעולות דיבור ידידותיות בדיווחים חדשותיים הנוגעים ליחסים הפוליטיים והמדיניים של ישראל עם מדינות נוספות. על ידי זיהוי פעולות הדיבור המתוארות בדיווחים החדשותיים וניתוח האסטרטגיות הלשוניות והסגנוניות לתיווכן, בכוונתי למפות את גבולותיה של "עבודת הכוונות" העיתונאית ולדון במשמעותה. עבודת הניתוח הטקסטואלית תושלם באמצעות קיומם של ראיונות עומק עם עיתונאים וכתבים מדיניים, במטרה לבחון את תפיסותיהם לגבי תפקידם כמתווכי כוונות ואת השיטות המשמשות אותם בבואם לפענח ולתווך כוונות פוליטיות.

תרומתו האפשרית של המחקר נוגעת לשלושה שדות-ידע: מנקודת המבט הבלשנית-פרגמטית, ההתמקדות בפעולות דיבור מתווכות ובאופן פרשנותן עשויה לתרום להבנת האופן שבו הן מתפקדות בזירה הציבורית והבינלאומית ולהעמיק את הידע באשר להשפעות הפרלוקוציונית של פעולות דיבור, היבט שלא זכה להתייחסות נרחבת בספרות עד כה; מנקודת המבט של חקר עיתונות, בחינת עמדתם של עיתונאים כלפי עבודתם הפרשנית יכולה להרחיב את הידע הקיים באשר לדרכים באמצעותן עיתונאים מבנים את המציאות החברתית והפוליטית כמתווכי כוונות; ולבסוף, מנקודת המבט של חקר סכסוכים ויישובם, בחינת תהליכי התיווך של פעולות דיבור פוליטיות המכוננות סולידריות וידידות יכולה לקדם את האופן בו אנו מבינים ומבינות את תרומתה של התקשורת ליצירת של שינויים בספירה הפוליטית.

 

 

מיה שרייבר 

עדי שפי

ייצוג האימהוּת הפוסט-טראומטית בקולנוע הישראלי העכשווי

מחקר זה מציג פרדיגמה תיאורטית פמיניסטית חדשה לדיון בקולנוע הישראלי שנוצר לאחר האינתיפאדה השנייה. רוב המחקר הישראלי הפוליטי (למשל, מוריס, 2003 ; בר טל, 2007 ; בר סימן טוב, 2010), החברתי (למשל, אורבך, 2010; בר און, 2011; כהן, 2013) והקולנועי (למשל, שוחט, 1991/2005 ; יוסף, 2010 ; גרץ וחרמוני, 2013 ; מורג 2011,2017) אשר נכתב עד כה על הסכסוך הישראלי פלסטיני, משקף ומבנה עמדה פטרנלית פאלוצנטרית ו/או מתמקד בהשלכות האלימות על המרחב הציבורי תוך הדחקה של השלכותיה על המרחב האישי ובעיקר על מוסד האימהוּת. בניגוד לכך, המחקר הנוכחי מציע התבוננות חדשה בסכסוך מנקודת המבט של האימהוּת הפוסט טראומטית, הנתונה תחת אלימות כרונית, מתמשכת. המחקר בוחן את ייצוגי האימהוּת בקולנוע הישראלי אשר נוצר בשני העשורים הראשונים של המאה ה- 21 במטרה לאפשר דיון באופנים בהם הקולנוע מתאר את השלכות הסכסוך הישראלי פלסטיני על החברה הישראלית (וכן על זו הפלסטינית והבדואית), תוך מיקוד בסוגיות הבוערות הקשורות בייצוג האימהוּת תחת שבט הסכסוך, כגון ניכוס האימהוּת על-ידי הלאומיות, הצבאיות והדת; מיצוב הזהות האימהית בצל האלימות; האימהוּת השאהידית; שאלת השכול; תפקודה הלקוי של האֵם, העדרה והחיפוש אחריה.

