תלמידי המסלול המחקרי

שנת תש"פ

יפעת מנצבך

1

נושא המחקר: דת ויישוב סכסוכים – הזדמנות ייחודית או מכשול מעכב? תפיסות, עמדות ואתגרים של יהודים דתיים העוסקים ביישוב סכסוכים

מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: קשה להתעלם מהעובדה כי דת הנה מרכיב משמעותי המשפיע ומעצב באורח החיים של פרט ושל ציבור ומשכך, סביר להניח כי לאמונות דתיות ישנה השלכה על התפתחות והשתנות של קונפליקטים. זאת, נוכח העובדה שסכסוכים נובעים ומתפתחים לאור משמעויות ופירושים שאנשים מעניקים לסיטואציות שונות. דהיינו, אנשים הם אקטיביים ומשתתפים בהגדרת חוויה כסכסוך לפי מאגר הידע והתפיסות האישיות שלהם (Lederach, 1996). בהתאם, ישנה תופעה הולכת וגוברת, מחקרית ומעשית, הנוגעת לחשיבות ולצורך בהבנת הסכנה, הכוח והתפקיד של חיים דתיים מאורגנים (Hertog, 2010).

במסגרת זו, מחקר התזה מבקש לבחון את השאלה האם חיבור בין דת, ובאופן פרטיקולרי בין הדת היהודית ובין יישוב סכסוכים, משמש כפלטפורמה להזדמנות ייחודית או לחלופין מהווה מכשול מעכב בקידום שלום ובפתרון סכסוכים. בהתאם, שאלת המחקר הנה מה הן התפיסות והעמדות ומה הם האתגרים של אנשים יהודים דתיים ונשים יהודיות דתיות העוסקים ועוסקות ביישוב סכסוכים.

באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים ובשיטת ניתוח נתונים על בסיס "תיאוריה מעוגנת בשדה", המחקר יבקש לבחון את החיבור מנקודת מבטם של אישי ציבור דתיים, היוזמים אירועי מפגש והידברות וקשורים בשיח "יישוב הסכסוכים" הנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני ולמתח בין דתיים וחילונים במדינת ישראל.

המחקר בוחן באופן אמפירי וביקורתי את המובא בספרות בנושא יישוב הסכסוכים הדתי. בכך, המחקר מבקש לברר האם השפה המצויה בדיסציפלינת "יישוב סכסוכים", המתארת מה זה קונפליקט, מה המשמעות של יישוב קונפליקט וכיצד נעשה, אכן מתורגמת לשפה דתית והנה מפותחת דיו כדי להתמודד עם מניעים, שאיפות ותקוות דתיות לסיום סכסוך; או לחלופין, האם השפה הדתית מובילה להסתכלות אחרת על המציאות והנה "מתחרה" בשפת יישוב הסכסוכים "המערבית". דיוק זה עשוי להציג תמונה יותר מורכבת, מהודקת וממפה של המודלים השונים ליישוב סכסוכים ושל משמעות הביטויים "יישוב סכסוכים דתי" ו"בוני שלום דתיים" בהקשר היהודי ובכלל. הניסיון לחבר בין התפיסות על מקום הדת בחיי העוסקים ביישוב ובניהול סכסוכים, הנו חשוב משום שמבקש לברר כיצד המשמעויות האישיות, הקשורות באמונות דתיות, עשויות לתרום לקידום דיאלוג, להחלשת סכסוך ולפיתוח מודל לפתרון אתגרים.

 

 

 

דניאל ברססט

נושא מהחקר: תפיסות, רגשות, דילמות ואתגרים איתם מתמודדים יועצים פרלמנטריים במהלך תפקידם בכנסת1

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

 

תקציר: היועץ הפרלמנטרי נחשב לאחד התפקידים הנחשקים והמעניינים ביותר בזירה הפוליטית. למרות שנכתבו מספר מאמרים אודות תפקידם, מחקר נרחב אודות קבוצה זו נותר במידה רבה נעדר מהספרות. מחקרים רבים שנעשו בזירת פרלמנטרים התמקדו לרוב בנבחר הציבור כמושא המחקר, אך לא נתנו ביטוי לצוות יועציו שמרבית עבודתם מתקיימת במחשכים ואינה זוכה לקרדיט מהציבור.

