אריק שומן

My research interests broadly focus on collective action and how it affects the relations between groups embedded in unequal social relations or in conflict. In particular, I am interested in different types of collective action (e.g. nonviolent, nonnormative, violent). My research examines psychological factors that promote support for these types of action, but also the effects and effectiveness of these types of action at motivating the high power group to address inequality and pursue conflict resolution.

Currently, my main research focus is understanding the psychological effects of collective action by disadvantaged groups, with the aim of understanding what makes collective action effective in driving social change. I do this using a number of research methodologies. First, I use experimental methods where I randomly expose participants to similar actions, but where key components (e.g. the tactics, participants, or messages) have been systematically varied, and then measure their reactions. This allows me to make causal conclusions about the impact of various features of collective action. However, I also complement, these controlled experimental studies with longitudinal studies of real-world action as it happens. For example, I have been involved in two projects examining the impact of two large scale actions over time (#MeToo and March for our Lives). I hope to use the insights gained from this research to inform efforts for social change towards greater equality between groups.

יפעת מור

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בתפיסות, דילמות, אתגרים ודפוסים של ביטוי ודיון פוליטי בפייסבוק של יהודים ישראלים בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני, נושא חשוב ורלוונטי לחיי היום יום של רוב החברה הישראלית. עבודת המחקר עוסקת באתגרים, בדפוסים, בדילמות ובתפיסות הנוגעים לשימוש בפייסבוק ככלי לביטוי ודיון פוליטי בחברה הישראלית כחברה מפולגת בסכסוך. מקרה הבוחן הישראלי ייחודי ומעניין משלוש בחינות: ההקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמחלוקת בחברה הישראלית-יהודית בסוגיות הנוגעות לסכסוך, הנורמות החברתיות-תרבותיות לגבי דיון וביטוי פוליטי בישראל, והשימוש הרב שעושים ישראלים בפייסבוק. מאפיינים אלו שזורים כמעט בכל תחומי החיים של רוב אזרחי ישראל

ד"ר אפרת דסקל

המחקר הנוכחי שלי עוסק בהגנה על זכויות דיגיטליות. אני חוקרת כיצד ארגונים חברתיים אזרחיים פועלים בכדי להגן על הזכויות הדיגיטליות של אזרחים, ברמה הלאומית והבינ"ל, תוך התעמתות עם ממשלות וחברות אינטרנט, בזירה הפוליטית, המשפטית והציבורית.

אפרת עבדה במשך ארבע שנים כעוזרת לנציב קבילות הציבור של SATR (הגוף הרגולטורי של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל). בעקבות עבודתה בחרה במדיניות תקשורתית כתחום המחקר שלה ומתמקדת בתפקיד שיש לארגוני החברה האזרחית בעיצוב של ובהשפעה על מדיניות תקשורתית. בשנת 2017-2016 אפרת היא עמיתת פוסט דוקטורט ליידי דיוויס.

רותם נגר

המחקר הנוכחי שלי עוסק באי-הכרה בזכויות כמחסום יישוב סכסוכים: ניבוי עמדות יהודיות-ישראליות כלפי התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית לאומית. בעבודתי אני שואפת לחקור מכשול עיקרי לפתרון סכסוכים: חוסר הנכונות להכיר או לזהות את זכויות היסוד של הצד השני במצבי קונפליקט.

הכרה בזכויות של קבוצות חשובה במיוחד ביחסים בין-קבוצתיים א-סימטריים, שבה קבוצות שוליים חברתיות-פוליטיות, קבוצות לאומיות או אפילו מדינות – הרואות את עצמן מוזנחות ומופלות לרעה - תובעות הכרה בזכויות היסוד שלהם. למרות שחוסר נכונות להכיר בזכויות של קבוצות מהווה מחסום משמעותי לפתרון קונפליקטים א-סימטריים ממושכים (מעוז & מקאולי, 2008), מחסום זה זכה למעט תשומת לב במחקר שיטתי.

המחקר שלי בוחן מתאם בין פסיכולוגיה ואידיאולוגיות ומדגיש את חוסר הנכונות להכיר בקבוצה  כבעלת זכות להגדרה עצמית לאומית, בקונפליקט הא-סימטרי הממושך בין ישראלים לפלסטינים. בנוסף, המחקר דן בהשלכות להבנת דאגה מוסרית בסכסוך ועבור השימוש בגישת "מחסומים" במסגרות אחרות של עימות א-סימטרי.

