תלמידי המסלול המחקרי

שנת תשע"ט

קלמנטין חדד-לוי

נושא המחקר: התייחסות לנושאים היסטוריים קונפליקטואלים ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של "חובבי היסטוריה״ כמקרה בוחן
מנחה: ד"ר יובל בנזימן

תקציר: אמונות ותפיסות הקשורות לסכסוך נמצאות בכל רובד של החברות המעורבות בסכסוך עיקש (בר-טל, 2013). ישראל אינה חורגת מהכלל, וניתן למצוא הקשרים רבים בהם ניתן לצפות באותן אמונות, במיוחד לאור העובדה כי בישראל, השימוש במדיה חברתית כפלטפורמה לדיון פוליטי נחשב לגיטימי - בניגוד לחברות אחרות רבות (מור, קליגר-וילנצ׳ק ומעוז, 2015). 

מחקר זה מתמקד בקבוצת פייסבוק ציבורית בשם ״חובבי היסטוריה״, קבוצה פופולרית המונה כ-230,000 חברים ופתוחה להכל, ללא מגבלה במגדר, גיל, מוצא או נטייה פוליטית, עובדה שנשקפת בתוכן המגוון העולה בה. באמצעות ניתוח איכותני המבוסס על התיאוריה מעוגנת השדה של פוסטים ותגובות רלוונטיים, מחקר זה מבקש לזהות, לבחון ולאפיין את התימות והדפוסים הבולטים המופיעים בדיון ציבורי של היסטוריה המתנהל ברשת. בעוד שספרות אקדמאית קיימת התמקדה בתפקידם של ספרי לימוד היסטוריה בעיצוב הזכרון הקולקטיבי (פודה, 2000), אני מבקשת להרחיב את שדה המחקר לבמה החדשה יותר של מדיה חברתית' על ידי חקירת תרומתה להנצחה של מציאות מוסכמת המתיישבת עם הנרטיב הלאומי. ממצאי ביניים הראו עד כה את קיומן של שלוש תימות: האמונה בקורבנות קולקטיבית והילול הקרבה עצמית לטובת הכלל נוכחים בעקביות, הטיות - חיוביות ושליליות בהתאם - הנוגעות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ מופגנות באופן שוטף, ופטריוטיות וציונות לעתים תכופות נחשבות כלא מתיישבות עם ביקורת. בנוסף לממצאים אלו, התוצאות המלאות ינותחו ביסודיות על למנת לזהות - אם קיימים - דפוסים ותימות פחות בולטים אך לא פחות מעניינים. 

 

שנת תשע"ח

טל הראל

נושא מהחקר: מאפיינים פסיכולוגיים של שיח פוליטי מקוטב ברשת החברתית בישראל – עמוד הפייסבוק של הצל כמקרה בוחן
מנחה: פרופ' יפעת מעוז
תקציר: השיח הפוליטי בין ימין ושמאל בישראל התעצב לאורך השנים כשיח קונפליקטואלי, פוגעני וחסר כבוד (פלג, 2010). גם בזירה המקוונת הישראלית נראה שהפוטנציאל הדמוקרטי הגלום בדיון פוליטי בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות אינו מתממש, ובפועל מתקיימת בה 'זירת התגוששות' מילולית בין מחנות שנתפסים כיריבים (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). במחקר הנוכחי ביקשתי לאפיין את השיח הפוליטי המקוטב ברשת החברתית בישראל, כפי שמשתקף בזירת שיח של תומכי הימין הפוליטי הקיצוני. מקרה הבוחן הוא עמוד הפייסבוק של הצל - עמוד פייסבוק פופולרי עם למעלה מ-340,000 עוקבים, המזוהה עם תפיסות פוליטיות ימניות ומהווה במה לדיונים פוליטיים סוערים, לעיתים אף בעלי אופי אלים ומעורר מחלוקת. באמצעות ניתוח תוכן איכותני של תגובות העוקבים בחנתי מהן התפיסות כלפי השמאל הפוליטי הישראלי. מצאתי שבתוך בליל הקללות, הטחת העלבונות והקריאות האלימות שמופנות כלפי השמאל הפוליטי, ניתן לזהות תמות ודפוסים שחוזרים על עצמם. ספרות המחקר לרוב מייחסת שיח מסוג זה לחוסר התרבותיות (incivility) שרווחת במסגרת דיונים פוליטיים במרחב המקוון (Coe, Kenski & Rains, 2014), ובהקשר המקומי לתרבות שיח ה'כסאח' הישראלית (Dori-Hacohen & Shavit, 2013). לצד טיעונים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי מאפיינים פסיכולוגיים של חברה מקוטבת, החווה סכסוך מתמשך, עשויים להוות כלי פרשני נוסף להבנת השיח המתקיים בעמוד; השמאל הפוליטי נתפס כשעיר לעזאזל, כנאיבי ועיוור למציאות, ובסופו של דבר אף מוחרג מתוך קבוצת הפנים ה'ישראלית-יהודית' והופך למטרה לגיטימית לאלימות.