פגאן (2017) ובאסבי ובלקסם (2013) עסקו, כל אחת בנפרד, באופיו ובתכולת תפקידו של היועץ בזירת הפרלמנט של האיחוד האירופי, אך האם מה שפורסם במחקרן נכון ודומה לתפקידו של היועץ במשכן הכנסת? מחקר זה מתמקד בזירה הישראלית וביועצים העובדים במשכן הכנסת. הוא בוחן כיצד היועצים תופסים את תפקידם? מה האתגרים שצופן להם התפקיד וכיצד הם מתמודדים איתם? האם הם חשופים לדילמות ערכיות ומקצועיות וכיצד הם בוחרים להתנהל בסיטואציות מורכבות אלו?

שאלת המחקר נבחנת באמצעות ניתוח תוכן איכותני תמתי, של ראיונות עומק אותם ערכתי עם עשרה יועצים ויועצות פרלמנטריים. הייחודיות במחקר זה היא הבחירה לספר את סיפורם של היועצים מנקודת מבטם, המאירה בפנינו את מידת השפעתם על דרך התנהלות חברי הכנסת בזירה הפרלמנטרית פוליטית, ומבערת את מקומם ותפקידם בתהליך הדמוקרטי המתקיים במדינה. מחקר של קבוצה זו פותח לנו צוהר אל לב ליבה של העשייה הפרלמנטרית פוליטית, שמשפיעה ונוגעת במישרין ובעקיפין בכלל האזרחים במדינה ומציג לנו סיפור שלא סופר עד כה המציף רבדים חדשים, שנשארו נסתרים לעיני כל, ושעד כה לא ניתן להן ביטוי מספק בספרות המחקרית. המחקר מסיר את הלוט מעל המעמד היוקרתי שזוכה לו תפקיד היועץ הפרלמנטרי בקרב הציבור, ומאפשר לנו הצצה למציאות היומיומית של היועצים ולמורכבות תפקידם.

 

שנת תשע"ט

קלמנטין חדד-לוי1

נושא המחקר: התייחסות לנושאים היסטוריים קונפליקטואלים ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של "חובבי היסטוריה״ כמקרה בוחן
מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: אמונות ותפיסות הקשורות לסכסוך נמצאות בכל רובד של החברות המעורבות בסכסוך עיקש (בר-טל, 2013). ישראל אינה חורגת מהכלל, וניתן למצוא הקשרים רבים בהם ניתן לצפות באותן אמונות, במיוחד לאור העובדה כי בישראל, השימוש במדיה חברתית כפלטפורמה לדיון פוליטי נחשב לגיטימי - בניגוד לחברות אחרות רבות (מור, קליגר-וילנצ׳ק ומעוז, 2015) 

מחקר זה מתמקד בקבוצת פייסבוק ציבורית בשם ״חובבי היסטוריה״, קבוצה פופולרית המונה כ-230,000 חברים ופתוחה להכל, ללא מגבלה במגדר, גיל, מוצא או נטייה פוליטית, עובדה שנשקפת בתוכן המגוון העולה בה. באמצעות ניתוח איכותני המבוסס על התיאוריה מעוגנת השדה של פוסטים ותגובות רלוונטיים, מחקר זה מבקש לזהות, לבחון ולאפיין את התימות והדפוסים הבולטים המופיעים בדיון ציבורי של היסטוריה המתנהל ברשת. בעוד שספרות אקדמאית קיימת התמקדה בתפקידם של ספרי לימוד היסטוריה בעיצוב הזכרון הקולקטיבי (פודה, 2000), אני מבקשת להרחיב את שדה המחקר לבמה החדשה יותר של מדיה חברתית' על ידי חקירת תרומתה להנצחה של מציאות מוסכמת המתיישבת עם הנרטיב הלאומי. ממצאי ביניים הראו עד כה את קיומן של שלוש תימות: האמונה בקורבנות קולקטיבית והילול הקרבה עצמית לטובת הכלל נוכחים בעקביות, הטיות - חיוביות ושליליות בהתאם - הנוגעות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ מופגנות באופן שוטף, ופטריוטיות וציונות לעתים תכופות נחשבות כלא מתיישבות עם ביקורת. בנוסף לממצאים אלו, התוצאות המלאות ינותחו ביסודיות על למנת לזהות - אם קיימים - דפוסים ותימות פחות בולטים אך לא פחות מעניינים. 