 

 

 

זוכי המלגה בשנת תשע"ז

יקי בוסקילה

דיפלומטיה ציבורית בפרספקטיבה השוואתית: שלושה מודלים של אסטרטגיות לניהול מסרים בדמוקרטיות ליברליות, דמוקרטיות לא ליברליות ומשטרים אוטוריטריים

במהלך העשורים האחרונים התפתחה הדיפלומטיה הציבורית (PD) למנגנון מרכזי בעיצוב דעת הקהל והשקפת עולמם של קהלים זרים. מספר מחקרים חקרו כיצד PD פועלת ומידת היעילות שלה. בעוד שרבים מהמחרים הללו הצביעו על קשר משמעותי בין מדיניות ה-PD לבין סוגי המשטר, עד כה לא היה מחקר מקיף בין-לאומי מנקודת מבט השוואתית החושפת קשר זה.

ההנחה המרכזית של המחקר הנוכחי היא כי היחס ל-PD שונה בהתאם לסוג המשטר, וכי הבחנה כזו קשורה לשונות התרבותית על פני מדינות ומשטרים שונים. מחקר זה יחקור את ההשערה הזו על ידי התמקדות באחד ממרכיבי המפתח של פעילויות מידע: PD. מטרות ספציפיות של מחקר זה כוללות זיהוי טקטיקות ואסטרטגיות שונות המועלות על ידי כל מדינה בעת קביעת תוכן ההודעות שלה, כיצד מסרים אלה מתבטאים ומתבטאים, וכיצד קובעת המדינה את קהלי היעד שאליהם מתייחסות ההודעות הללו.

מחקר זה יספק תרומה מקורית לחקר הדיפלומטיה הפדגוגית במספר מישורים: 1) מחקר זה בודק לראשונה האם קיים קשר בין סוגי המשטר לבין אופי הדיפלומטיה הציבורית והשיטות המשמשות לה . 2) בניגוד למרבית המחקרים העוסקים בדיפלומטיה ציבורית, שהתמקדו בתוצאות הדיפלומטיה, הניתוח במחקר זה יתמקד בתפקיד שמילאה הממשלה במחקרי PD. 3) מחקר זה עשוי להיות בעל פוטנציאל תרומה חשובה על היישום המעשי ברמה. בעתות משבר וקונפליקטים בין מדינות שבהן המסרים השונים, אופים וניסוחם, משפיעים רבות על דרכי הפעולה, על פיתוחו ועל המשךו של הסכסוך, ידע חדש זה עשוי להבהיר את ההבדל בין המשך הסכסוך או פתרון שלו.

 

 

yaakov_buskila 

יעל אלסטר

 

בחינת ההשפעות הכלכליות והפוליטיות של איום הרקטות מול ישראל

מאז תחילת המילניום, התקפות הטילים הפכו לאיום משמעותי על ביטחונה של ישראל. ארגוני הטרור שפעלו בלבנון (חזבאללה) ועזה (חמאס) ירו אלפי רקטות לעבר שטח ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ובמהלך שלוש פעולות של ישראל בעזה ב-2008, 2012 ו-2014. בינתיים, יש מעט מאוד מחקר קפדני ומדויק על ההשלכות הכלכליות והפוליטיות של איום הרקטות. המחקר שלי מנסה למלא את הפער הזה.

החלק הראשון של המחקר בוחן את השפעות שוק הדיור של מלחמת לבנון השנייה ואת האיום המתמשך הנשקף מארסנל הרקטות ההולך וגדל של חיזבאללה. החלק השני משתמש בנתוני שוק הדיור כדי להעריך את האפקטיביות של מערכת "כיפת ברזל" הישראלית. החלק השלישי בוחן את ההשפעות הפוליטיות של איום הרקטות הנשקף על ידי ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה.

מספר מאפיינים של ההקשר שאני בחונת מאפשרים זיהוי אמין במיוחד של השפעות סיבתיות - האקסוגניות של ההלם וגודלו, השונות המרחבית והזמנית בעוצמת הטיפול, ואיכות הנתונים ברמת המיקרו. על ידי מתן יתרונות אלה, אני מאמינה כי המחקר תורם תרומה משמעותית למחקר הסכסוך.

 

 

yael_elster

זוכי המלגה בשנת תשע"ו

רותם נגר

המחקר הנוכחי של עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: בניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם נגר סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית.