 

לימור אטון

נושא מהחקר: ייצוג המזרחיים הישראלים - בני הדור השלישי בסדרת הדרמה הטלוויזיונית 'זגורי אימפריה'

מנחה:  פרופ' יפעת מעוז
תקציר: המחקר הנוכחי בוחן כיצד בוחרים המזרחים, בני הדור השלישי, לייצג את זהותם באמצעות סדרת הטלוויזיה זגורי אימפריה. הסדרה עוסקת בעיצוב הזהות המזרחית החדשה של בני הדור השלישי, במאבק הפנימי הבין-דורי ובהטמעת השיח המזרחי החדש. באמצעות ניתוח תוכן תמטי של קטעים מהסדרה בחנתי מה הן התחושות והדילמות העולות מייצוגן של דמויות מזרחיות בקרב בני הדור השלישי המוצגות כדמויות ראשיות בסדרת הדרמה הטלוויזיונית.

 

הממצאים מורים על כמה תמות מרכזיות העוסקות בתהליך גיבוש הזהות המזרחית החדשה שעוברות הדמויות בסדרה. הסדרה מספרת את סיפורה האחר של משפחה מזרחית מהפריפריה, וכך משמשת כחלון הצצה החושף דרכו כיצד רואים בני הדור השלישי את זהותם המזרחית.

במוקד העלילה מוצגות דמויות מזרחיות מורכבות שאותן מייצגים בני הדור השלישי. הדמויות הללו עוברות במהלך הסדרה תהליך שבאמצעותו הן מגבשות את זהותן, התהליך מתחיל כשהדמויות המזרחיות מוצגות כדמויות דיכוטומיות וכך מדגישות את הניגוד ואת הצורך שלהן לבחור בין זהות מזרחית לזהות מערבית, כשבסופו של תהליך הדמויות מגבשות תפיסה אינטגרטיבית יותר באשר לזהותן, שבה משתלבים הסממנים השונים שבאורח חייהם, בתרבותם ובזהותם המזרחית והמערבית כתמהיל אחד, וכך מייצגים את הזהות המזרחית-ישראלית החדשה.

ספרות המחקר העוסקת בייצוג ובזהות מזרחית התמקדה ברובה בבני הדור השני, מאחר שעד היום קולם של בני הדור השלישי לא נחקר דיו. חוקרים שעסקו בייצוג המזרחים בעבר טוענים כי הדמויות המזרחיות הוצגו במשך השנים בשלילה, כשטחיים ונחותים (כהן, 2001; שוחט, 2005; שטרית, 2004). מניתוח המחקרים שבחנו את ייצוגם של המזרחים החדשים בשנים האחרונות אפשר לראות כי חל שינוי מהותי במדיה בייצוג הישראלי המזרחי מהפריפריה שהפך לחיובי יותר, תהליך זה יכול לייצר שינוי חברתי ותרבותי בתודעה הקולקטיבית בישראל (לביא דינור וקרניאל, 2016).

ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי השינוי שעברה דמותו של המזרחי החדש, כפי שהיא מוצגת בסדרת הדרמה הטלוויזיונית זגורי אימפריה, מבטא שני תהליכיים מקבילים – את התהליך הפנימי והחיצוני שעוברות הדמויות. התהליך הפנימי מתייחס לשינוי שחל בתהליך גיבוש הזהות המזרחית של בני הדור השלישי לעומת בני הדור השני, שאינם חולקים את אותה תפיסה באשר לזהותן המזרחית, והתהליך החיצוני, מתייחס לשינוי בתפיסת הדיכוטומיה בין מזרח למערב בגיבוש זהותם של מזרחים-ישראלים, בני הדור השלישי, המכוננים זהות אינטגרטיבית חדשה.

 

 

נדיבה פנסטר

נושא המחקר: קבלת החלטות רפואיות – התמקדות בקבלת החלטות רפואיות על ידי מטופלים
מנחה: פרופסור יפעת מעוז ופרופסור טליה מירון-שץ
תקציר: לעיתים קרובות החלטות רפואיות הן החלטות מורכבות הכוללות שיקולים מבוססי ידע רפואי לצד אלמנטים רגשיים וחברתיים. כיום, ישנה מגמה גדלה של העברת ההחלטה הרפואית מהרופא אל המטופל. שיתוף מטופלים בהחלטות רפואיות משקף אוסף אידאולוגיות וערכים הקיימים בחברה. נושא זה זוכה להתייחסות אקדמית בחקר גישת 'המטופל במרכז' (patient centered care).

תמורה אשר מעצבת מחדש את תהליך ההחלטה הרפואית היא עליית 'עידן המידע' והאינטרנט, אלו הביאו להנגשת מידע בקנה מידה שלא היה קיים בעבר ושפע המידע החדש משפיע על תהליך ההחלטה כפי שמתקיים כיום. במחקר זה אבחן את השימושים שנעשים בפורום ייעוץ רפואי במהלך תהליך קבלת ההחלטה על ביצוע בדיקות במהלך ההיריון  (מי שפיר ו – NIPT). במחקר יבדקו השימושים שנעשים בפורום יעוץ רפואי של בית חולים ממשלתי; ייבחן השימוש בפלטפורמת הייעוץ לצורך סיוע בקבלת החלטה לצד חיפוש מענה לצרכים פסיכולוגים, חברתיים וקבלת מידע רפואי. בחינת תהליך ההחלטה דרך פניות לפלטפורמת ייעוץ מקוונת מאפשרת צוהר ייחודי אל התהליך מבלי להתערב בו. שיטת המחקר שתיושם היא ניתוח תוכן כמותי.

קרולינה פרימר

נושא המחקר: ישראלים ציונים דתיים בקבוצות דיאלוג עם פלסטינים
מנחה: פרופ' יפעת מעוז וד"ר יפתח רון
תקציר: סיכום: בקונפליקטים אתנופוליטיים, כגון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, נרטיבים וזהויות קולקטיביים רלוונטיים להבנת הסכסוך באותה מידה כמו משאבים חומריים דוגמת מחלוקות סביב קרקעות. המחקר הנוכחי מציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו רקע אידיאולוגי וחברתי מסוים תורמים לשינויים בתפיסה במהלך מפגשי דיאלוג, ומעלה נושאים ודילמות להשתתפות הציונות הדתית בדיאלוג עם פלסטינים. השאלה העיקרית שעימה מתמודד המחקר היא: מהם הנושאים והדילמות שהציגו הציונים הדתיים על חוויותיהם בהשתתפות במפגשי דיאלוג עם פלסטינים? הספרות האקדמית טוענת כי לדתיות יש השלכות קוגניטיביות וכי הקשר הבין-קבוצתי קשור לגישה מתונה יותר. המחקר שלי מבקש להבין את הפרטים הספציפיים של אנשים דתיים העוסקים במגע בין-קבוצתי וכיצד הם מעבדים שינויים בתפיסה המתרחשים בתהליך. זהו צעד חשוב בהתחשב בעובדה שאנשים וערכים הקשורים לקבוצות דיאלוג הם חילוניים ברובם. 