 

 

אייל איזמן

1

נושא המחקר: תמות, ביטויים ודפוסי התבטאות בטוקבקים ביחס לציבור החרדי כפי שמשתקפים  באתרYnet  

מנחה: פרופ' יפעת מעוז

תקציר: המחקר הנוכחי מבקש לבחון מהם התמות הביטויים ודפוסי ההתבטאות ביחס לציבור החרדי כפי שהם משתקפים בטוקבקים באתר ynet.

באמצעות ניתוח תוכן תמטי של הטוקבקים, בחנתי מה הם התפיסות והדימויים של כותבי הטוקבקים כלפי הציבור החרדי. גוף המחקר כולל 3084 תגובות בנוגע לארבע כתבות אשר נדגמו בשתי תקופות נפרדות במהלך שנת 2018.

הממצאים מורים על שש תמות מרכזיות מרבית הטוקבקים עושים שימוש בביטויים ותפיסות המשלבים בין מספר תמות ודפוסי התבטאות. דפוסי ההתבטאות המשמשים בטוקבקים ביחס לחרדים הינם בוטים, וזאת בהתאמה לספרות המחקרית  המייחסת מאפיינים של חוסר תרבותיות (incivility) לשיח פוליטי במרחב המקוון. ממצאי המחקר מכלילים את תופעת חוסר התרבותיות שזוהתה במחקרים קודמים בהקשר השסע הפוליטי ימין-שמאל (הראל, 2018; Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  גם לגבי שיח הטוקבקים בהקשר השסע בין חילוניים לחרדים ודתיים בישראל.

בנוסף, מחקר זה דן בשימוש שנעשה בדפוסי ההתבטאות חסרי התרבותיות ככלי להבניית זהות וגבולות בין קבוצתיים. גם כאן, מחקר זה מכליל לגבי השסע בין חילוניים לדתיים וחרדים בישראל תופעה אשר זוהתה במחקר בהקשר של השיח הפוליטי בין ימין לשמאל: הן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להבניית זהותו האישית של כותב הטוקבק כחבר בקבוצת הפנים  (Dori-Hacohen & Shavit, 2013)  והן בהיבט של שימוש בדפוסי התבטאות חסרי תרבותיות ככלי להתוות את הזהות הקבוצתית על דרך של שרטוט גבולות קבוצת הפנים למול החרדי- "האחר" (הראל, 2018)

בנוסף מחקר זה, מראה התאמה בין התמות ודפוסי ההתבטאות שזוהו לבין אסטרטגיות רטוריות המוכרות בספרות המחקר כאסטרטגיות שמטרתן  הבניית דה לגיטמציה קבוצתית (Bar-Tal & Hammack, 2012 )

 

שנת תשע"ח

טל הראל

נושא מהחקר: מאפיינים פסיכולוגיים של שיח פוליטי מקוטב ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של הצל כמקרה בוחן
מנחה: פרופ' יפעת מעוז
תקציר: השיח הפוליטי בין ימין ושמאל בישראל התעצב לאורך השנים כשיח קונפליקטואלי, פוגעני וחסר כבוד (פלג, 2010). גם בזירה המקוונת הישראלית נראה שהפוטנציאל הדמוקרטי הגלום בדיון פוליטי בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות אינו מתממש, ובפועל מתקיימת בה 'זירת התגוששות' מילולית בין מחנות שנתפסים כיריבים (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). במחקר הנוכחי ביקשתי לאפיין את השיח הפוליטי המקוטב ברשת החברתית בישראל, כפי שמשתקף בזירת שיח של תומכי הימין הפוליטי הקיצוני. מקרה הבוחן הוא עמוד הפייסבוק של הצל - עמוד פייסבוק פופולרי עם למעלה מ-340,000 עוקבים, המזוהה עם תפיסות פוליטיות ימניות ומהווה במה לדיונים פוליטיים סוערים, לעיתים אף בעלי אופי אלים ומעורר מחלוקת. באמצעות ניתוח תוכן איכותני של תגובות העוקבים בחנתי מהן התפיסות כלפי השמאל הפוליטי הישראלי. מצאתי שבתוך בליל הקללות, הטחת העלבונות והקריאות האלימות שמופנות כלפי השמאל הפוליטי, ניתן לזהות תמות ודפוסים שחוזרים על עצמם. ספרות המחקר לרוב מייחסת שיח מסוג זה לחוסר התרבותיות (incivility) שרווחת במסגרת דיונים פוליטיים במרחב המקוון (Coe, Kenski & Rains, 2014), ובהקשר המקומי לתרבות שיח ה'כסאח' הישראלית (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). לצד טיעונים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי מאפיינים פסיכולוגיים של חברה מקוטבת, החווה סכסוך מתמשך, עשויים להוות כלי פרשני נוסף להבנת השיח המתקיים בעמוד; השמאל הפוליטי נתפס כשעיר לעזאזל, כנאיבי ועיוור למציאות, ובסופו של דבר אף מוחרג מתוך קבוצת הפנים ה'ישראלית-יהודית' והופך למטרה לגיטימית לאלימות.