 

 

 

רותם נגר 

 

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ויישב אותם. 

עמית שיניאק הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת. 

 

 ד"ר עמית שיניאק

 

זוכי המלגה בשנת תשע"ה

יאיר פוגל-דרור

ניתוח ממוחשב של שיח פוליטי: אתגרים ויישומים

מטרת המחקר שלי הינה לחשוף דפוסים של שיח פוליטי בהקשרי קונפליקט, תוך שימוש במתודות מתקדמות לניתוח תוכן ממוחשב. המחקר המוצע מתמקד בטון המיוחס בשיח הפוליטי לשחקנים יריבים אשר נמצאים בקונפליקט וכן במאפיינים אשר משויכים לכל אחד מהשחקנים. רמת האינטנסיביות הגבוהה המאפיינת את האינטראקציות שבין שחקנים יריבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסיקור התקשורתי, למשל, מהווה אתגר בפני ניתוח ממוחשב המבקש להבחין בין התכונות המיוחסות לכל שחקן בפני עצמו, שכן שני השחקנים מופיעים בקרבה רבה בגוף הטקסט. בנוסף, הסנטימנט, הטון המבוטא בטקסט, רגיש במיוחד לפרספקטיבה של כותב הטקסט, ועל כן ניתוח סנטימנט בהקשר של מגוון ערכים ופרספקטיבות הופך גם הוא לאתגר בפני עצמו. למשל, טקסט המתאר תקיפה ישראלית של כור גרעיני באיראן יבטא למעשה סנטימנטים שונים במידה והכותב מחזיק בגישתו של נתניהו ביחס לסוגיית הגרעין האיראני, ובמידה והכותב מחזיק בגישתו של אובמה לנושא. במחקר זה אני מבקש להציע מדד אשר מתמודד עם שני האתגרים הללו: שיוך התיאור לשחקן וניתוח הסנטימנט בצורה שאיננה רגישה לפרספקטיבות השונות, במידת האפשר. לבסוף, גופי התקשורת מהווים גם הם חלק מהשיח הפוליטי ולפיכך ניתן לנסות ולאפיין גם אותם. גופי תקשורת יכולים לבטא אמירה מקורית משל עצמם, לעקוב אחרי מובילי דעה שונים או לפעול במסגרת "קליקה" – קבוצה מתואמת של גופי מדיה המבטאים את אותה פרספקטיבה. במחקר אני בוחן את דפוסי הפעולה הללו במטרה לפתח מתודה אשר תשפר את היכולת להבין את השיח הפוליטי ואת הסיקור התקשורתי של קונפליקטים, בצורה ממוחשבת. למטרה זו אני מיישם טכנולוגיות של ניתוח שפה טבעית ולמידה חישובית, תוך התאמת המתודות השונות למאפייני השיח הפוליטי. תוצאת המחקר תאפשר אפיון נרחב ומעמיק יותר של מאפייני השחקנים היריבים כפי שהם מוצגים בתקשורת, וכן הבנה טובה יותר של התפקיד אותו ממלאים גופי התקשורת במסגרת הסיקור התקשורתי של הקונפליקט.

בשנה האחרונה (2016-2015) המחקר שלי, בתמיכת מלגת דרייפוס, התמקד בפיתוח שתי מתודות לניתוח ממוחשב של טקסטים פוליטיים אשר עוסקים בשלושה קונפליקטים: הסיקור אודות הסכסוך הישראלי פלסטיני, מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל כנגד תנועת ה BDS וקמפיין הבחירות האמריקאי. המתודה הראשונה כוללת חילוץ אוטומטי של נושאים אשר עולים מתוך השיח באופן אינדוקטיבי, ולאחר מכן זיהויים בזמן אמת באופן דדוקטיבי. הנושאים השונים עוסקים בסוגיות שונות בשלושת הקונפליקטים המתוארים, כאשר עיקר המאמץ הוא בהגעה לרזולוציה גבוהה דייה בכדי להבחין בין ערכים שונים ואף בין תיאורים של אותו נושא היוצאים מתוך פרספקטיביות שונות. למשל, המתודה יודעת להבחין בין תיאור הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט של ישראל ומנקודת המבט של חמאס. המתודה השנייה עוסקת בניתוח רשת הנושאים – האופן בו כלי תקשורת שונים קושרים בין נושאים שונים. למשל, אני מראה כיצד בכלי תקשורת מסוימים תנועת ה-BDS נקשרת בשיח אנטישמי, דבר שיכול ללמד על הצלחת מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל אשר זו עמדתה הרשמית ביחס לתנועה, ואילו בכלי תקשורת אחרים קשר שכזה איננו קיים.