מיכל קוסטינר

נושא המחקר: לימודי אזרחות במגזר החרדי בישראל
מנחה:ד"ר אביב כהן, בית הספר לחינוך
תקציר: בעבודת מחקר זו אנתח את המקרה הייחודי של החברה החרדית בישראל, שמנסיבות שונות מצאה עצמה כחברה היחידה בישראל שאינה כפופה לתכנית הלימודים באזרחות. מקצוע האזרחות בישראל ידוע כיחיד הנלמד בצורה זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך מתוך הכוונה לייצר "בסיס אזרחי משותף" לכלל האזרחים בחברה הישראלית המפולגת. החרדים, שלומדים בישראל במה שמכונה "זרם החינוך העצמאי" לא כפופים לתוכניות הלימוד של משרד החינוך. אך מתוקף שינויים בתוך ומחוץ לחברה החרדית, יותר ויותר צעירים חרדים מבקשים לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך לשם המשך השכלה אקדמית. אותם צעירים נבחנים בבחינת בגרות "מותאמת" ולומדים מספרי לימודי ייעודיים שנכתבו על ידי מחנכים חרדיים. ראיתי במקרה החרדי הזדמנות לראות כיצד קבוצה דתית ומסוגרת מלמדת את מקצוע האזרחות. שיטת המחקר שלי היא איכותנית, מעוגנת בשדה, כאשר אני מתבססת על חקר של חומרי לימוד וראיונות עם גורמים בחינוך החרדי להם ממשק עם חינוך לאזרחות. השאלה המנחה את העבודה היא: אלו תמות, תפיסות, נושאים דימויים ועמדות עולים מתכנית הלימודים באזרחות במגזר החרדי כלפי מדינת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה? העבודה מתבססת על הרקע המחקרי בתחום של רב תרבותיות וחינוך אזרחי בקרב קבוצות שאינן ליברליות כמו גם מחקרים על חינוך פוליטי ואידיאולוגי בחברה דמוקרטית

אורית רמות

נושא המחקר: ניתוח מגדרי לזכות לחינוך במזרח ירושלים: קריאה מיומני הריבון
מערכת החינוך כמקרה בוחן להבנת מציאות של סכסוך: מהן תפיסותיהן של הרשויות הישראליות בהקשר של נגישות לחינוך של ילדות ונערות פלסטיניות במזרח ירושלים בשלוש שכונות- עיסאוויה, ראס אל עמוד/סילואן והעיר העתיקה
מנחה: פרופסור נאדירה- שלהוב קיבורקיאן
תקציר: סוגיית ירושלים ניצבת בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מוקד מחלוקת בשיח הלאומי, הדתי והפוליטי בשני הצדדים (להרס, 2013), כאשר מעמדה של מזרח ירושלים מאז מלחמת ששת הימים נמצא במרכז הסוגיה (רמון & להרס, 2014).
מדינת ישראל, כחלק מהריבונות שהחילה על שטח זה, שולטת בכל מארג החיים המזרח ירושלמי ובכלל זה גם במערכת החינוך  (Yair & Alayan, 2009). חינוך באופן כללי יכול לשמש הן כאמצעי לדיכוי והשתקה והן כאמצעי להעצמה ולשחרור (Alzaroo & Hunt, 2003). במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחסומים הפרוסים ברחבי הגדה, גדר ההפרדה והגבלות נוספות אחרות משבשים את הנגישות למוסדות חינוך (Shalhoub-Kevorkian, 2010). כאשר נוצרת פגיעה בגישה בטוחה למסגרות חינוכיות, מתחזקים המנגנונים הפטריארכליים הקיימים המשבשים את חייהם של הנשים והופכים אותן לפגיעות ולמוחלשות יותר. ((Shalhoub-Kevorkian, 2008; 2010. מחקר זה יתרכז בבחינת המדיניות הישראלית בהקשר לנגישות לחינוך לנערות במזרח ירושלים דרך הפריזמה של חקר סכסוכים כדי לנסות ולהבין כיצד משפיעה המציאות של סכסוך מתמשך על אותה מדיניות. המסגרת התיאורטית תתבסס על מחקר ורעיונות מתחומי המגדר, החינוך והקשר ביניהם וכן מהתחום של חקר סכסוכים, מצבי קונפליקט והשפעתם על האוכלוסייה שחיה בתוכם.