 

לימור אטון

נושא מהחקר: ייצוג המזרחיים הישראלים - בני הדור השלישי בסדרת הדרמה הטלוויזיונית 'זגורי אימפריה'

מנחה:  פרופ' יפעת מעוז
תקציר: המחקר הנוכחי בוחן כיצד בוחרים המזרחים, בני הדור השלישי, לייצג את זהותם באמצעות סדרת הטלוויזיה זגורי אימפריה. הסדרה עוסקת בעיצוב הזהות המזרחית החדשה של בני הדור השלישי, במאבק הפנימי הבין-דורי ובהטמעת השיח המזרחי החדש. באמצעות ניתוח תוכן תמטי של קטעים מהסדרה בחנתי מה הן התחושות והדילמות העולות מייצוגן של דמויות מזרחיות בקרב בני הדור השלישי המוצגות כדמויות ראשיות בסדרת הדרמה הטלוויזיונית.

 

הממצאים מורים על כמה תמות מרכזיות העוסקות בתהליך גיבוש הזהות המזרחית החדשה שעוברות הדמויות בסדרה. הסדרה מספרת את סיפורה האחר של משפחה מזרחית מהפריפריה, וכך משמשת כחלון הצצה החושף דרכו כיצד רואים בני הדור השלישי את זהותם המזרחית.

במוקד העלילה מוצגות דמויות מזרחיות מורכבות שאותן מייצגים בני הדור השלישי. הדמויות הללו עוברות במהלך הסדרה תהליך שבאמצעותו הן מגבשות את זהותן, התהליך מתחיל כשהדמויות המזרחיות מוצגות כדמויות דיכוטומיות וכך מדגישות את הניגוד ואת הצורך שלהן לבחור בין זהות מזרחית לזהות מערבית, כשבסופו של תהליך הדמויות מגבשות תפיסה אינטגרטיבית יותר באשר לזהותן, שבה משתלבים הסממנים השונים שבאורח חייהם, בתרבותם ובזהותם המזרחית והמערבית כתמהיל אחד, וכך מייצגים את הזהות המזרחית-ישראלית החדשה.

ספרות המחקר העוסקת בייצוג ובזהות מזרחית התמקדה ברובה בבני הדור השני, מאחר שעד היום קולם של בני הדור השלישי לא נחקר דיו. חוקרים שעסקו בייצוג המזרחים בעבר טוענים כי הדמויות המזרחיות הוצגו במשך השנים בשלילה, כשטחיים ונחותים (כהן, 2001; שוחט, 2005; שטרית, 2004). מניתוח המחקרים שבחנו את ייצוגם של המזרחים החדשים בשנים האחרונות אפשר לראות כי חל שינוי מהותי במדיה בייצוג הישראלי המזרחי מהפריפריה שהפך לחיובי יותר, תהליך זה יכול לייצר שינוי חברתי ותרבותי בתודעה הקולקטיבית בישראל (לביא דינור וקרניאל, 2016).

ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי השינוי שעברה דמותו של המזרחי החדש, כפי שהיא מוצגת בסדרת הדרמה הטלוויזיונית זגורי אימפריה, מבטא שני תהליכיים מקבילים – את התהליך הפנימי והחיצוני שעוברות הדמויות. התהליך הפנימי מתייחס לשינוי שחל בתהליך גיבוש הזהות המזרחית של בני הדור השלישי לעומת בני הדור השני, שאינם חולקים את אותה תפיסה באשר לזהותן המזרחית, והתהליך החיצוני, מתייחס לשינוי בתפיסת הדיכוטומיה בין מזרח למערב בגיבוש זהותם של מזרחים-ישראלים, בני הדור השלישי, המכוננים זהות אינטגרטיבית חדשה.

 

 

נדיבה פנסטר

נושא המחקר: קבלת החלטות רפואיות – התמקדות בקבלת החלטות רפואיות על ידי מטופלים
מנחה: פרופסור יפעת מעוז ופרופסור טליה מירון-שץ
תקציר: לעיתים קרובות החלטות רפואיות הן החלטות מורכבות הכוללות שיקולים מבוססי ידע רפואי לצד אלמנטים רגשיים וחברתיים. כיום, ישנה מגמה גדלה של העברת ההחלטה הרפואית מהרופא אל המטופל. שיתוף מטופלים בהחלטות רפואיות משקף אוסף אידאולוגיות וערכים הקיימים בחברה. נושא זה זוכה להתייחסות אקדמית בחקר גישת 'המטופל במרכז' (patient centered care).

תמורה אשר מעצבת מחדש את תהליך ההחלטה הרפואית היא עליית 'עידן המידע' והאינטרנט, אלו הביאו להנגשת מידע בקנה מידה שלא היה קיים בעבר ושפע המידע החדש משפיע על תהליך ההחלטה כפי שמתקיים כיום. במחקר זה אבחן את השימושים שנעשים בפורום ייעוץ רפואי במהלך תהליך קבלת ההחלטה על ביצוע בדיקות במהלך ההיריון  (מי שפיר ו – NIPT). במחקר יבדקו השימושים שנעשים בפורום יעוץ רפואי של בית חולים ממשלתי; ייבחן השימוש בפלטפורמת הייעוץ לצורך סיוע בקבלת החלטה לצד חיפוש מענה לצרכים פסיכולוגים, חברתיים וקבלת מידע רפואי. בחינת תהליך ההחלטה דרך פניות לפלטפורמת ייעוץ מקוונת מאפשרת צוהר ייחודי אל התהליך מבלי להתערב בו. שיטת המחקר שתיושם היא ניתוח תוכן כמותי.

קרולינה פרימר

נושא המחקר: ישראלים ציונים דתיים בקבוצות דיאלוג עם פלסטינים
מנחה: פרופ' יפעת מעוז וד"ר יפתח רון
תקציר: סיכום: בקונפליקטים אתנופוליטיים, כגון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, נרטיבים וזהויות קולקטיביים רלוונטיים להבנת הסכסוך באותה מידה כמו משאבים חומריים דוגמת מחלוקות סביב קרקעות. המחקר הנוכחי מציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו רקע אידיאולוגי וחברתי מסוים תורמים לשינויים בתפיסה במהלך מפגשי דיאלוג, ומעלה נושאים ודילמות להשתתפות הציונות הדתית בדיאלוג עם פלסטינים. השאלה העיקרית שעימה מתמודד המחקר היא: מהם הנושאים והדילמות שהציגו הציונים הדתיים על חוויותיהם בהשתתפות במפגשי דיאלוג עם פלסטינים? הספרות האקדמית טוענת כי לדתיות יש השלכות קוגניטיביות וכי הקשר הבין-קבוצתי קשור לגישה מתונה יותר. המחקר שלי מבקש להבין את הפרטים הספציפיים של אנשים דתיים העוסקים במגע בין-קבוצתי וכיצד הם מעבדים שינויים בתפיסה המתרחשים בתהליך. זהו צעד חשוב בהתחשב בעובדה שאנשים וערכים הקשורים לקבוצות דיאלוג הם חילוניים ברובם. 