ההתקדמות בשנה הנוכחית מתגבשת כיום לכדי מאמר תחת הכותרת (זמנית):

Rapid Coding of Large Corpora with Minimal Human Intervention

יאיר פוגל- דרור הוא דוקטורנט בתוכנית ללימודי מחקר (תל"ם) של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בניתוח טקסט ממוחשב ויישומים של למידה חישובית, תוך התמקדות במאפיינים הייחודיים של השיח הפוליטי. בחמש-עשרה השנים האחרונות הוא מילא תפקידים שונים כחוקר וכראש צוותי מחקר ופיתוח במגוון תחומים: טכנולוגיות תקשורת ורשתות, אבטחת סייבר וניתוח טקסט. 

 

יאיר פוגל 

 רנא אסעיד

התנועה האסלאמית כספקית שירותי רווחה: חקר מקרה של הקהילה בלתי תלויה 

עד לשנות השבעים, נטו מדעני החברה להתעלם מתפקידה של הדת בכל הקשור במדיניות חברתית, פוליטית וכלכלית. כאשר כן התייחסו לכך, נטו החוקרים לייחס לדת תפקיד רגרסיבי או לראות בה תוצר תרבותי נלווה לתופעות אחרות. ואולם, בשלושת העשורים האחרונים החלו יותר ויותר חוקרים והוגים להפנות זרקור אל הדת, כמרכיב משמעותי האמון הן על עיצוב המדיניות והן על יישומה. כחלק מכך, בשנים האחרונות חוקרים רבים החלו להתעניין במקומה של הדת באספקת השירותים החברתיים במדינות במזרח התיכון (Clark, 2004; Jawad, 2009; Roy, 2011). המחקר הנוכחי ממשיך מסורת מתהווה זו תוך שימוש במקרה של התנועה האסלאמית בישראל.

הפלסטינים בישראל חווים תהליכי הדרה ואפליה ברבדים שונים, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא אפליה בתחום הרווחה. מחקרים מראים כי אפליה מוסדית של מדינת הרווחה כלפי קבוצות אתניות, מחזקת את מבנה אי- השוויון הגזעי (רוזנהק, 1996; Quadangno,1994). ואכן, לאורך השנים מדינת הרווחה הישראלית אופיינה באופי פילוחי, שהביא להדרה של הפלסטינים בישראל (רוזנהק, 1995; רוזנהק, 2007). אף כנען (Cnaan, 1988) מסביר את השוני בשירותים החברתיים המיועדים ליהודים ופלסטינים בישראל על ידי אפקט האויב "The Enemy Factor". כלומר המדינה והחברה לאורך השנים ראו בחברה הפלסטינית כאויבת, וזו אחת הסיבות המרכזיות להשקעה פחותה יותר בפיתוח השירותים החברתיים. למרות שהחברה הפלסטינית בישראל הייתה זקוקה ביותר להשקעה בשירותים החברתיים, עדיין ההשקעה המרכזית הייתה בשירותים היהודיים.

התנועה האסלאמית מהווה בעשורים האחרונים שחקן מרכזי בזירת ארגוני המגזר השלישי המספקים שירותים חברתיים בחברה הפלסטינית בישראל. אין ספק שבספרות הרבה המתייחסת להתפתחות החברה האזרחית הפלסטינית, לא ניתן להתעלם מתפקידה המרכזי של התנועה האסלאמית בכלל ובאספקת שירותים חברתיים בפרט (אגבאריה ומוסטפא, 2012; גדרון, בר וכץ, 2003; Payes, 2003; Payes, 2005). בהקשר זה, יש הטוענים כי התנועה סיפקה את השירותים במקומות שבהם נכשלה המדינה, או כאלטרנטיבה לשירותים קיימים.