רותם סיימה בהצטיינות את הלימודים במרכז שוויץ לחקר סכסוכים ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2011). כיום היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ובמרכז שוויץ לחקר סכסוכים בהנחייתה של פרופ' יפעת מעוז. היא גם מגשרת מוסמכת וסגנית מנהלת אזורית במוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, המפתח מודלים ופרדיגמות ליישוב סכסוכים ותקשורת ברמה העממית והמיקרו-תאורטית. רותם היא אחת משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

ד"ר עמית שניאק

המחקר הנוכחי שלי עוסק בתהליך הלגיטימציה למעורבות המדינה בעימותים במרחב המקוון (סב"ר), המהווים ביטוי נוסף ועכשווי לעימותים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. במחקר זה בכוונתי לתאר ולבחון את הפעולות אותן נוקטות מדינות בכדי לקדם את הלגיטימציה להפעלת כוח על ידיהן בתוך ודרך מרחב זה. פעולות מדינתיות אלו מקדמות את היווצרותה של נורמה בינלאומית חדשה המאפשרת למדינות להפעיל עוצמה, המשפיעה גם על אזרחים, בכדי להתערב, לתעל, להכיל ולפתור סכסוכים במרחב המקוון. המתודולוגיה של המחקר מתבססת על חקר התבטאויות רשמיות ותיעוד רשמי של הפעלת "כוח רך" ע"י מדינות (תקשורת, כלכלה, תרבות ואקדמיה).

חשיבותו של המחקר, מתבססת על המשמעויות הנרחבות של "מהפכת המידע" בכלל והאינטרנט בפרט להיבטים נרחבים בחיים המודרניים, לצד האתגר הגובר שהיא מציבה ליציבות המערכת המדינית הבינלאומית בכלל והמדינה בפרט, בדגש ליכולתה להעניק לאזרחיה ביטחון ויציבות. לאור זאת, הפכו סוגיות ביטחון במרחב המקוון לסוגיית ליבה בקרב מדינות מובילות בעולם ולסוגיה מרכזית בקרב אזרחי מדינות אלו החשים מצד אחד פגיעות ומצד שני חוששים ממעורבות יתר של המדינה והפרה חוזרת של פרטיותם וזכויותיהם הבסיסיות.

תרומתו הפוטנציאלית של המחקר נעוצה ביכולתו  לשפר את הבנתו את טיבם ומהותם של עימותים במרחב המקוון, את המעורבות המדינית בהן ואת ויכולתן של מדינות ליישב אותם. 

עמית הוא פוסט דוקטורנט במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז לחקר מדע, טכנולוגיה וחברה בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל את הדוקטורט שלו (2015) במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, והוא משלב את לימודיו עם קריירה ציבורית מקצועית כיועץ מדיניות ומתכנן אסטרטגי במשרד הביטחון ובכנסת.  עמית הוא אחד משני הזוכים במלגת קרן הנס גוט דרייפוס לשנת תשע"ז, שהוענקה על ידי וועדה משותפת למרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי ולמרכז שוויץ לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם.

איברהים חזבון

המחקר בעבודת הדוקטור שלי בחן את החוויות ואת אופן התנהלותם של עיתונאים הפלשתינים שעבדו עבור כלי תקשורת פלשתינים מקומיים פרטיים במבצע צוק איתן בשנת 2014 בעזה. הניתוח מבוסס על נתונים שנאספו מעשרה ראיונות עומק חצי-מובנים עם כתבים ועורכים פלשתינים. מהממצאים עולים כי ההתנהלות של עיתונאים הפלשתינים עוצבה על ידי החוויות האישיות שלהם במלחמה. העיתונאים הפלסטינים שרואיינו תיארו תחושה מתמדת של פחד ואיום כמו גם קשיים של התמודדות עם הגבלות ומגבלות על עבודתם כעיתונאים. זאת ועוד, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעיתונאים הפלשתינים שהיו עדים לסבל של עמם ולטרגדיות במלחמה, הרגישו אחראים והונעו לדווח על ולחשוף את הסבל הזה דרך אמצעי תקשורת. כעת אני ממשיך ללמוד ולנתח את השאלות הללו במסגרת תכנית המחקר שלי ללימודי דוקטורט, העוסקים בתפקידו של העיתונאי בעימות.

איברהים הוא דוקטורנט במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' מנחם בלונדהיים.