מיכל קוסטינר

נושא המחקר: לימודי אזרחות במגזר החרדי בישראל
מנחה:ד"ר אביב כהן, בית הספר לחינוך
תקציר: בעבודת מחקר זו אנתח את המקרה הייחודי של החברה החרדית בישראל, שמנסיבות שונות מצאה עצמה כחברה היחידה בישראל שאינה כפופה לתכנית הלימודים באזרחות. מקצוע האזרחות בישראל ידוע כיחיד הנלמד בצורה זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך מתוך הכוונה לייצר "בסיס אזרחי משותף" לכלל האזרחים בחברה הישראלית המפולגת. החרדים, שלומדים בישראל במה שמכונה "זרם החינוך העצמאי" לא כפופים לתוכניות הלימוד של משרד החינוך. אך מתוקף שינויים בתוך ומחוץ לחברה החרדית, יותר ויותר צעירים חרדים מבקשים לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך לשם המשך השכלה אקדמית. אותם צעירים נבחנים בבחינת בגרות "מותאמת" ולומדים מספרי לימודי ייעודיים שנכתבו על ידי מחנכים חרדיים. ראיתי במקרה החרדי הזדמנות לראות כיצד קבוצה דתית ומסוגרת מלמדת את מקצוע האזרחות. שיטת המחקר שלי היא איכותנית, מעוגנת בשדה, כאשר אני מתבססת על חקר של חומרי לימוד וראיונות עם גורמים בחינוך החרדי להם ממשק עם חינוך לאזרחות. השאלה המנחה את העבודה היא: אלו תמות, תפיסות, נושאים דימויים ועמדות עולים מתכנית הלימודים באזרחות במגזר החרדי כלפי מדינת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה? העבודה מתבססת על הרקע המחקרי בתחום של רב תרבותיות וחינוך אזרחי בקרב קבוצות שאינן ליברליות כמו גם מחקרים על חינוך פוליטי ואידיאולוגי בחברה דמוקרטית

אורית רמות

נושא המחקר: ניתוח מגדרי לזכות לחינוך במזרח ירושלים: קריאה מיומני הריבון
מערכת החינוך כמקרה בוחן להבנת מציאות של סכסוך: מהן תפיסותיהן של הרשויות הישראליות בהקשר של נגישות לחינוך של ילדות ונערות פלסטיניות במזרח ירושלים בשלוש שכונות- עיסאוויה, ראס אל עמוד/סילואן והעיר העתיקה
מנחה: פרופסור נאדירה- שלהוב קיבורקיאן
תקציר: סוגיית ירושלים ניצבת בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מוקד מחלוקת בשיח הלאומי, הדתי והפוליטי בשני הצדדים (להרס, 2013), כאשר מעמדה של מזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים נמצא במרכז הסוגיה (רמון & להרס, 2014).
מדינת ישראל, כחלק מהריבונות שהחילה על שטח זה, שולטת בכל מארג החיים המזרח ירושלמי ובכלל זה גם במערכת החינוך  (Yair & Alayan, 2009). חינוך באופן כללי יכול לשמש הן כאמצעי לדיכוי והשתקה והן כאמצעי להעצמה ולשחרור (Alzaroo & Hunt, 2003). במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחסומים הפרוסים ברחבי הגדה, גדר ההפרדה והגבלות נוספות אחרות משבשים את הנגישות למוסדות חינוך (Shalhoub-Kevorkian, 2010). כאשר נוצרת פגיעה בגישה בטוחה למסגרות חינוכיות, מתחזקים המנגנונים הפטריארכליים הקיימים המשבשים את חייהם של הנשים והופכים אותן לפגיעות ולמוחלשות יותר. ((Shalhoub-Kevorkian, 2008; 2010. מחקר זה יתרכז בבחינת המדיניות הישראלית בהקשר לנגישות לחינוך לנערות במזרח ירושלים דרך הפריזמה של חקר סכסוכים כדי לנסות ולהבין כיצד משפיעה המציאות של סכסוך מתמשך על אותה מדיניות. המסגרת התיאורטית תתבסס על מחקר ורעיונות מתחומי המגדר, החינוך והקשר ביניהם וכן מהתחום של חקר סכסוכים, מצבי קונפליקט והשפעתם על האוכלוסייה שחיה בתוכם.