עקרון מרכזי ביסוד פעילותה של התנועה הוא רעיון "הקהילה הבלתי תלויה", אותו הגה מנהיג התנועה שייח' ראיד סלאח בתחילת שנות ה – 2000, המתייחס לעיצוב חברה עצמאית המנהלת את מוסדותיה ומשוחררת מהלחץ שמפעיל הממסד הישראלי על הפלסטינים בישראל, במישור הציבורי ובמישור האישי. היישום של רעיון זה כולל בין היתר אספקת שירותים חברתיים דרך ארגונים דתיים בתחומים שונים, החל ממעונות יום בגל הרך, בית ספר, ספריות, שירותי בריאות ועוד (עלי,2007). הידע הקיים כיום בספרות אומנם מצביע על התפקיד המרכזי ששיחקה התנועה האסלאמית בזירת השירותים החברתיים בחברה הפלסטינית, אך עדיין לא קיים מחקר המסביר כיצד אירועים היסטוריים שינויים בתפקידי מערכת הרווחה והמגזר השלישי ושינויים פנימיים בתוך התנועה הביאו להתפתחות המושג "קהילה בלתי תלויה" והמשמעיות של המושג בשדה של אספקת שירותים חברתיים. לעבודת הדוקטורט שלי ישנן שתי מטרות; הראשונה, היא לבחון ולתאר את התפתחות המושג "הקהילה הבלתי תלויה" והמשמעויות שלו על קבוצות מיעוט בכלל ועל הפלסטינים בישראל בפרט. השנייה, לבחון ולתאר את השירותים החברתיים המסופקים על ידי התנועה האסלאמית, בין אם כחלק מהפרויקט של הקהילה הבלתי תלויה ובין אם כשירותים העומדים בפני עצמם. כיום, אני נמצאת כשלב ניתוח הנתונים הארכיונים (הכוללים מידע מהעיתונות של התנועה האיסלאמית מ 1998 ועד 2015) וגם ניתוח של 17 ראיונות עומק עם דמויות מפתח ומנהיגים בתנועה האיסלאמית. 

במהלך שנת הלימודים האחרונה (2016-2015), התקדמתי באופן משמעותי בעבודת המחקר. בשנה זו התמקדתי בהמשך איסוף הנתונים, כאשר ביצעתי את ראיונות העומק עם דמויות מפתח ומנהיגים בתנועה האסלאמית. עבודת המחקר התמקדה בכפר קאסם. במהלך השנה התמקדתי בביצוע הראיונות. כיום אני בעיצום שלב ניתוח הנתונים הן אלה שנאספו במהלך השנה האחרונה ובאם אלה שנאספו קודם לכן.

את עבודת הדוקטורט שלי אני כותבת כאסופת מאמרים ועל כן בימים אלה אני שקועה בסיום הכתיבה של המאמר הראשון, המתבסס על החומרים הארכיונים וחלק מראיונות העומק. תודות למלגת דרייפוס הנדיבה, התאפשר במהלך שנת הלימודים האחרונה להשקיע את זמני באיסוף הנתונים ולהתפנות לכתיבה האקדמית. במהלך החודשים הקרובים ובשנת הלימודים הבאה, אני שואפת להמשיך בניתוח הנתונים ובכתיבתם כאסופת מאמרים לשם הכנת דו״ח המחקר הסופי. עבודת המחקר אמורה להיות מוכנה להגשה לא יאוחר מסוף שנת הלימודים הבאה.

 

 רנה אסעיד

 

 

SWISS CENTER FELLOWS ‎

 

Maya de Vries - Kedem, PhD, Post-doctoral Fellow, The Swiss Center fort Conflict Research, Management and Resolution  

1

 

Maya de Vries -Kedem, PhD

 

Maya de Vries-Kedem received her PhD at the Communication and Journalism Department at the Hebrew University of Jerusalem. Her dissertation focuses on the role of social media in conflict zones: the case study of East Jerusalem Palestinians. Maya completed her Master’s at the Swiss Center for Conflict Resolution. Under the supervision of Prof. Ifat Maoz, Maya’s MA thesis investigated the Israeli-Palestinian Track Two diplomacy from the participants’ perspective. 