מיכל רז רותם

המחקר שלי בוחן את המפגש בין שתי תופעות: ההשפעות של חברה מפולגת, כולל סכסוך לאומי מתמשך, ואת הגיוון החברתי הקיים בקבוצות בכלל ובצוותי עבודה בפרט. המחקר בחן את התופעות הללו בנפרד, תוך השקפה מהצד על הממשק ביניהן. המחקר מנסה לשלב בין שני גופי הידע ולבחון את ההשלכות של השסעים בחברה הישראלית על דינמיקה קבוצה מגוונת בהקשר של צוותי עבודה. 

המחקר מנסה לחשוף את ההשפעה של השסעים בחברה ישראלית על תפקודן של קבוצות קטנות אך מגוונת מבחינה חברתית, בהן שיתוף הפעולה נובע מהגדרות התפקיד ומהמעדות הארגוניות של החבר בקבוצה. המחקר בוחן אינטראקציות בין חברי קבוצות חברתיות שונות ואת הדינמיקה הפנימית בתוך הקבוצה הקטנה, כוללים דפוסי התקשורת, איכות שיתוף הפעולה, אמון הדדי, את דמותם של חברי הקבוצה האחרים, ותחושה של צדק והגינות בניגוד לתחושת אפליה. הדינמיקה של הקבוצה נבחנת באמצעות התפיסות של חברי הקבוצה.

המחקר בוחן את הדינמיקה צוותי עבודה מגוונים בשני מצבים שונים: הראשון בזמן של רגיעה יחסית והשני במהלך לחימה או התפרצויות אלימות של הסכסוך. היבט זה של המחקר שישפוך אור על שינויים בתחושות ובהתנהגות של חברי הקבוצה במסגרת שינויים בעוצמת הסכסוך - כיוון מחקרי זה טרם נבדק.

מיכל סיימה בהצטיינות התמחות בסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. היום היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם (בהנחיית פרופ' יפעת מעוז ופרופ' הלנה דסילביה סיינה). על עבודתה זכתה מיכל בשנת 2015 במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשות מדעית. מיכל היא גם מרצה במכללת עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן ובאוניברסיטה הפתוחה

נחומי יפה

עבודת הדוקטורט של נחומי בוחנת את סוגיית העוני והנחיתות בקהילה החרדית מנקודת מבט פוליטית פילוסופית. בנוסף אני בוחנת את הסוגייה מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית, במסגרתה נבחן התפקיד שממלא העוני בקונפליקט בין  הדתיים לחילוניים בישראל. 

סוגיית העוני והנחיתות נבחנות אצל נחומי באמצעות התיאוריה של היכולות (סן, 1992, נוסבאום 1997). הנחת היסוד בתאוריה היא שהדרך המדויקת והמקיפה ביותר למדידת עוני היא באמצעות בחינת היכולות הזמינות לפרט.  מדידה זו משקפת את הטוטאליות של ההזדמנויות האמיתיות הזמינות לאנשים בחברה מסוימת. גישה זו עולה בקנה אחד עם האופי הייחודי של "עניים חרדיים".

 בדרך זו, האופי הייחודי של העוני בחברה החרדית יכול להתגלות כמו גם התפקידים החשובים הייחודיים לקהילה זו, ובהתאם המחסור המאפיין את מצב העוני.

בנוסף, העבודה תבחן עוני מן מההיבט של פסיכולוגיה חברתית ותיתן מענה לשאלה למה שיעור עוני בקרב הקהילה החרדית בישראל גבוהים באופן משמעותי מאשר קהילות אורתודוכסיות ברחבי העולם. 

ההשערה היא כי החברה החרדית בישראל מתנהלת בהקשר של יחסי כוח אל מול החברה החילונית שמציגה קיום לא-יהודי הסובב סביב הלכה ומסורת ומייצר מאבק על הזהות היהודית. על כן ההנחה היא שחלק מהעוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מחברי הקהילה החרדים.

לכן ההשערה היא כי חלק מן העוני החרדי המתמשך נובע בחלקו מהערך והחשיבות שרבים מהחברים בחברה החרדים מייחסים להשתייכותם לחברה רוחנית, שחבריה פחות כבולים לעולם הפיזי.

נחומי היא דוקטורנטית במרכז שוויץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' אבנר דה שליט ופרופ' ערן הלפרין) . בנוסף נחומי מרצה מכללה להכשרת מורים חרדים בית המורה