She is currently a post-doctoral fellow at the Swiss Center for Conflict Resolution conducting research entitled: Anthropology of Smart Phones and Smart Aging in East Jerusalem. Within this project, Maya is conducting a long-term ethnographical study in a Palestinian community located in East Jerusalem, thus exploring the digital aspects of the lives of elderly civilians living under intractable ethno-political conflict.

Maya’s research interests include digital communication, political and cultural participation of marginalized groups and political activism in intractable conflict areas. She has published several articles in academic journals and has presented papers in international academic conferences on these topics.

PUBLICATIONS

de Vries, M., Kligler-Vilenchik, N., Alyan, E., Ma’oz, M., & Maoz, I. (2017). Digital contestation in protracted conflict: The online struggle over al-Aqsa Mosque. The Communication Review, 20(3), 189–211.‏ doi.org/10.1080/10714421.2017.1362814

 

de Vries, M., Simry, A., & Maoz, I. (2015). Like a bridge over troubled water: Using Facebook to mobilize solidarity among East Jerusalem Palestinians during the 2014 war in Gaza. International Journal of Communication, 9, 2622–2649.

Available at: http://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/3581

 

de Vries, M. & Maoz, I. (2013). Tracking for peace: Assessing the effectiveness of Track Two Diplomacy in the Israeli–Palestinian conflict. Dynamics of Asymmetric Conflict, 6(1–3), 62­–74.‏ doi.org/10.1080/17467586.2013.861074

 

 

 

 

Anthropology of smartphones and smart ageing in East Jerusalem

 

 

Along with gender, age is one of the primary parameters by which societies throughout history have structured and governed themselves. Through countless gerontocracies, older men have historically ruled much of the world. In almost every society, age has historically been a core parameter for granting authority and organizing society and governance. Since the 1960s, however, we have lived with an unprecedented modern consciousness that has presented an increasingly powerful challenge to this hegemonic principle by placing a high value on youth culture. As a result, there is a new uncertainty about the meaning of age and being elderly. Age has extended class discrepancies, as those between the ages of 45–70 have become a class that has settled its children and can now capitalize upon the new choices of consumer culture. Yet, these ageing populations increasingly face problems of loneliness linked to a loss of authority of seniority, though this may be alleviated by contact through new media. 

 

The research investigates how smartphones and particularly the use of health apps affect the lives of this age group, from their relationships, through their participation in cultural life, to leisure activities. At the same time, smartphones can address the problems that come with biological ageing through health apps. Mobile health initiatives were first developed around fitness and wellbeing but are increasingly helping older populations deal with diseases. Although such digital platforms have potential for helping those with limited access to professional care, they also threaten to bypass and undermine professional or institutionalized medical services. They also reflect wider changes in the political economy; for example, an increasing decline in welfare services.

 

In this manner, the case study of East Jerusalem is unique since Palestinian inhabitants of the city hold a complex legal status of “permanent residents,” according to which they are eligible for some rights (e.g., the right to receive medical services) but are not considered citizens of the Israeli state. This situation has created enclaves of “gray” spaces in which local solutions are applied. The medical services operating in East Jerusalem are a new type of privately-owned clinics that are financially supported by the state.

 

This study aims to contribute to the emerging field of digital anthropology and to the study of healthy aging among marginalized communities. In addition, it strives to expand the existing knowledge on the socio-political situation of East Jerusalem Palestinians and to increase the access of East Jerusalem Palestinians to health and welfare services, through encouraging and supporting the use of digital platforms.

 

 

 

 

Ibrahim Hazboun, PhD, Post-doctoral Fellow, The Swiss Center for Conflict Research, Management and Resolution  

1

Ibrahim Hazboun, PhD

Ibrahim Hazboun holds a Ph.D. degree from the Department of Communication and Journalism at the Hebrew university. His dissertation, entitled “Journalism in Asymmetric Conflicts: Experiences and Practices of Palestinian Journalists.” The dissertation focuses on how groups shape and express their narratives and agendas through the media when restricted by the conditions, pressures and limitations of asymmetrical conflict. This was done by mapping the dispersed, fragmented and decentralized landscape of Palestinian media outlets and through analyzing the experiences of Palestinian journalists working for local media outlets. Thus, the dissertation explores the ways in which Palestinian journalists living in a marginalized community attempt to use social media to overcome political domination and geopolitical restrictions within the context of the asymmetrical conflict between Israelis and Palestinians.

Dr. Hazboun is currently a post-doctoral fellow at the Swiss Center for Conflict Resolution conducting research entitled “No ceasefire for a cyber-war in Gaza: Hamas uses of social media for communication under Israeli restrictions.”This study examines the ways Hamas communicates directly with global audiences, through international mainstream media by using one of the social media applications, the WhatsApp,  in an attempt to overcome technological and geopolitical restrictions within the context of the asymmetrical conflict between Israelis and Palestinians.

Dr. Hazboun research interests include journalistic practices during war and conflict, narratives of inter group conflicts and new media. Also, Dr. Hazboun is a journalist since 1999. He covered the Israeli Palestinian conflict, peace negotiations, Israel Lebanon war in 2006 and the wars in Gaza. He also covered other regional and international revolutions and conflicts including Egypt, Turkey and the war in Syria.

Publications:

Hazboun, I., Maoz, I. & Blondhiem, M. (2019). Palestinian media landscape: Experiences, narratives, and agendas of journalists under restrictions. The Communication Review. 22(1), 1-25. DOI: 10.1080/10714421.2018.1557964

Hazboun, I. & Maoz, I. (2018). Palestinian journalists turn to social media: Experiences and practices of covering the asymmetrical conflict in Jerusalem. Conflict & Communication Online, 17(2).  ISSN 1618-0747

Hazboun, I., Ron, Y., & Maoz, I. (2016). Journalists in times of crisis: Experiences and practices of Palestinian journalists during the 2014 Gaza war. The Communication Review, 19(3), 223-236. DOI: 10.1080/10714421.2016.1195206

 

No ceasefire for a cyber-war in Gaza:

Hamas uses of social media for communication under Israeli restrictions.

 

The use of social media during conflicts has become a key component in research seeking to understand the impact of conflict on the fighting parties and observers around the world. In modern conflicts, two battles are taking place: one on the ground and the other in cyberspace. The virtual clash through social media platforms is between two opposing narratives within the cyber battle. Political leaders, elites, and individuals from different social and economic levels, including marginalized communities, have used social media platforms to spread different narratives, perspectives and agendas. Social media is used to actively shape the narrative about groups during conflict. The impact of social media includes changes in how the mainstream media covers conflicts. International media outlets and journalists use posts on social media in their news coverage of protests and conflicts, including the coverage of the long-lasting asymmetrical conflict between Israelis and Palestinians.

The research investigates how groups like Hamas, the ruling party in Gaza, communicates directly with journalists working for international mainstream media through WhatsApp, as a strategic venue to overcome technological and geopolitical restrictions within the context of the asymmetrical conflict between Israelis and Palestinians. In the Gaza Strip, violent escalations are taking place repeatedly between Israel and Hamas on the ground. At the same time, a second fierce battle between the two sides is permanent in cyberspace. As the battle switches between rockets and fighter jets, the portrayal of events on the ground shapes media cycles and the responses of both sides until a ceasefire is reached. The fight on the ground may stop, but spreading narratives and agenda continues in cyberspace. Gaza is one of the most densely populated areas in the world, and has been under Israeli blockade for more than a decade. Israel has launched a major campaign calling on social media platforms to shut down Hamas accounts. Also, Israel blocked Hamas' websites and began redirecting users to an Israeli government page. Users in Israel trying to enter one of the websites associated with Hamas are redirected to an error message on one of the Israeli government’s official websites. On the other hand, Hamas continues to attempt to hack the broadcasts of mainstream Israeli TV channels and spread their own narratives to Israelis. Additionally, Israel has accused Hamas members of hacking Facebook accounts of Israeli soldiers to collect intelligence information and spread their agenda and threats.

This study can help in understanding the increasing trend of WhatsApp's use among activists and leaders during conflicts. Recently, WhatsApp has experienced an astronomical increase in usage, as it is an affordable communication tool for people and professionals. The growing trend of using WhatsApp as an innovative communication application during conflicts, including the Israeli Palestinian conflict, is a matter of newer interest which needs evaluation and research based understanding. In addition, the research aims to expand the existing knowledge on the role of groups in asymmetrical conflicts and the field of narratives approach to conflict and conflict resolution.

 

 

 

 

Jessica Katz Jameson, PhD, Senior Lady Davis Fellow 2019

1

Jessica Katz Jameson, PhD, is Professor of Communication at North Carolina State University where she teaches courses in organizational communication, public relations, conflict management, and nonprofit leadership.  Her research focuses on organizational conflict management, with emphases on third party mediation and facilitation, the role of emotion and identity in conflict communication, and collaboration and conflict management in diverse groups and teams. She has published articles in outlets such as Conflict Resolution Quarterly, Harvard International Journal of Press/Politics, International Journal of Conflict Management, Journal of Health Communication, Negotiation and Conflict Management Research, Negotiation Journal, and Western Journal of Communication. She has authored several book chapters on organizational conflict, mediation, and conflict in healthcare. Professor Jameson has a strong commitment to community engaged scholarship, and is a founding member of NC State’s Community Engaged Faculty Fellows.

 

 

Engaging Conflict: Communication that Transforms Relationships, Groups, and Organizations.”

I’m currently writing a book titled “Engaging Conflict: Communication that Transforms Relationships, Groups, and Organizations.” The goal of the book is to share what I have learned over the last 20 years of research on conflict management in organizational settings to help people learn how to support an organizational climate that addresses conflict directly and productively. In collaboration with employees in corporate jobs, health care organizations, state and county governments as well as volunteers in nonprofit organizations, I have developed a model with the acronym LEARN: Listen, Engage, Acknowledge, Rapport, Nurture, to describe communication behaviors that build constructive conflict environments.

 

Since the time I completed the first draft of Engaging Conflict in 2014, the socio-political environment in the US has changed. In 2013, the acquittal of George Zimmerman for the shooting of Black teenager Treyvon Martin in Florida was highly publicized and the social media campaign #BlackLivesMatter emerged. This was followed with increasing media coverage of police officers using unnecessary, sometimes deadly, force with Black citizens in 2014. Black Lives Matter led to a response from those who felt law enforcement was under attack, and “Blue Lives Matter” emerged in late 2014. These social media campaigns, ongoing media coverage, and daily conversations have increased racial tensions in the US, and we are currently struggling to create both online and face-to-face venues for constructive conversations and dialogue to improve race relations. Given the current climate, I would like the book I am writing to address conflicts based on race and other identity characteristics more directly. While I have examined identity conflict in some of my work in healthcare, the relevant identity was professional rather than racial or ethnic.

 

During my time in Israel I will continue my conflict research through examination of the communication tools and techniques that have been designed to facilitate and transform conflict between Israelis and Palestinians. There are many lessons we can learn (about race relations in the U.S., for example) from successful programs in Israel. For example, Dr. Ifat Maoz, who is sponsoring me, has done quite a bit of research in the area of Israeli-Palestinian dialogue. Articles she has published include titles such as “Peace building in violent conflict: Israeli-Palestinian Post Oslo people to people activities” and “Coexistence is in the eye if the beholder: evaluating intergroup encounter interventions between Jews and Arabs in Israel” (both published in 2004). She has also written explicitly about dialogue in co-authored articles such as “Learning about 'good enough' through 'bad enough': A story of a planned dialogue between Israeli Jews and Palestinians,” and “Online arguments between Israeli-Jews and Palestinians.” In addition to working with Dr. Maoz and her contacts, I have additional colleagues in Israel I could work with based on my 20 years as a member (and 2016 President of) the International Association for Conflict Management, such as Jay Rothman, Professor in the Graduate Program on Conflict Resolution, Management and Negotiation at Bar-Ilan University, who has written several books on identity-based conflict. I believe working with Dr. Maoz and other conflict scholars in Israel would contribute greatly to my research and allow me to add a critically important element to the book I have been working on.